לקראת פיתוח היישוב גבעות עדן נערכו בעבר סקרי פיתוח (נגורסקי 2008; נגורסקי 2010) וחפירות בדיקה (Herriott 2012). הרוגם נסקר ונחפר בחלקו בעבר (נגורסקי 2008: אתר 96; הרשאה מס' 8471-A; איור 2). הוא מרוחק כ-500 מ' ממזרח לאפיק נחל האלה — אזור טרשי המאופיין בשטחי סחף נרחבים. נראה כי שטחים אלה שימשו לאורך התקופות לצורכי חקלאות עבור יישובי הסביבה, ובהם ח'ירבת א-דיר, חורבת בוץ, חורבת עלית וחורבת עורבה, שבה נערכה לאחרונה חפירה (הרשאה מס' 8682-A). האזור כולו נסקר במסגרת סקר מפת סוריף (מפה 108).
 
הרוגם מעוגל (כ-13 × 18 מ'; איורים 3, 4) וכולל אבני גוויל קטנות, מקצתן שרופות, וביניהן חרסים (איור 5); הוא מונח על הצטברות אדמה חומה כהה (708L) מעל משטח סלע. הרוגם נתחם ברובו בקיר היקפי (701W; איור 6), שנבנה מאבני גוויל גדולות, חלקן מהוקצעות, והשתמר לגובה של שניים–שלושה נדבכים. בחלקו הצפוני של הרוגם נחשף קיר ישר, שנבנה מאבני גוויל גדולות מהוקצעות והשתמר לגובה שלושה נדבכים. קיר זה הושתת על גת פשוטה חצובה בסלע, הכוללת משטח דריכה (703L; כ-2.0 × 2.5 מ') ובור האיגום (L704; 1.0 × 1.4 מ', 0.8 מ' עומק); היא נחשפה בחפירה הקודמת ברוגם (הרשאה מס' 8471-A). בחלק הדרומי-מזרחי של משטח הסלע התגלו שני ספלולים חצובים (איור 7), הקשורים אולי לגת.
בחפירה הובחנו שלושה שלבים: בשלב הקדום נחצבה הגת במשטח הסלע, בשלב האמצעי נבנה הקיר הישר על הגת וביטל אותה ובשלב המאוחר נערם רוגם האבנים.
המכלול הקרמי, שמקורו ברוגם ובהצטברות האדמה שמתחתיו, כולל כלים מקומיים, האופייניים לתקופות הברזל 2א'–ג' ומוכרים היטב מאתרים סמוכים בשפלת יהודה. במכלול זוהו קערות שלהן דופנות ישרות או נוטות חוצה ושפתן מעובה ונוטה כלפי חוץ ועליהן מירוק ידני אופקי וחיפוי אדום (איור 1:8, 2), המתוארכות לתקופת הברזל 2א'; קערה שלה שפה מעובה נוטה פנימה (איור 3:8) מתקופת הברזל 2ב'; קערה חצי כדורית שלה שפה נוטה פנימה (איור 4:8) מתקופת הברזל 2ב'; רגל של קובעת/גביע, ששפתה מעובה ונוטה חוצה (איור 5:8) מתקופת הברזל 2ב'; פך שלו שפה מעובה וישרה (איור 6:8) מתקופת הברזל 2ג'; ופכית שלה שפה פשוטה וישרה (איור 7:8) גם היא מתקופת הברזל 2ג'. המכלול הקרמי מאפיין פעילות חקלאית בתקופת הברזל, אך אין אפשרות לתארך באמצעותו את הרוגם, משום שהחרסים נאספו מלוקוסים שאינם חתומים.