שכבה 1 (השלב התיכון בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב')
הבנייה בשלב זה מתאפיינת בשני טיפוסי מבנים: מבנים יחידים מלבניים ומבנים הכוללים מכלול חדרים. המבנים נבנו בהתאמה לשיפוע המדרון מארבעה נדבכים של יסודות אבן ומעליהם נדבכים מחומרים קלים. חלק מיסודות האבן התגלו בחפירה, אך רובם נשדדו ואבניהם שימשו לבניית מבנים מאוחרים. במבנים התגלו רצפות של טיח לבן צהבהב, וברובן הובחנו כמה שלבי תיקונים או שהתגלו כמה רצפות טיח זו מעל זו. כמה מרצפות הטיח עולות על הנדבך התחתון של יסודות האבן.
 
שטח 3A (איור 4). התגלו שרידי מבנה מלבני (ריבוע 30AB), ובו רצפת טיח, וכן קטע של קיר איתן (ריבוע 32AB; 10020W), הקשור למבנה גדול ממדים שנחשף במקטע B הסמוך. המבנה המלבני נבנה בציר מזרח–מערב בהתאמה לשיפוע המדרון, והשתמרו ממנו רק הקיר הצפוני (10053W) וקטע קטן מהקיר המערבי (10042W). שני קירות אלה נבנו משתי שורות של אבני שדה גדולות, ובתווך מילוי של אבני שדה קטנות. הקירות השתמרו לגובה של 1–2 נדבכים; נראה כי מעל נדבכי האבן נבנו נדבכי לבנים, שהתמוססו וחומר הלבנים נערם על הרצפה. במבנה התגלתה רצפת טיח עבה (10054L), שהשתמרה רק בקטע קטן סמוך לחלק המזרחי של קיר 10053; ברצפה הובחנה הפרעה. בעת פירוק הרצפה נחשפה קבורת ילד בתנוחה מכווצת; הראש מונח בצד צפון (10084L).
קיר 10020 (4 מ' אורך חשיפה, 0.6 מ' רוחב) נבנה משתי שורות של אבנים מהוקצעות והשתמר לגובה של 2–3 נדבכים. קיר זה הוא המשכו של קיר (1253W) ממבנה שנחשף במערבו של שטח 3B (חלאילה וורדי 2019: איור 6); אורכו הכולל של הקיר כ-15 מ'. על ראש הקיר וכן ממערב לו נחשפו כמה קבורות אדם.
 
שטח 4A (איור 5). ברוב הריבועים בשטח נחשפו שרידי מבנים, אך הריכוז הגדול ביותר של המבנים נחשף בריבועים 36–34AWAV. בריבועים אלה נחשף מבנה רחב ממדים, כנראה מבנה ציבור, ובו הובחנו שני שלבי בנייה. לשלב הקדום יוחסו שרידי מבנה מלבני רחב (5.0 × 6.5 מ'), שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב; שלושה מקירותיו השתמרו היטב (15013W, 15102W, 15151W). במבנה התגלתה רצפת טיח עבה במיוחד (15190L; 0.4 מ' עובי), צבועה באדום בוהק, שהשתמרה בכמה קטעים בלבד. כמה בורות חתכו את הרצפה, ופתחיהם כוסו בטיח באיכות בינונית. בשלב הבנייה המאוחר יצא המבנה המלבני מכלל שימוש, ועליו נבנה מבנה רחב יותר, שחולק לכמה יחידות משנה. מן המבנה נחשף הקיר המערבי הארוך שלו (15047W; כ-8 מ' אורך חשיפה), שנבנה משתי שורות של אבנים גדולות והשתמר לגובה מרבי של חמישה נדבכים. אל קיר זה ניגשים ממזרח שני קירות (15187W, 15199W), שחילקו את המבנה. בדרום המבנה התגלו כמה רצפות טיח שהשתמרו היטב. הרצפות הוכנו בשלושה שלבים: תחילה הונח מפלס של אבנים קטנות שלוכדו בטיח גס ובו חסמים עבים; מעליו הונחה שכבה עבה של טיח, ובו חסמים דקים; ומעליה הונחה שכבה דקה, עליונה, של טיח עדין, מנופה היטב ללא חסמים, הצבוע לרוב באדום. עוד יוחסו לשכבה זו כמה קירות, שאינם מצטרפים לתכנית של מבנה. קירות אלה נבנו משתי שורות של אבנים בינוניות, ובתווך מילוי של אבנים קטנות. בריבועים 36–35AU נחשף קטע של קיר (15111W), שיסודותיו נבנו לתוך שכבת אדמת הטרה-רוסה; אל הקיר ניגש מפלס חיים, ובו כמה כלים הטיפוסיים לתקופה. בצפון-מזרח השטח התגלה מתקן מעוגל (15184L).
 
שטח 5A (איור 6). לשכבה זו יוחסו קטעי קירות ומפלסי חיים של מבנים, שהופרעו בשל קרבתם לפני השטח והשימוש באבניהם לבנייה מאוחרת. בריבוע 30AO התגלה בדל קיר (20157W) ומפלס חיים (20212L), ובריבוע 32AO נחשף קיר רחב (20163W), שנבנה מאבני שדה גדולות והשתמר לגובה של שלושה נדבכים.
 
שטח 7A (איור 7). בדרום השטח נתגלה מבנה מלבני רחב (30162L), ובו רצפת טיח עבה; חלקו הדרומי נסחף. המבנה נבנה בציר מזרח–מערב על גבי מפלס של אבנים קטנות מהודקות, שנבנה מעל שכבה עבה של אדמת טרה-רוסה. הקירות נבנו משתי שורות של אבנים מהוקצעות, ובתווך מילוי של אבנים קטנות יותר. הקירות החיצוניים (0.6 מ' רוחב), מהם השתמרו רק קטעים מעטים, רחבים מהקירות הפנימיים (0.4 מ' רוחב). באמצע המבנה נחשף קיר (30089W; 7.4 מ' אורך), שחילק אותו לשני אגפים. באגף הצפוני התגלו שני חדרים מלבניים, ואילו באגף הדרומי התגלו שלושה חדרים רבועים. רצפת הטיח העבה השתמרה רק בחדרים הרבועים שבאגף הדרומי, ואילו בחדרים המלבניים שבאגף הצפוני השתמרה רק התשתית של רצפות הטיח, שנבנתה ממפלס דק של אבנים ובו גושי טיח מלכד.
 
שטח 10A (איור 8). שטח זה הוא הגבוה ביותר בחפירה, ונחשף בו מבנה מלבני (4 × 8 מ'; איור 8), שקירותיו החיצוניים נבנו מיסודות אבן ומעליהם לבני בוץ. הקירות הצפוני, המערבי והמזרחי של המבנה השתמרו לגובה של ארבעה נדבכים, ואילו הקיר הדרומי הופרע בחפירת בור מאוחר, שחדר עד הסלע, בתקופה הניאוליתית הקרמית. במבנה התגלו ארבע רצפות טיח עבות, שנבנו זו מעל זו (45020L, 45047L, 45057L, 45130L). הרצפה התחתונה ביותר (0.14 מ' עובי) הושתתה על מפלס חצץ, ואילו יתר הרצפות (0.1 מ' עובי) הונחו ישירות זו על גבי זו. הרצפות התחתונה והעליונה השתמרו טוב יותר מהשתיים האמצעיות, שהופרעו כתוצאה מחפירת בורות רבים. חלקן העליון של כל הרצפות הוחלק ונצבע באדום. ברצפה העליונה, המייצגת את השלב המאוחר ביותר בחיי המבנה, התגלו בור סיד וכן טור של ארבע אבנים, שהונחו לאורך החלל הפנימי של המבנה, כנראה בסיסי עמודים שתמכו את הגג. בנוסף, התגלו ברצפה העליונה שמונה בורות עמוקים, שארבעה מהם הכילו שלדים של נקברים בוגרים, שהונחו במכווץ ללא הגולגולות. תכנית המבנה לא השתנתה לאורך רוב תקופת השימוש בו, פרט לשלב הסופי, שבו נוסף בצדו המזרחי חדר רבוע קטן (2 מ"ר). רצפות הטיח הרבות שהתגלו במבנה זו מעל זו ובסיסי העמודים מלמדים כנראה שהיה זה מבנה ציבור ולא מבנה מגורים.
 
שכבה 2 (שלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב')
השרידים משכבה זו נחשפו בכל שטחי החפירה; השרידים הבנויים השתרעו בשטח של כ-120 דונם. תכניות המבנים בשכבה מתאפיינות בחוסר אחידות ביחס לתכניות המבנים משכבה 1. בחלקים מהאתר התגלו מבנים צפופים הכוללים חדרים קטנים מאוד, ואילו בחלקים אחרים התגלו מבנים גדולים הכוללים חדרים מלבניים. טיפוס נוסף של מבנים כולל קיר איתן ארוך, שאליו נסמכים חדרים קטנים דמויי תא. במבנים התגלו רצפות של אדמה מהודקת, שהושתתו על מפלסי אבנים קטנות. השימוש בטיח בשלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' היה מועט. במקומות אחדים התגלו רצפות טיח, שהמשיכו לשמש מהמבנים של שכבה 1, למרות השינוי הניכר שעברו המבנים.
חשיפתם הנרחבת של השרידים האדריכליים הצפופים מהשכבה, הכוללים מבני מגורים ומבנים ציבוריים, מאפשרת ניתוח מרחבי של מבנה היישוב וההתפתחות היישובית. היישוב כלל ברובו שכונות בנויות בצפיפות על שטחים נרחבים (כ-3000 מ"ר כל שכונה), וביניהן שטחים ציבוריים פתוחים, ששימשו בדרך כלל מתחמים לבעלי חיים או למתקנים תעשייתיים. בין השכונות עברו כמה סמטאות רחבות. בתוך השכונות נחשפה תכנית דומה של מבני מגורים פרטיים, שנבנו מסביב למבנה ציבור גדול. המבנים נבנו בהתאמה לשיפוע המתון של המדרון, ולהם יסודות אבן. בשטחים הפתוחים התגלו גם מפלסי אבנים בנויים, כמה מחצבות וערמות של פסולת אבן, עדויות לחציבת אבנים מוגברת. ערמות הפסולת כללו בעיקר אבנים קטנות, ששימשו כנראה לבנייה, למשל של תשתיות רצפה — מסורת שנמשכה לאורך כל התקופה הניאוליתית.
השרידים האדריכליים בשכבה 2 מלמדים על מידה כלשהי של תכנון עירוני, המתבטא בחלוקה לאזורים של מבני מגורים פרטיים ולאזורים של מבני ציבור, בסמטאות העוברות בין השכונות ובשימוש מיטבי בטופוגרפיה. נראה שזוהי הדוגמה המוקדמת ביותר לתכנון יישוב שיטתי בדרום לבנט.
 
שטח 3A (איור 4). נחשפו שרידי בנייה רבים, צפופים, שהשתמרותם גרועה שכן הם קרובים לפני השטח וחלקם אף עמד זמן רב חשוף לפגעי הטבע. רוב השרידים מרוכזים במרכז ובדרום-מערב השטח, והובחנו בהם שני שלבי בנייה.
לשלב הקדום יוחסו שני מבנים (10031L, 10113L) וממגורה גדולה (10262W). מבנה 10031 הוא מבנה מלבני ארוך (3 × 9 מ'), שהשתמרו ממנו הקירות המזרחי (10097W), הדרומי (10150W) והמערבי (10195W); מהקיר הדרומי השתמרה רק שורת אבנים אחת מתוך שתיים. רצפת המבנה עשויה אדמה מהודקת, והיא הושתתה על מפלס אבנים צפופות. על הרצפה התגלו כמה מתקנים, ובהם מוקד (10206L) ובור מעוגל ששימש לקיבוע עמוד עץ שתמך בתקרה. ממבנה 10113 השתמרו הקירות הדרומי (10118W) והמערבי (10112W), שנבנו משתי שורות של אבנים בינוניות ובתווך מילוי של אבני שדה קטנות והשתמרו לגובה של שני נדבכים; הנדבך התחתון שימש יסוד הקיר, ואליו ניגשה רצפת המבנה, ואילו הנדבך העליון בלט מעל גובה הרצפה. רצפת המבנה עשויה מחלוקי נחל, שלוכדו בחומר מליטה מטיח. ברצפה שולב מתקן עגול מטויח, שלידו נמצאו שני כלי אבן — סדן ואבן כתישה — ומעט פריטי צור. ממגורה 10262 (כ-2.5 מ' קוטר) נחפרה בקרקע ודופנה באבני שדה בינוניות מהן השתמרו חמישה נדבכים. בקרקעית הממגורה השתמר על דיפון האבנים קטע קטן של טיח (10239L; 0.5 מ"ר), ועל כן נראה כי כל דיפון האבנים בממגורה היה מטויח במקור. בבדיקה מיקרוסקופית של הצטברות אדמה מקרקעית הממגורה התגלתה כמות גדולה של זרעים מפוחמים שזוהו ברובם כעדשים וכן שרידי קש.
לשלב המאוחר יוחס מבנה נרחב (10224L), הנתחם מצפון וממזרח בקיר ארוך שמהלכו מתעגל (10032W, 10127W, 10173W) שהשתמר לגובה של נדבך אחד. קירות 10032 ו-10127 נבנו משתי שורות של אבנים גדולות, שהונחו על צדן הארוך, ואילו קיר 10173 (כ-1 מ' אורך) נבנה ביניהם במפלס נמוך יותר משתי שורות של אבנים בינוניות, ועל כן נראה כי הוא יסוד של פתח המבנה. הקיר המתעגל תוחם מדרום-מערב חצר רחבה מרוצפת היטב באבני שדה, שעליה נחשפה שכבה דקה של סדימנט רך, עשיר בחומר אורגני. מבדיקה ראשונה של החומר האורגני עולה כי הוא כולל שרידי גללי בעלי חיים. עוד התגלו בשטח כמה קבורות אדם, רובן קבורות ראשוניות.
 
שטח 4A (איור 5). השטח מאופיין באדמת חרסית אפורה, עשירה באבנים מזוות, שהן תוצאה של סיתות ושבירה מכוונת. בכל הריבועים בשטח התגלו שרידי בנייה צפופה, המושפעת מקרבת השטח ללב האתר ומתאפיינת בחוסר אחידות המתבטא בשילוב של בניית אבן ובנייה בחומר לבנים. בשל צפיפות הבנייה תכניתם של רוב המבנים אינה שלמה, והם שוחזרו על סמך חומרי הבנייה שלהם. להלן יוצגו מבנים אחדים מבין אלה שנחשפו בשטח.
בחלק המרכזי של השטח נחשפו שרידים של שני טיפוסי מבנים, האחד הוא מבנה מלבני יחיד (15095L) והאחר הוא מבנה רחב ובו כמה חדרים (15018L). מבנה 15095 (3 × 5 מ') נבנה בציר מערב–מזרח במדרון, ועל כן קירותיו המזרחי (15050W) והצפוני (15139W) רחבים (0.8 מ' רוחב) ובנויים משלוש שורות של אבנים, ואילו קירותיו הדרומי (15053W) והמערבי (15128W) צרים יותר (0.6 מ' רוחב) ובנויים משתי שורות אבנים בלבד. רצפת המבנה עשויה מאדמה מהודקת, והיא הושתתה על מפלס של אבנים קטנות; על הרצפה נמצאו כמה כלי צור האופייניים לשלב הסופי של התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', ובהם להבי מגל משוננים וראשי חץ מטיפוס עמוק. מבנה 15018 משתרע על שטח נרחב (כ-40 מ"ר) וכולל שני חדרים מלבניים. גם מבנה זה נבנה בציר מערב–מזרח; הוא השתמר בעיקר בחלקו הצפוני. חלקו הדרומי של המבנה נבנה על שרידי מבנה הציבור משכבה 1. קירו הדרומי של המבנה וחלק מרצפתו הופרעו מבנייה מאוחרת בתקופה זו. בחדר המזרחי של מבנה זה נחשף מתקן עגול (15019L), התחום בקיר שנבנה משורה אחת של אבנים בינוניות והשתמר לגובה ארבעה נדבכים; הוא הופרע בפעילות מאוחרת שנערכה בזמנה של שכבה 4.
בחלק המזרחי של השטח התגלו שרידי בנייה נוספים, שנבנו כנראה בשני שלבי בנייה. התגלו שני קירות רחבים וארוכים (15031W15050W), שנבנו משתי שורות של אבני שדה גדולות. בין שני הקירות עוברת סמטה צרה וארוכה. מצפון לשני הקירות נחשפו שני חדרונים קטנים (15133L, 15177L). חדר 15133 (1.9 × 3.8 מ') תחום בארבעה קירות, שרק קטעים מהם נחשפו. בחדר התגלתה רצפה דקה עשויה מפלס מהודק של אבנים קטנות. חדר 15177 הוא חדר קטן דמוי תא (1.6 × 1.8 מ'), התחום בשלושה קירות רחבים שנבנו מאבני שדה גדולות; חלק מהאבנים התמוטטו לתוך התא. בחדר לא התגלתה רצפה.
 
שטח 5A (איור 6). לשכבה זו יוחסו שרידי בנייה אחדים. בצפון-מערב השטח התגלו שרידי מבנה, הכולל שני קירות (20213W, 20214W; 0.4 מ' רוחב) ומפלס חיים (20240L). הקירות נבנו משתי שורות אבנים, שהשתמרו לגובה של שני נדבכים. המשכו של המבנה נחשף בשטח 6A הסמוך, והתברר שזהו מבנה מלבני רחב, שלו פתח בצד צפון-מזרח. רצפת המבנה עשויה מפלס אבנים מהודק, ובה התגלה מתקן מטויח (20256L) ששימושו אינו ברור. סמוך למבנה ממזרח התגלה בור מעוגל (20248L), שנחפר באדמה ודופן באבנים; השתמרו ארבעה מנדבכי הדיפון. בסיס הבור חדר את המפלס של שכבה 1 הקדומה. בתוך הבור התגלתה כמות רבה של אפר, פחם, עצמות שרופות וכלי אבן. ייתכן כי היה זה בור פסולת או מתקן ששימש לבישול. בריבועים 32AQ APנחשף קיר ארוך (20143W, 20215W), שנבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב.
 
שטח 6A (איור 9). התגלו שרידי בנייה, ובהם הובחנו שני שלבים, קדום ומאוחר. לשלב הקדום יוחסו  שרידים של מבנה נרחב (ריבועים 36ARAQ) וסמטה ארוכה, וממערב להם אזור פתוח, ובו שכבת הצטברות עשירה בממצאים בני התקופה. שכבת ההצטברות התגלתה מעל קרקע סטרילית או סלע האם. מן המבנה הנרחב השתמרו הקירות החיצוניים הצפוני (25076W; 5.2 מ' אורך, כ-0.5 מ' רוחב), המערבי (25171W; 1.9 מ' אורך) והמזרחי (25130W; 1.3 מ' אורך), וכן קיר מחיצה (25131W), שחילק את המבנה לחדר מערבי (3.40 × 3.44 מ') ולחדר מזרחי (2.1 × 3.3 מ'). המבנה לא נחשף בשלמותו מכיוון שעל חלקו הדרומי נבנו קיר ומתקן שיוחסו לשכבה 4 מהתקופה הניאוליתית הקרמית. קירות המבנה נבנו משתי שורות של אבנים גדולות ובינוניות והשתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים. במבנה וסמוך אליו נמצאו שלוש קבורות (25112L, 25132L, 25172L). הסמטה הארוכה שנחשפה (25104L; 18 מ' אורך) חוצה את השטח מצפון לדרום, ובריבוע 34AP פונה לכיוון מערב ונמשכת אל ריכוז המבנים בשטח 8A. הסמטה נתחמת בשני קירות ארוכים (25068W, 25070W), שנבנו משתי שורות של אבני שדה, רובן בינוניות ומקצתן גדולות; הם השתמרו לגובה מרבי של שלושה נדבכים. הסמטה רוצפה ברובד מהודק היטב של חלוקי נחל (0.4 מ' עובי). בחתך בסמטה הובחן שהיא תוחזקה היטב וכי מתחילה הונח רובד תחתון של חלוקים ובשלב מאוחר יותר הונח רובד נוסף של חלוקי נחל (0.2 מ' עובי). הקצה הדרומי של קיר 25068 הופרע בעת שנבנה מעליו מבנה (20240L; ר' לעיל שטח 5A).
 
שטח 8A (איור 10). נחשפו שרידי בנייה צפופה, ובהם הובחנו שלושה שלבים (3–1); נראה כי שני השלבים המאוחרים (2, 1) הם שלבי משנה של השלב המאוחר. חלק מהשרידים התגלו בחפירות בדיקה שנערכו בשטח בעבר (ורדי ומזרחי 2019), ובחפירה הנוכחית נחשפו מחדש. בחלק המרכזי של השטח נחשפו שרידים של ארבעה מתחמי בנייה, שהופרדו בסמטאות צרות, התחומות בקירות איתנים ורחבים. מתחמי בנייה אלה נשענים על הקירות האיתנים של הסמטאות. כל מתחם בנייה כולל כמה חדרים קטנים, חלקם דמויי תא, שנבנו מסביב או צמוד לחדר מרווח או חצר, ששימשו אולי חלל משותף. הקירות התוחמים את החדרים צרים מהקירות האיתנים של הסמטאות. מתחמי הבנייה השתמרו בכל שלושת שלבי הבנייה, אך החלוקה לחדרים בתוכם השתנתה. צפיפות הבנייה הגבוהה בשטח מלמדת כנראה ששלבי הבנייה הם שלבים של תוספות בנייה ושינויים ולא שלבים של בנייה מחודשת לאחר עזיבה. שינויי בנייה אלה מלמדים על שימוש מתמשך באתר. נראה כי כל מתחם תפקד באופן עצמאי, ועם זאת כולם נקשרו בקירות ארוכים, חלקם איתנים, והופרדו בסמטאות צרות שאפשרו תנועה יומיומית ומלמדות על ניצול מיטבי של השטח. הקמת המתחמים והתפתחותם, לרבות החללים המשותפים והסמטאות, מלמדת על רמה כלשהי של תכנון התיישבות.
לשלב 3, הקדום ביותר, יוחסו שרידי קירות שנחשפו במזרח השטח ושייכים כנראה לכמה מבנים; הם נמשכים לצפון אל מחוץ לתחום החפירה ולמזרח אל שטח 6A (ר' לעיל). בריבועים 38–37AM התגלו שרידי מבנה מלבני התחום בארבעה קירות (35069W, 35098W, 35116W, 35132W). סמוך למבנה מדרום התגלו כמה קירות קצרים (35117W, 35146W, 35321W), וממערב למבנה התגלה מתקן מעוגל (35153L). מצפון וממערב למבנה נחשפו כמה קירות (35005W, 35006W, 35034W), שחלקם יוצרים פינות ושייכים אולי למבנים נוספים שרובם לא שרד בשל הבנייה המוגברת בשטח. עוד יוחסו לשלב זה מתקנים מעוגלים, ובתוכם מילוי של טיח ורוד/אדום (למשל, 35028L, 35078L בריבוע 38AL). שימושם של המתקנים אינו ברור. מתקנים דומים נחשפו גם בחלקים אחרים של האתר. מתקנים אלה יצאו משימוש בשלב 1, המאוחר ביותר, בעת שנבנו מעליהם קירות אבן.
לשלב 2 יוחסו כמה מבנים, שהשתמרותם גרועה ועל כן תכניתם אינה ברורה, וכן מתקנים עגולים; חלק מהמבנים פורקו בעת הבנייה בשלב המאוחר בשכבה. למרות ההשתמרות הגרועה הובחנו כמה יחידות אדריכליות גדולות, המלמדות כי צפיפות הבנייה בשלב הזה עלתה. בריבועים 36–35AJ התגלו כמה קירות של מבנה (35185W, 35208W, 35267W, 35300W), התוחמים חדר (35211L); מעל חלק מהקירות התגלו קירות מהשלב המאוחר בשכבה. בקיר 35185 נקבע פתח רחב, שהוליך למזרח אל חצר, כנראה פתוחה (35196L). בריבוע 36AK התגלו שני קירות, היוצרים פינה של מבנה (35076W, 35077W). במבנה זה וסמוך אליו התגלו שני מתקנים (35078L, 35328L), הכוללים מעגל אבנים (כ-1 מ' קוטר) התוחם שכבת טיח ורוד (5 ס"מ עובי). בריבועים 38AMAL התגלו שרידי מבנה מלבני ארוך, שנבנה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח וחולק בקיר (35007W) לשני מרחבים, מזרחי (35019L) ומערבי (35029L, 35068L). המרחב המערבי הופרע בבניית השלב המאוחר, אך מתארו ברור. במרחב זה נחשף קיר (35336W), שחילק אותו לשני חדרים. בחדר 35029 התגלה מתקן (35028L), הכולל מעגל אבנים התוחם שכבת טיח ורוד. מתקן עגול דומה התגלה גם בשטח 6A, אך השתמרה ממנו רק שכבת טיח ורדרד (25132L). במקטע B נחשפו בעבר שני מתקנים (חלאילה וורדי 2019), הכוללים מעגל אבנים בלבד ללא שכבת הטיח. למתקנים אלה לא נמצאו מקבילות ושימושם אינו ברור.
לשלב 1, המאוחר, יוחסו שרידי מבנים, שנבנו ברובם בציר צפון-מערב–דרום-מזרח. בריבועים 36–35AKAJ התגלו שרידי מבנה (35079L), הכולל שני חדרים מלבניים, הנתחמים בקירות רחבים שהשתמרו לגובה של שלושה–ארבעה נדבכים. החדר המזרחי השתמר היטב. קירות המבנה נבנו מעל הקירות של שלב הבנייה האמצעי בשכבה. נראה כי מבנה זה נמשך לשטחים 7A ו-9A הסמוכים אליו. צמוד למבנה 35079 ממזרח נחשף מבנה נוסף (35061L), שנבנה גם הוא בציר צפון-מערב–דרום-מזרח. הקיר המערבי שלו משותף לו ולמבנה 35079. מבנה זה כולל שלושה חדרים, שרק השניים המערביים, הרבועים, השתמרו טוב.
 
שטח 9A (איור 11). בדומה לשטח 8A הסמוך, גם בשטח זה נחשפה בנייה צפופה. לחלק מהמבנים זיקה למבנים משטח 8A, וסביר להניח שיחד הם היו חלק משכונת המגורים הצפופה ביותר באתר. בשטח 9A הובחנו שני שלבי בנייה: לשלב הקדום יוחסו מבנים קטנים בני חדר אחד, ולשלב המאוחר יוחסו מבנים נרחבים ובהם כמה חדרים קטנים שנבנו סביב חצר או חדר רחב. להלן תיאור של שניים מהמבנים, האחד מיוחס לשלב הקדום והשני לשלב המאוחר.
לשלב הקדום יוחס מבנה רבוע (40220L; 4.4 × 4.5 מ'; ריבועים 35AIAH), שנבנה על שרידי קירות מבנה קדום יותר משכבה 2. השתמרו ארבעת הקירות התוחמים של המבנה. מבנה זה נחשף בחלקו בעבר בחפירת הבדיקה (ורדי ומזרחי 2019: שטח 1A). רצפתו עשויה מאדמה מהודקת, שהושתתה על מפלס של אבנים מרוסקות. במרכז הרצפה נחשף מתקן מעוגל (40261W), שנבנה מלוחות אבן ובתוכו טיח ורוד/אדום, בדומה למתקנים שנחשפו בשטח 8A.
לשלב המאוחר יוחס מבנה מלבני רחב (40031L; ריבועים 37–36AGAF), הכולל שלושה חדרים. הקיר הצפוני של המבנה (40020W; 10.4 מ' אורך) וקטעים מהקיר הדרומי (40084W) השתמרו, אך הקירות המערבי והמזרחי לא השתמרו פרט למתאר היסודות על הרצפה. החדר המזרחי חולק לחדר קטן בצפון וחדר גדול בדרום. רצפת המבנה עשויה ממפלס מהודק של אבנים קטנות וביניהן טין; היא השתמרה חלקית. נראה כי פתח המבנה היה קבוע בפינתו הדרומית-מזרחית, וכי פתח נוסף שחיבר בין חלקו המרכזי של המבנה לחדר המערבי היה קבוע בחלקו הצפוני של קיר המחיצה שהפריד ביניהם (40082W).
 
שטח 10A (איור 8). שטח זה הוא הגבוה ביותר מבין שטחי החפירה. בחלקו הצפוני-מערבי יש מדרגת סלע גבוהה, ואילו בחלקו הדרומי-מזרחי יש מדרגת סלע נמוכה יותר. הבנייה בשכבה 2 התמקדה במדרגת הסלע הנמוכה, ובה נחשפו שרידי מבנה אורך (ריבועים 42–40AG). חלקו המערבי של המבנה לא השתמר בשל קרבתו לפני השטח, אך מהשרידים שהשתמרו נראה שהיה זה מבנה איתן. רצפת המבנה לא השתמרה, פרט לכמה קטעים שהתגלו מתחת למפולות אבן. בחלקו המזרחי של המבנה נחשף קיר האורך המזרחי (12.3 מ' אורך), המחולק לשני קטעים, דרומי (45018W) וצפוני (45033W), הנבדלים זה מזה בשיטת הבנייה. קטע הקיר הדרומי (0.6 מ' רוחב) נבנה משתי שורות של אבני שדה גדולות, ובתווך אבנים קטנות, ואילו קטע הקיר הצפוני נבנה משתי שורות של אבנים גדולות במיוחד ללא מילוי ביניהן. השימוש בשתי שיטות בנייה היה הכרחי בשל הפרשי הגובה בין שתי מדרגות הסלע. אל קיר 45018 הוצמד ממערב ספסל נמוך (45017W, 45098W), שנבנה מאבנים קטנות ובקצהו המערבי הונחה שורת אבנים גדולות שהשתמרה לגובה נדבך אחד. קיר 45033 נפגש בחלקו הצפוני של המבנה עם קיר רוחב (45059W), וקיר 45018 נפגש בחלקו הדרומי של המבנה עם קיר רוחב נוסף (45111W).
 
שטח 11A (איור 12). במרכז השטח נחשפו שרידיו של מבנה מלבני איתן (6 × 12 מ'), הדומה לבית מגרון (Banning and Byrd 1987). נחשפו קטעים משני קירות האורך הרחבים של המבנה (50119W, 50086W; כ-10 מ' אורך חשיפה, 1 מ' רוחבם), שנבנו בציר מזרח–מערב משלוש שורות של אבנים; הם השתמרו לגובה 1.5 מ'. נראה כי הם נמשכים למזרח ולמערב אל מחוץ לשטח החפירה. בקיר הדרומי נקבע פתח המבנה (1 מ' רוחב). מבנים דומים בתכנית ובבנייה התגלו בעין ע'זאל ((Rollefson 1989 ובוואדי אל-חמה בירדן (Makarewicz et al. 2019), ולכולם תכנית האופיינית לבתי מגרון, השכיחים בצפון הלבנט. צמוד לקיר הצפוני של המבנה מצפון נבנה חדר מרובע קטן (50120L), שקירותיו צרים יותר; נראה כי הוא תוספת מאוחרת למבנה.
 
שכבה 4 (שלהי התקופה הניאוליתית הקרמית — תרבות ואדי רבה)
נראה כי האתר היה נטוש לאחר סיום ההתיישבות של שכבה 2 בשלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' ועד ראשית ההתיישבות של שכבה 4 בתקופה הניאוליתית הקרמית המאוחרת. כתוצאה מכך שרידי הבנייה משכבה 2 נותרו חשופים לפגעי הטבע למשך זמן ארוך עד שנבנו מעליהם המבנים והמתקנים משכבה 4. טרם הבנייה בשכבה 4 פולסו פני השטח בשכבת אבנים צפופה. בבניית המבנים והמתקנים בשכבה 4 נעשה שימוש בחלק מחומרי הבנייה של המבנים משכבה 2. שרידים משכבה זו התגלו כמעט בכל שטחי החפירה, אך השרידים האדריכליים המשמעותיים מעטים והתגלו בשני שטחים בלבד (6A ו-11A).
 
שטח 6A (איור 9). בריבוע 34AQ התגלו שרידי מבנה רבוע (25193L), שנבנה בציר כללי מזרח–מערב. הקירות החיצוניים של המבנה רחבים (25189W, 25195W, 25196W, 25202W; 0.8 מ' רוחב), והם נבנו משלוש שורות לפחות של אבנים בינוניות; הם השתמרו טוב לגובה של שניים–שלושה נדבכים. החלל הפנימי של המבנה חולק בקירות מחיצה לתאים צרים וארוכים (0.6–0.8 מ' רוחב). מבנים דומים מטיפוס 'בתי גריל' (Grill plan houses) שכיחים בצפון הלבנט, ובהם למשל בתי הגריל של צ'יונו שבמזרח תורכיה (Ozdogan 2011), הגדולים מהמבנה שהתגלה בחפירה ומתוארכים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית של צפון הלבנט. יש עדויות לקיומם של מבנים מטיפוס זה גם בדרום הלבנט, אך הם מתוארכים בעיקר לשלהי התקופה הניאוליתית הקרמית, כמו למשל המבנה שנחשף בתל אבו סוואן בירדן (Al-Nahar 2010:7–8, Figs. 5, 6), שתכניתו זהה כמעט לחלוטין למבנה שנחשף בחפירה.
 
שטח 11A (איור 12). התגלו שרידי מבנה מלבני (50052L; ריבועים 42–41BA), שהשתמרו ממנו הקיר המערבי (50040W), שנבנה ברובו משתי שורות אבנים, והקיר הדרומי (50188W), שנבנה משורת אבנים אחת. למרות השוני בשיטות הבנייה, שני הקירות יוחסו לאותו מבנה שכן רצפת המבנה, העשויה מאדמה ואבני שדה, ניגשת אל שניהם וכן סמוך אל שניהם התגלו ערמות של חומר לבנים, כנראה מהתמוטטות חלקם העליון. על הרצפה נמצאו כלי חרס רבים, האופייניים לשלב המאוחר של התקופה הניאוליתית הקרמית, ובהם שתי קובעות.
 
שכבה 8 (תקופת הברונזה התיכונה 2ב')
בשטח 6A התגלה קבר מגליתי (ריבועים 35AN–AO; איורים 9, 13), הכולל בור סגלגל (1.07 × 1.40 מ', 0.85 מ' עומק) שנחפר לתוך מפלסי השכבות הקדומות; הוא דופן וקורה באבנים ובלוחות אבן. חלקו התחתון של הבור העמיק עד למשטח סלע האם המשמש קרקעית הקבר. הקבר חתך קיר משכבה 2 (25080W). פתח הקבר קטן ורבוע, והוא נקבע בצדו המזרחי של דופן הקבר. משני צדי הפתח הוצבו לוחות אבן מוארכים (0.32 × 0.63 מ'), ששימשו מזוזות פתח ותמכו בקירוי. חלקו המזרחי של הקירוי, שנשען על מזוזות הפתח, נבנה משני לוחות אבן גדולים (0.53 × 1.10 מ'), חלקו הצפוני של הקירוי נבנה משני לוחות אבן בינוניים (0.5 × 0.9 מ') וחלקו הדרומי של הקירוי נבנה מלוחות אבן קטנים יותר. הקבר כוסה בערמה של אבני שדה גדולות. בתוך הקבר, בחלקו הצפוני-מזרחי, נחשפו שרידים של שתי קבורות אדם. בחלקו הדרומי-מערבי של הקבר התגלו מנחות שהונחו עם הנקברים, ובהן שלושה קנקנים ולצדם שני פגיונות ברונזה. הקנקנים חוררו במכוון והונחו על שרידי שלד של עז או כבש. באחד הקנקנים נמצאו שרידי מכרסמים. בתקע של שני פגיונות הברונזה השתמרו מסמרות לקיבוע הקת, שהייתה עשויה כנראה מעץ (21 ס"מ אורך הפגיונות, כ-5 ס"מ רוחבם). חלקם התחתון של הפגיונות עוטר בתבליט של קרני פרה. כן התגלו 'גולות הניצב' (pommels), שקובעו בבסיס הקת. צמוד לפתח הקבר ממזרח התגלתה קבורה של חמור מבוית בשלמותו (1.47 מ' אורך; Equus africanus asinus). ראש החמור ורגליו פונים אל כיוון הקבר. ערמת האבנים שכיסתה את הקבר כיסתה גם את קבורת החמור.
 
שכבה 9 (התקופה הרומית)
על פני השטח בשטחים 5A, 6A, 11A ו-12A התגלו שרידים אדריכליים דלים, ובהם בעיקר קירות של טרסות חקלאיות, שחלקם הוסר עם תחילת החפירה, וכן שברי כלי חרס מהתקופה הרומית. רוב קירות הטרסה נבנו מאבנים בשימוש משני, שנלקחו מקירות של מבנים קדומים משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. בשטח 5A נחשף קיר רחב (כ-25 מ' אורך חשיפה, 0.8 מ' רוחב; לא שורטט), שנבנה מאבני שדה גדולות וחצה את השטח מריבוע 30AP בדרום-מערב ועד ריבוע 33AS בצפון-מזרח. במרחק של 6 מ' מצפון-מערב לקיר, במקביל אליו, התגלה קיר נוסף ברוחב דומה. נראה כי שני קירות אלה תחמו דרך רחבה, שהובילה אולי מהיישוב הסמוך בן התקופה הרומית אל השדות החקלאיים. כן התגלו במורד המדרון, מדרום לדרך, שלושה קטעי קירות טרסה, שנבנו בציר דרום-מערב–צפון-מזרח, בדומה לכיוון הדרך.
 
קבורות
במקטע A התגלו 60 קבורות, ובהן 60–65 נקברים שהשתמרותם מלאה או חלקית. רוב הקבורות (72%) קשורות לשכבה 2 משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', מקצתן (25%) התגלו במבנים משכבה 1 מהשלב התיכון בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' ושתי קבורות קשורות לשכבה 4 משלהי התקופה הניאוליתית הקרמית. קבורות רבות התגלו בשטחים 3A, 4A, 8A ו-9A, שבהם נחשפה גם בנייה רבה. רוב הקבורות (69%) הן קבורות ראשוניות, ובהן הוטמנו הנקברים בבור חפור באדמה, מקצת הקבורות (9%) הן קבורות משניות, שברובן התגלה נקבר יחיד, ויתר הקבורות (22%) השתמרו גרוע ועל כן אי אפשר לקבוע אם הן ראשוניות או משניות. רוב הנקברים באתר (76%) הם בוגרים בגיל 30–50 שנים, רק 6 נקברים (0.05%) הם בוגרים צעירים עד גיל 30, 4% הם מתבגרים בגיל 10–15 שנים ו-16% הם ילדים בגיל 1–10 שנים. זיהוי המגדר נמצא בראשית המחקר; עד כה זוהו שבעה נקברים ממין זכר ושישה ממין נקבה. בקבורות שיוחסו לשכבה 2, שהן עיקר הקבורות במקטע A, התגלה מגוון של תנוחות קבורה, ובהן תנוחת עובר על הצד (50%), תנוחת פרקדן על הגב (38%), תנוחת ישיבה (6%) והטמנה על הגחון (6%). בחלק מהקבורות בשכבה 2 (8%) התגלו שני נקברים. הכיוון של קבורות אלה הוא צפון-מערב–דרום-מזרח, הראש הונח בצד צפון-מערב.
 
הממצאים
פריטי צור. בחפירת מקטע A נחשפו שלושה מכלולי צור, המתוארכים לשלב התיכון של התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (שכבה 1), לשלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (שכבה 2) ולשלהי התקופה הניאוליתית הקרמית (וריאנט של תרבות ואדי רבה; שכבה 4). המחקר בראשיתו, ועל כן להלן יתואר רק המכלול משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (שכבה 2).
מכלול הצור משכבה 2 כולל כמות רבה של פריטי פסולת וכלים. חומר הגלם ששימש לתעשיית הצור הוא צור מקומי ממחשופים מסביבת מוצא. התגלו כלי צור פורמליים רבים, האופייניים לתקופה, ובהם ראשי חץ ולהבי מגל שהופקו מרצף סיתות חד כיווני. מבין ראשי החץ הנפוץ ביותר הוא ראש חץ מוארך, דמוי עלה, מטיפוס עמוק (איור 14), שעוצב באופן חלקי או מלא בשברור לחץ (Gopher 1994:36). בנוסף התגלו מעט ראשי חץ מטיפוסים ביבלוס ויריחו ומעט ראשי חץ קטנים מטיפוס הפרסה והרצליה (Gopher 1994:35–48). להבי המגל כוללים אלפי כלים, שלהם חורפה משוננת (איור 15). עוצמת השינון נעה בין עדינה לעמוקה; שינון עמוק יוצר חורפה דמוית משורית. לחלק מלהבי המגל חורפה אחת ולחלקם שתי חורפות. להבי המגל שלהם שתי חורפות מלמדים כי כאשר חורפת המגל קהתה פורק הלהב והותקן הפוך. בחלק מלהבי המגל שלהם חורפה אחת עוצב בצד השני גב משוברר, ובחלקם לא עוצב כלל. התגלו עשרות להבי מגל שעל אחת מצלעותיהם נמצאו שרידי חומר קיות — דבק ששימש לקיבוע להבי המגל לקת. עיצוב החורפה של להבי המגל נעשה כנראה טרם עריכת הקיות, ולא בעת השחזת להבי המגל לאחר הקציר כפי שנעשה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה (ורדי 2011). עוד טיפוסי כלים בני התקופה שהתגלו בחפירה הם גרזנים וסכינים בעיצוב דו-פני (איור 16). רוב הגרזנים נושאים ליטוש, הבולט באזור החורפה ובחלקים מגוף הגרזן. הסכינים עוצבו ביד אומן מומחה, כפי שמעיד חתכם הדק; הם התגלו כמעט תמיד שבורים. בשטח 9A התגלתה סכין תמימה, שלה תקע מעוצב.
 
כלי אבן. בחפירה במקטע A התגלו 153 פריטי אבן, ובהם ממצא קטן, כלי קיבול, כלי עבודה ופריטים ייחודיים. מקורם של רוב הפריטים בשכבה 2 משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' ושל מקצתם בשכבה 4 משלהי התקופה הניאוליתית הקרמית. הממצא הקטן כולל 81 שברים של צמידי אבן, שש משקולות פלך וחמישה חרוזי אבן. צמידי האבן עשויים מאבן גיר קשה בגוון אפור או אדום; החתך של הצמידים סגלגל. אחד הצמידים מחורץ. חרוזי האבן התגלו סמוך לקבורות.
 
צלמית. בשטח 8A התגלתה צלמית מאבן גיר (איור 17), שעוצבה בפשטות וכוללת ראש מוארך, ובו שני חריצי עיניים וחריץ פה. בצדי הצלמית נמצאו שרידי צבע אדום. אפשר שהראש המוארך הוא חיקוי של כובע ואפשר שהוא מדמה ראש אדם שעבר דפורמציה של הגולגולת. צלמיות דומות מוכרות מאתרים בני התקופה הניאוליתית, ובהם למשל תל ראמאד שבסוריה (De Contenson 1967), שבו נמצאו צלמיות דומות עשויות מטין.
 
עצמות בעלי חיים. על מפלסי חיים במבנים, בשכבות מילוי ובשטחים פתוחים במקטע A התגלו עצמות רבות של בעלי חיים. מחקר עצמות אלה טרם הושלם. עד כה זוהו 90 עצמות בעלי חיים. מניתוח ראשוני של מכלול העצמות שזוהו עולה כי עיקרן (כ-60%) שייכות לעזים וכבשים, בדומה לממצא במקטע B (חלאילה וורדי 2019). במכלול התגלו גם מעט עצמות של פרות וחזירים, שרובם כנראה לא בויתו, וכמה עצמות של מינים קטני ממדים, כגון חתולים (Felis silvestris), שועלים (Vulpes vulpes), לוטרה, נמייה, גירית וצבים.
 
קונכיות. מבדיקה ראשונית של הקונכיות שהתגלו במקטע A עולה כי מקורן בים, ביבשה ובמים מתוקים (אגם). התגלו גם מאובני קונכיות, האופייניים למסלע המקומי ולא ברור אם הם נאספו במכוון. מבין מיני הקונכיות הימיות בולטים המינים הים תיכוניים, אם כי נמצאו גם כמה קונכיות שמקורן בים סוף. ישנם כמה מיני קונכיות מטיפוס אם הפנינה, חלקם מקורם בים סוף וחלקם האחר מקורם במים מתוקים; מקונכיות אלה הכינו צמידים ואצעדות. כן נמצאו קונכיות של שבלולי יבשה רבים, המאפיינים את שדרת ההר גם כיום.
 
ממצא בוטני. ברחבי שכבה 2 התגלו זרעים רבים. ריכוז גדול של זרעים נמצא בממגורה (L10260) שנחשפה בשטח 12A, ובהם אלפי זרעים של קטניות (איור 18), ובהן בעיקר עדשים (Lens. Culinaris), וכן פול (Vicia faba) ומעט אפונה (Pisum sativum) וחומוס (.Cicer sp). מבדיקה ראשונית של מדגם מן הזרעים עולה כי אלה קטניות מבויתות. כן התגלו בכמה מקומות ברחבי החפירה מעל למאה שברי פחמים, רובם (כ-80%) של עץ השקד (Amygdalus sp.), מקצתם (כ-20%) של מיני אלונים (.Quercus sp) ואחדים מהם של אורן ועצים אחרים.
בבדיקת פחמן 14 של שלושה זרעי עדשים הם תוארכו לשלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' (7100–6800 לפסה"נ בקירוב; איור 19). תאריכים אלו תואמים לתאריך שהתקבל מבדיקות פחמן 14 שנערכו לזרעי עדשים שהתגלו בחפירות הבדיקה שנערכו בשטח בעבר (ורדי ומזרחי 2019). תאריכים אלה תוחמים את משך קיומו של היישוב באתר משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' לפרק זמן של 300–400 שנה. תאריכים דומים התקבלו באתרים רבים משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' בדרום הלבנט, ובהם למשל עין ע'זאל שבירדן (Rollefson 1998:9, Table 1) ועתלית-ים שבמישור החוף (Galili et al. 1993).
 
סיכום
בחפירות ההצלה במקטע A נחשף המשכם של מכלולים אדריכליים שהתגלו בחודשים הקודמים במקטע B (חלאילה וורדי 2019). התגלו שש שכבות: שכבה 1 כוללת שרידי יישוב מהשלב התיכון בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'; שכבה 2 כוללת את מרבית השרידים האדריכליים במקטע ומתוארכת לשלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'; שכבה 4 כוללת שרידים אדריכליים דלים, לא רציפים, משלהי התקופה הניאוליתית הקרמית; שכבה 7 כוללת שרידי יישוב מעטים ביותר מתקופת הברונזה הביניימית; שכבה 8 כוללת רק קבר מגליתי מתקופת הברונזה התיכונה 2ב'; ושכבה 9 — פני השטח — כוללת בעיקר שרידים של קירות טרסה ושל שני קירות התוחמים דרך רחבה, והיא מתוארכת לתקופה הרומית.
השכבה העיקרית באתר — שכבה 2 משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' — כוללת מבנים רבים וצפופים, מבני ציבור שבנייתם איתנה, סמטאות העוברות בין המבנים, מתקנים רבים, חלקם לאחסון, קבורות רבות וממצאים רבים, לרבות מאות זרעים. שרידים אלה מלמדים כנראה על בנייה מתוכננת מראש, הכוללת גם מבני ציבור. בבניית חלק מהמבנים בשכבה 2 נעשה שימוש במבנים משכבה 1, ולעתים נוספו חדרים ומרחבים למבנים הקדומים משכבה 1. הבנייה הצפופה ביותר בשכבה 2 התגלתה בחציו המערבי של המקטע, ועל כן נראה כי שם היה מרכז היישוב. נראה כי שרידי היישוב משכבה זו נמשכים לדרום ולמערב אל מחוץ לגבולות החפירה.
לחשיפת שרידי היישוב הנרחב משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' במוצא יש חשיבות רבה, שכן עד לחפירה זו לא היו מוכרים ביהודה יישובים גדולים בני תקופה זו. היישוב בן התקופה הקרוב ביותר למוצא התגלה באשקלון, וזהו יישוב קטן (Garfinkel and Dag 2008). מלבד עתלית-ים (Galili et al. 1993) לא התגלו יישובים גדולים מתקופה זו ממערב לנהר הירדן.
השרידים שנחשפו במקטע A מאמתים את ההנחה שעלתה מחפירות הבדיקה כי היישוב שגשג והתרחב לממדי ענק ושרידיו השתרעו על מאות דונמים. יש דמיון בין תכנון המבנים שהתגלו בשכבה 2 במוצא לבין שרידים בני התקופה באתרים אחרים, ובהם בסטה שבירדן (Gebel et al. 2004:72–76, Fig. 1), ואדי שועייב (Simmons et al. 2001:9, Fig. 5) ועין ע'זאל (Rollefson 1989). בעין ע'זאל אף נחשפו מתקנים ובהם מילוי אדום כמו אלה שהתגלו במקטע A. החשיפה הנרחבת של היישוב משלהי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' במקטע A במוצא מלמדת כי בתקופה זו לא היה ריק יישובי בדרום הלבנט ובטח לא באזור יהודה. תוצאות החפירה משנות אם כן במידה רבה את הידוע עד כה על ראשית העיור בדרום הלבנט.