מפעל הסינון החל בעקבות עבודות בנייה וחפירה בלתי חוקיות שהתקיימו בהר הבית (נ"צ 222533-88/631503-592) בשנים 1996–2001, שבמהלכן פונו כמויות עצומות של עפר בכ-400 משאיות אל נחל קדרון (נ"צ 222730-4/632220-341) ואל אתרי שפיכה נוספים. רוב העפר מאתרים אלה נאסף והועבר לגן הלאומי עמק צורים, שם הוא אוחסן עד לסינונו.
יוזמת סינון העפר עלתה שכן למרות תפקידו המרכזי של הר הבית בהיסטוריה של ירושלים וארץ ישראל, מעולם לא התקיימו בו חפירות ארכיאולוגיות מסודרות. סינון העפר הוא דרך לקבל מידע חשוב על התרבות החומרית בהר הבית במשך הדורות. הסינון מתנהל במתכונת של פעילות תיירותית וחינוכית למבקרים באתר.
עד עתה פורסמו שלושה דוחות ראשוניים, שבהם הובאו סקירות כלליות על מפעל הסינון וכללו דיון במבחר ממצאים (ברקאי וצויג תשס"ו; ברקאי וצויג תשס"ז; ברקאי ודבירה תשע"ב; Barkay and Dvira 2016). כן פורסמו דוחות ראשוניים נוספים של מחקרים על ממצאים שונים (אלקיים ואחרים תשע"ו; שניידר, ברקאי ודבירה תשע"ו; גרינר, ברקאי ודבירה תשע"ז; Snyder, Barkay and Dvira 2019). כמות הממצאים שעלתה בסינון עד כה היא עצומה, ומלאכת המיון, הזיהוי, התיארוך, המחקר והפרסום שלהם היא רבה ותימשך עוד זמן רב.
בשנת 2018 נערך מיזם ניסיוני של ניוד הסינון בקהילות בארץ. נערכו שני ניסיונות בבתי ספר בפתח תקווה ובתקוע. העפר הועבר בשקי ענק לחצרות בתי הספר, ולמקום הובאו מערכת ניידת של עמדות סינון וצנרת מים. הפעילות הניסיונית נמשכה חמישה ימים שבהם סוננו 550 דליים, אולם מיזם זה לא קרם עור וגידים בשל העלות הגבוהה של תפעולו. בחודש יוני 2019 חודשה עבודת הסינון הרציפה במתחם מצפה המשואות שבהר הצופים, באותה מתכונת שבו היא פעלה בעמק צורים, ולשם כך הוקם מתקן סינון חדש. במאמר זה תוצג סקירה תמציתית של ממצאי הסינון מהשנים 2018–2019.
 
בעבודת הסינון בשנים 2018–2019 התגלו ממצאים דומים לאלו שהתגלו בשנים הקודמות. להלן יתוארו הממצאים שעלו בסינון.
(1) שברי כלי חרס שזמנם למן ימי הבית הראשון ועד ימינו; כמות החרסים הקדומים לתקופת הברזל היא מועטה ביותר (פחות מ-0.5%).
(2) מטבעות למן המאה הד' לפסה"נ — מטבעות 'יהד' — ועד ימינו.
(3) אבני פסיפס רבות מהתקופה הביזנטית.
(4) פסיפסי זכוכית, חלקם מוזהבים, שמקורם בקירות החיצוניים של כיפת הסלע וזמנם תחילת התקופה האסלאמית הקדומה; הם הוסרו במאה הט"ז לסה"נ והוחלפו באריחי קיר מזוגגים.
(5) אריחי קיר מזוגגים משיפוצים שנערכו בקירות החיצוניים של כיפת הסלע למן המאה הי"ז לסה"נ. נמצאו גם פסולות כבשן מתעשיית אריחי הקיר.
(6) תכשיטים: טבעות זכוכית, צמידי זכוכית, טבעות מתכת וחרוזים.
(7) ראשי חצים, רובם מהתקופה הצלבנית, ופריטי נשק ותחמושת מהעת החדשה.
(8) שיבוצים מחומרים שונים ומתקופות שונות, ובהם שיבוצי דר ששולבו בפסיפסי הקיר בכיפת הסלע.
(9) משקולות שזמנן למן ימי הבית הראשון ועד ימי המנדט הבריטי.
(10) כלי אבן רבים, ובהם פריטים רבים המיוחסים לתעשיית כלי האבן מסוף ימי הבית השני.
(11) שברי אריחי ריצוף אופוס סקטילה מהתקופות הרומית הקדומה, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית.
(12) שברי צלמיות חרס מתקופת הברזל.
(13) מסמרים, כולל מסמרי ברונזה, מסמרי פרסות סוסים מהתקופה הצלבנית ומסמרי סנדל מהתקופה הרומית (מסמרי קליגה).
(14) פסולת תעשיית כלי עצם.
(15) שברי כלי זכוכית.
 
עד כה סוננו כשלושה רבעים מכמות העפר שהגיע, ונראה שנותרו עוד כחמש שנים להשלמת הסינון. כמו כן, בחלק המזרחי של הר הבית נותרו ערמות עפר גדולות נוספות שטרם פונו בשל פסיקת בג"ץ משנת 2004. הממצאים מהסינון רבים ומגוונים, ואנו עמלים מזה שבע שנים על עיבוד הממצא והבאתו לפרסום.