נפתחו ארבעה ריבועי חפירה (איור 2) במרחק כ-10 מ' ממערב לרכס כורכר, לרגליו, ובמרחק כ-650 מ' ממזרח לתל אכזיב. נחשפו תשעה קברים, המתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת ואולי אף לתקופה הרומית.
ברכס הכורכר ולרגליו התגלה בעבר בית קברות (בית הקברות המזרחי של אכזיב), ובו קברים מכמה תקופות (Dayagi-Mendels 2002:163–164): קברי שוחה חצובים מתקופת הברונזה המאוחרת (סוף המאה הי"ג לפסה"נ), שבהם התגלו כלי חרס מקומיים ומיובאים מקפרסין, לרבות קערות ובתוכן 73 משקולות עופרת של רשתות דיג ששימשו מנחות קבורה (אבו-עוקסה תשע"ג; שרביט תשע"ג; איור 1: 2267-A, 4055-A); עשרות קברי פיר, שחציבתם תוארכה למאות הי"א–הו' לפסה"נ, והם המשיכו לשמש עד המאה הד' לפסה"נ; וקברי ארגז מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ), שנחפרו בקרקע בכיוון מזרח–מערב, דופנו באבני שדה או באבנים מסותתות וכוסו בלוחות אבן (Mazar 1994:77–93).
 
שכבת פני השטח בשני הריבועים המזרחיים היא אדמת חמרה כתומה עשירה בתחמוצת ברזל, ובשני הריבועים המערביים היא אדמת חרסית אפורה. נחשפו שמונה קברים חפורים באדמה (1–8) וסרקופג (9). נחפרו רק קברים 1–3, ובהם נחשפו נדבכי דיפון של אבני גוויל בינוניות וקטנות. בקברים אלה נמצאו מעט כלי חרס המתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת. מקברים 4–8 נחשפו רק אבני הכיסוי. כן נמצא על פני השטח בקבוק זכוכית תמים מהתקופה הרומית (גורין-רוזן, להלן), המלמד כנראה על קיומם של קברים מתקופה זו.
 
קבר 1. קבר סגלגל שדופן בשמונה נדבכי אבנים (112W; איור 3). בדרום-מזרח הקבר נמצאו ידית ובסיס של קנקן (113L; איור 6:4, 7) מהמאה הי"ג לפסה"נ, שהתכסו בשכבת חמרה כתומה.
 
קבר 2. קבר סגלגל שדופן בתשעה נדבכי אבנים (115W; איור 5). בקבר נמצאו שברים של קערות מטיפוס Base ring II (איור 1:4, 2), שבר של 'קערת חלב' מעוטרת בפסים אנכיים (איור 3:4) ושפת קנקן (איור 4:4); הכלים מתוארכים למאה הי"ג לפסה"נ. את הממצא כיסתה הצטברות של חמרה שגונה כתום (120L).
 
קבר 3. קבר סגלגל שהשתמרו בו שני נדבכי דיפון של אבנים (איור 6). בקבר נמצא בסיס קנקן מטיפוס Plain White Wheel-Made Ware (איור 5:4), שתוארך לתקופת הב"מ 2.
 
קבר 4. נחשפו לוחות כיסוי מאבני חוף (108L; איור 7) של קבר שנכרה בכיוון מזרח–מערב.
 
קברים 5–8. נחשפו ארבעה קברים שכיוונם מזרח–מערב, שנבנו מאבנים בינוניות מסותתות או מסותתות בחלקן (איור 8).
 
סרקופג 9. הסרקופג עשוי מאבן כורכר (107L; איור 9). הוא נמצא ללא כיסוי, כנראה כתוצאה משוד, ונמצאה בתוכו פסולת בניין מודרנית.
 
בקבוק זכוכית
יעל גורין-רוזן
 
על פני השטח, סמוך לקבר 8, נמצא בקבוק כמעט תמים (לוקוס 100, סל 1001; איור 10), החסר מעט בקצה השפה, במצב השתמרות מצוין. חלק מהקברים לא נחפר, והבקבוק יכול לרמוז על זמנם ועל תרבותם החומרית של הנקברים. הבקבוק עשוי מזכוכית בגוון ירקרק, מכוסה בלייה כסופה, ססגונית ובתוכו צמידה גירית. סימני ניפוח וסיבוב ניכרים בצוואר וסימני ליטוש על השפה והגוף. לבקבוק שפה מקופלת פעמיים: החוצה ומטה ושוב כלפי מעלה, היוצרת מעין כפל חיצוני רחב סביב חלקו העליון של הצוואר. הצוואר רחב והגוף כדורי, הבסיס קעור מעט וללא צלקת. הדפנות עבות ומעוטרות בחריתה של ארבעה פסים אופקיים רחבים ועמוקים, וביניהם פסים צרים ורדודים לסירוגין, היוצרים דגם על גוף הכלי. שני פסים אופקיים צרים חרוטית על הצוואר.
בקבוקים מטיפוס זה מוכרים היטב ממכלולים המתוארכים לשלהי המאה הא' ולמאה הב' לסה"נ. בקבוק השייך לאותה קבוצה, ששפתו דומה מאוד, צווארו צר יותר וארוך וגופו מעוטר בצמדים של חריתות אופקיות דקות נמצא ליד כברי, בקבר מס' 3, יחד עם כלים נוספים שתוארכו לסוף המאה הא' ולראשית המאה הב' לסה"נ (שטרן וגורין-רוזן תשנ"ח:5, 8, איור 12:22, ושם הפניות לבקבוקים נוספים מנחשולים, מאתרים בתורכיה ומאוספים). בקבוקים דומים נמצאו בקברים שטרם פורסמו מאזור קסטרה, חוף הכרמל הדרומי ואזור השרון. בקבוק זה הוא בן זמנם של הכלים שנמצאו בקברי ארגז בבית הקברות המזרחי באכזיב (אבו עוקסה תשע"ג), שם נמצאו חלק מהקברים שדודים.
 
סיכום. מהחפירה עולה כי בית הקברות המזרחי של תל אכזיב משתרע לא רק ברכס הכורכר אלא גם מערבה לו. קברים 1–3 התכסו בשכבת חמרה ובה אחוז גבוה של תחמוצת ברזל, שגרמה כנראה לפירוק העצמות והשפיעה על השתמרותם הגרועה של כלי החרס. חלק גדול מהקברים לא נחפר ועל כן לא התקבלה תמונה שלמה על אופי השרידים ותיארוכם. עם זאת, על סמך כלי החרס מתקופת הב"מ 2 שהתגלו בקברים 1–3 ובקבוק הזכוכית מהתקופה הרומית, נראה כי יש לייחס את הקברים לשתי תקופות אלה. כלי החרס המקומיים והמיובאים מתקופת הב"מ 2 מעידים על קשר הדוק עם קפרסין. כלי חרס דומים נמצאו בחפירת 'קבר הדייג' הסמוכה (אבו-עוקסה תשע"ג), והם שכיחים באתרים רבים, למשל בגן הפרסי ליד עכו, בתל אבו הוואם, בחצור ובמגידו, והם מתוארכים לסוף תקופת הברונזה המאוחרת (המאה י"ג לפסה"נ).