נפתחו שני ריבועי חפירה צמודים זה לזה (איור 2), ונחשפו שרידים מהתקופה האסלאמית הקדומה (התקופות העבאסית–הפאטימית; המאות הט'–הי"א לסה"נ) ומימי המנדט הבריטי. לתקופה האסלאמית הקדומה יוחסו שרידי בנייה דלים, שבחלקם הובחנו שלושה שלבים. מימי המנדט הבריטי נחשף בור ספיגה; הוא פגע בשרידים הקדומים. סמוך לחפירה נערכו בעבר חפירות רבות (לרקע ולהפניות, ר' טואג, שיאון וטורגה 2016).
 
התקופה האסלאמית הקדומה. לתקופה זה יוחסו שרידי בנייה דלים שאינם מצטרפים לכלל תכנית ברורה. בקטע קטן בצפון-מערב שטח החפירה התגלו שלושה שלבי בנייה מן התקופה הפאטימית. על חול טבעי (109L) בפינה הצפונית-מערבית של החפירה נחשף קנקן אגירה גדול (113L; איורים 2: חתך 1–1; 3), ומצפון לו נמצא דיפון של אבני גוויל קטנות, כנראה לתמיכה בקנקן; נראה כי נטייתו של הקנקן דרומה נובעת מהיעדר דיפון בצד זה. בתוך הקנקן נמצאו חרסים מהתקופה הפאטימית; בתחתיתו נמצאה שכבת אפר, ועל דופנותיו נראו סימני שרפה המעידים שבשלב כלשהו הוא שימש לאפייה או לבישול. בחפירות קודמות ברמלה נמצאו קנקנים מטיפוס זה משולבים ברצפה (למשל, Toueg 2007). לא נחשפו שרידים נוספים או רצפה הקשורים לקנקן, ולא מן הנמנע שהשינויים שחלו בשלב הבא (להלן) כללו הסרה של הרצפה שהקנקן היה משולב בה. בחפירת החול מתחת לקנקן (109L) נמצאו חרסים מהתקופה העבאסית, ובהם פך (איור 10:4), וכן מטבע אומיי (697–750 לסה"נ; ר"ע 175450). בשלב כלשהו פסק השימוש בקנקן, חלקו העליון מהצוואר ומעלה הוסר והושלך לתוכו. מעל שרידי הקנקן נבנתה רצפת אבן (108L; איור 3), שנחתכה על ידי בור הספיגה מימי המנדט הבריטי (101L, להלן). רצפה 108 יצאה משימוש בעת כיסויה בשכבה דקה של אדמה, שעליה הונחה רצפת טיח (104L; איור 5); גם רצפה זו נפגעה מבור הספיגה. בפירוק רצפה 108 נמצאו חרסים מהתקופה הפאטימית (לא צוירו), שבר של לוח שיש (איור 1:6) ושבר של פרסקו צבוע באדום (איור 2:6). גם ברצפה 104 נמצאו חרסים מן התקופה הפאטימית (לא צוירו) ונר שמן מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 22:4).
סמוך לפני השטח בפינה הדרומית-מערבית של החפירה נחשף בחלקו קיר אבן (105W; איור 7), הנמשך דרומה אל מחוץ לגבול החפירה; החפירה העמיקה לצד הקיר, ונחשפו ארבעה מנדבכיו, אך היא לא העמיקה עד יסוד הקיר. אל הקיר ניגשת ממזרח רצפת טיח (110L), שבחפירתה התגלו חרסים מהתקופה העבאסית, ובהם קערה מטיפוס Common Glaze (איור 1:4), וחרסים מהתקופה הפאטימית, ובהם קערה מזוגגת מטיפוס Under Glazed Opaque מעוטרת בעיטור דמוי כתב מיובאת ממצרים (איור 4:4) וקנקן זיר (איור 7:4). מצפון-מזרח לקיר 105 נחשפו קטע של רצפת טיח (114L) ושלוש אבנים, אולי שרידים דלים של קיר נוסף (112W; איור 8).
מעל שרידים דלים אלה ומתחת להצטברות האדמה על פני השטח נתגלו בשטח החפירה מילויי אדמה (103L, 106L, 107L), ובהם ממצא כלי חרס מן התקופה האסלאמית הקדומה: במילוי 103 (נחפר חלקית) נמצא שבר של קערה (איור 2:4); במילוי 106 נאספו חרסים שהמאוחרים ביותר בהם מהתקופה הפאטימית, ובהם שני קנקני זיר (איור 6:4, 8), שאחד מהם (מס' 8) מעוטר בעיטור גלים סרוק, קנקן מטיפוס ירושלמי (איור 9:4) ופך מטיפוס ברבוטין (איור 15:4); ובמילוי 107 נמצאו חרסים מהתקופות העבאסית, ובהם פך עשוי בתבנית (איור 12:4), וחרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם פך מסננת (איור 18:4) ומכל דמוי רימון (איור 20:4). ממצא קרמי מהתקופה האסלאמית הקדומה נמצא גם בשכבת פני השטח (100L), והוא כולל פך מזוגג (איור 16:4) ופך (איור 17:4), שניהם מהתקופה הפאטימית. כן נתגלו ממצאים מן התקופה האסלאמית הקדומה במילוי אדמה (102L) שכיסה את בור הספיגה מימי המנדט הבריטי (101L), שמקורם כנראה מהצטברויות שהובאו למקום בימי המנדט. הממצאים כוללים קערה (איור 3:4), קדרה (איור 5:4), פכים עשויים בתבנית (איור 11:4, 13, 14), קנקנית (איור 19:4) ונר (איור 21:4), וכן מטבע עבאסי יצוק (750–850 לסה"נ לערך; ר"ע 175451).
 
ימי המנדט הבריטי. בפינה הצפונית-מזרחית של החפירה נחשף בור ספיגה עגול (101L), שדופן בבלוקים עשויים מתערובת שהכילה צדפים רבים, המעידים שמקור החול ממנו יוצרו הוא בחוף הים. הבור נמצא סתום בחול נקי ללא ממצא, ומעליו נמצא מילוי אדמה ובו ממצא קדום (102L; לעיל).
 
אף ששרידי הבנייה דלים, נראה כי במקום שכן מבנה מגורים בתקופה האסלאמית הקדומה. אפשר שהמבנה היה חלק משכונה שבה התגוררה אוכלוסייה אמידה, כפי שמעידים הממצאים מחפירות קודמות בקרבת מקום (ר' למשל טואג 2016; טואג, שיאון וטורגה 2016); Toueg 2007). הנחה זו מקבלת חיזוק גם מהממצאים בחפירה: כלי הייבוא מן התקופה הפאטימית, ובהם קערה מיובאת ממצרים עם עיטור דמוי כתב, שבר לוח שיש, המעיד אולי על שימוש בשיש לריצוף, ושבר פרסקו צבוע, שהשתמר אולי מעיטור פנימי במבנה.