ברצועת שטח (כ-2 ק"מ אורך) המשתרעת לאורך השוליים המזרחיים של כביש 38 והאפיק הצפוני של נחל ירמות, בין מחלף רמת בית שמש בדרום לבין פארק האקליפטוס בצפון, נפתחו חמישה שטחי חפירה (AE; איור 1). נחשפו בהם קירות (שטחים A, CE) ששימשו אולי קירות תמך של טרסות, סכרים או גדרות שהפרידו בין חלקות שדה; דרך כפרית (שטח E); ושני מתקנים: מתחם ובו שרידי מכלאה או שומרה (שטח B), ובריכת איגום גדולה המתוארכת אולי לשלהי תקופת הברזל 2 (שטח E).
אזור רמת בית שמש משופע באתרים ארכיאולוגיים. הוא נסקר, מופה ונחפר בחלקים רבים בפרויקט רחב היקף החל משנות ה-90 של המאה הכ' (Dagan 2010). ברצועת השטח שנבדקה בחפירה הנוכחית וסמוך אליה נערכו בעבר חפירות אחדות. מצפון למחלף רמת בית שמש נחשף מבנה מגורים, אולי חלק מבית חווה, המתוארך למן התקופה ההלניסטית ועד לימי מרד בר כוכבא (איור 1: 8240-A); נראה כי יש לקשור אותו ליישוב שנחפר לאחרונה ממערב לכביש (מ' פינס-אמיר ונ' בן-מלך, מידע בעל פה; איור 1: 463/18-B). כן התגלו מתקני מים: בית מרחץ מהתקופה הביזנטית נחשף מצפון לצומת בית ג'מאל (הבר ומלמן 2018 [איור 1: 7727-A]) ובאר מתקופת הברזל 2 או התקופה הפרסית התגלתה מדרום למחלף (איור 1: 7928-A); באר מן התקופה הביזנטית מצפון למחלף רמת בית שמש (איור 1: 8240-A); ובאר המתחברת לצמד בריכות מקומרות מהתקופה העות'מאנית (הבר 2019 [איור 1: 7985-A]). מתקנים אלה מצטרפים למגוון עשיר של שרידים בסביבה הקרובה שבהם נעשה שימוש במים בתקופה העות'מאנית, כגון באר אנטיליה שנחשפה במרחק כ-50 מ׳ ממזרח לבית המרחץ (וקסלר-בדולח ופטרסון-סולימני תשנ"ח) ובאר באפיקו של נחל ירמות (Dagan 2010: Site 191). באר נוספת — אולי גם היא מהתקופה העות'מאנית — נחשפה ממערב למחלף רמת בית שמש (ע' מלמן, מידע בעל פה). כן נחשף במרחק כ-150 מ' מדרום לצומת בית ג'מאל בית באר מימי המנדט הבריטי (Dagan 2010: Site 59).
 
שטח A (איור 2). במרחק כ-300 מ' מצפון לצומת בית ג'מאל ומטרים אחדים ממזרח לאפיק הצפוני של נחל ירמות התגלה קיר (100W; 18 מ' אורך, כ-0.5 מ' גובה) הנמשך בכיוון כללי מזרח–מערב. הקצה המערבי של הקיר, שהשתמר לגובה נדבך אחד, נבנה מאבנים מעובדות במקצת, ואף שולבה בו אבן מחוררת במרכזה (איור 3), כנראה משקולת בית בד בשימוש משני. קצהו המזרחי של הקיר נבנה ברישול ללא אחידות — אולי תוספת או שיפוץ. השתמרותו של הקיר דלה, ואף שנבנה בניצב לאפיק הנחל אין אפשרות לקבוע האם שימש סכר, קיר טרסה או קיר סימון לחלקת שדה. בקצהו המערבי של הקיר נעשה חתך בדיקה (כ-1 מ' עומק) כדי לאתר את בסיס הקיר, אך במהרה עלו בו מי התהום עד לבסיס נדבך האבנים. אל הקצה המזרחי של הקיר ניגש מצפון קיר נוסף (104W; כ-5 מ' אורך), שנבנה מאבנים אחידות בגודל בינוני, ולא ברור למה הוא שימש. במילויי העפר שניגשו ואף כיסו את הקירות נמצאו חרסים שתוארכו לתקופה הביזנטית המאוחרת (המאה הו' או הז' לסה"נ), ובהם שלוש קערות (איור 1:4–3), לרבות שבר של כלי ג'ילג'יל מקומי (איור 3:4; Vincenz 2005).
 
שטח B (איורים 5, 6). במרחק כ-130 מ' מצפון-מזרח לשטח A נחשף מערך של קירות (130W, 131W, 139W, 144W), שהשתמרו לגובה נדבך אחד, הסדורים בצורה דמוית האות ח' וסוגרים על מתחם מלבני (כ-40 מ' אורך) לאורך גדתו המזרחית של האפיק הצפוני של נחל ירמות. קיר 131 (16 מ' אורך, 0.4 מ' גובה), התוחם את השטח מצפון-מזרח, נבנה מאבנים מהוקצעות ואחידות; קיר 144 (35 מ' אורך), הקיר הדרומי-מזרחי, נבנה מאבנים בינוניות מהוקצעות במקצת ולא אחידות; וקירות 139 (3.2 מ' אורך, 0.45 מ' גובה) ו-130 (8 מ' אורך, 0.3 מ' גובה), התוחמים את השטח מדרום, נבנו מאבנים מהוקצעות גדולות–בינוניות. בין שני הקירות, הנמשכים באותו כיוון בדיוק, היה פער של כ-2 מ' מדרום לקיר 130, ודומה על כן שהשתייכו לקיר אחד, או לפחות ניגשו זה לזה. חתך בדיקה שנעשה לצד הפן הדרומי של קיר 130 (134L) התמלא אף הוא במי תהום.
קירות 139 ו-144 ניגשים למרחב סגלגל (5.7 מ' קוטר מרבי; איור 7) בפינה הדרומית של המתחם. המרחב הסגלגל נחלק באמצעות קיר קצר (136W) לשני חללים; בכל חלל נחשפה תשתית מלוכדת של עפר ואבנים קטנות (135L, 141L). אפשר שהמתקן שימש מכלאה לבעלי חיים קטנים.
אל הקירות ניגשו שכבות מילוי עשירות באבנים קטנות. במילוי החצצי בתוך המתחם הסגלגל ובהצטברות לאורך קיר 144 התגלו חרסים שתוארכו לתקופה הביזנטית, ובהם אגנים (איור 1:8, 2), קערות (איור 3:8–8), קנקן (איור 9:8) ורעף (איור 10:8).
 
שטח C (איור 9). במרחק כ-210 מ' מדרום לצומת בית ג'מאל נחשפו שני קירות (182W — 10 מ' אורך, 0.4 מ' גובה; 183W — 18 מ' אורך) מאונכים זה לזה, שנבנו מאבנים בינוניות מעובדות במקצת על שכבת אדמה סטרילית. אל הקירות נסמכו מכל עבר מילויי עפר מרובי אבנים קטנות, בדומה לאלו שנתגלו בשטח B. נראה כי הקירות שימשו לסימון חלקות שדה, והמילויים נועדו לייצב את הקרקע בעונת הגשמים. החרסים שנאספו ממילויי העפר תוארכו לתקופה הביזנטית, ובהם קדרה (איור 1:10), קערה (איור 2:10) וקנקן ממשפחת כלי עזה (איור 3:10).  
 
שטח D. במרחק כ-140 מ' מדרום לשטח C נחשפו כמה קירות שדה פשוטים (11–20 מ' אורך), שנבנו משורה אחת של אבנים לא מהוקצעות ולא אחידות והשתמרו לגובה נדבך אחד. נראה שהקירות שימשו לסימון חלקות שדה. מילויי העפר הסמוכים הכילו כמות דלה של חרסים, שלא אִפשרו תיארוך.
 
שטח E (איורים 11, 12). במרחק כ-250 מ' מדרום לשטח D נחשף מתקן עגול גדול (10 מ' קוטר מרבי; איור 13), שנבנה אל תוך הצטברויות הסחף המאפיינות את תוואי הנחל. למתקן קיר היקפי חיצוני (230W; 1.6 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה), שנבנה משתי שורות של אבנים בינוניות וקטנות, וקיר היקפי פנימי (238W; 0.5 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה) שנבנה משתי שורות של אבנים קטנות במעין מדרגות היורדות מטה; השורה הפנימית נבנתה מאבנים מלבניות סדורות. בתוך המתקן הובחנו שרידים דלים של שכבה גירנית (241L), אולי תשתית. אל הדופן המערבית של המתקן נסמך קיר (233W; 15 מ' אורך), שנבנה ברישול משורת אבני גוויל גדולות בכיוון צפון–דרום; הקיר שימש לתיחום חלקה חקלאית ו/או לסכירה. גם כאן עלו מי התהום במהלך החפירה והקשו על המשך העבודה.
לאור ריבוי מתקני המים באזור ומי התהום הגבוהים, נראה כי המתקן שימש מעין בריכת איגום רדודה. סמוך לקיר החיצוני התגלו מעט חרסים, בהם שתי קערות (איור 1:14, 2) ושני קנקנים (איור 3:14, 4) משלהי תקופת הברזל 2 וכן בסיס מורטריום (איור 5:14) המתוארך כנראה לסוף התקופה הפרסית או לראשית התקופה ההלניסטית. עם זאת, זמנו של המתקן אינו ודאי.
במרחק כ-4 מ' ממערב לקיר 233 ובמפלס גבוה ממנו ב-1.1 מ' נחשף קיר שדה צר (234W; 10 מ' אורך) שנבנה בכיוון צפון–דרום משורה אחת של אבנים סדורות. הקיר נבנה אל תוך מילוי עפר בהיר וחצצי (235L, 236L), המזכיר את המילויים בשטחים B ו-C, אך כאן כמות החצץ רבה יותר. מילוי זה, התורם לייצוב הקרקע, ושיטת הבנייה של קיר 234 מרמזים כי אלה שרידים מדרך כפרית. החרסים שהתגלו במילוי — בהם שתי קדרות (איור 6:14, 7), קערה (איור 8:14) ושלושה קנקנים (איור 9:14–11) — מאפשרים לתארך את הדרך לתקופה הביזנטית המאוחרת (המאה הו' או ראשית המאה הז' לסה"נ).
קיר נוסף (237W; 6.4 מ' אורך) התגלה כ-1.4 מ' מצפון לבריכה. הקיר נבנה בכיוון מזרח–מערב משורה אחת ונדבך אחד של אבנים מהוקצעות בינוניות, ונראה שהוא המשיך מערבה מעל ראשו של קיר 233 ומתחת לקיר 234. ייתכן שהקיר שימש לסימון חלקת שדה.
 
ממצאי החפירה מתווספים לממצאים מחפירות קודמות לאורך כביש 38 ומוסיפים מידע על ההתיישבות הכפרית הקדומה לאורך נחל ירמות. עולה מהם תמונה מעניינת וחוצה תקופות של מים זמינים, חקלאות והתיישבות. יש להניח כי המערכות החקלאיות השונות מן התקופה הביזנטית שירתו את הכפרים הסמוכים באותה עת, כגון בית ג'מאל או ח' אל-ג'ילג'יל. בריכת האיגום המרשימה מציבה בפנינו שאלות שהתשובות עליהן עלומות: האם יש לתארכה לשלהי תקופת הברזל, ואם כך האם יש לקשור אותה עם תל בית שמש, כ-3.5 ק"מ מצפון לשטח E, שכן לא ידוע על אתר אחר בסביבה הקרובה שהיה מיושב בתקופה זו.