שטח החפירה, הכולל את שטח U וסדרה צמודה של חדרים חצובים בסלע (שטח C), נמצא על המדרון המזרחי של עיר דוד, בין פתח הכניסה למערכת פיר וורן במערב לבין מעיין הגיחון במזרח. באזור זה נערכו בעבר כמה חפירות, ובהן גלריות XVIII ו-XIX של מ' פרקר (Vincent 1911) ושטח C, שנחפר על ידי ר' רייך וא' שוקרון (רייך ושוקרון תשע"א; 2011; Reich and Shukron 2010; Reich 2011:148–152, 248–261). החפירה הנוכחית ממשיכה סדרה של עונות קודמות בשטח U, שהחלו בשנת 2013 (זנטון ועוזיאל 2015; דן-גור 2017; חג'בי ועוזיאל 2017; כלף ועוזיאל 2020; Chalaf and Uziel 2018). בחפירה בשנת 2020 נחשפו שרידים משלהי תקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית (איור 1).
 
תקופת הברזל. נחשפו שני קטעים של קיר מרשים משלהי תקופת הברזל שכיוונו צפון–דרום: קטע אחד (W20005; 14.1 מ' אורך, 4 מ' רוחב מינימלי, 2.9 מ' גובה) בחלק הצפוני של שטח החפירה, וקטע קצר יותר (W20021; 3 מ' אורך, 2.5 מ' רוחב השתמרות, 2 מ' גובה מינימלי) בחלק הדרומי של השטח. ליבת קיר 20005 נבנתה מאבני גוויל צפופות שהונחו על סלע האם, ואילו הפן החיצוני המזרחי שלו נבנה מאבנים גדולות-בינוניות שסותתו גס; חלקים רבים מהקיר התגלו מטויחים (איור 2). קיר 20021 נחשף בחציו המזרחי של חדר 6 מבין החדרים החצובים בסלע (איור 3; רייך ושוקרון 2011). חלק מן הקיר שחיבר את שני הקטעים הללו נחתך בבנייה מאוחרת הכוללת מתקן עגול (15019W), וחלקו פורק בחפירות קודמות (13W בחפירת פרקר; 3 מ' אורך; ר' Vincent 1911:25, Pl. VI, Fig. 1; לתיאור של קטע קיר מפורק נוסף [5 מ' אורך], ר' רייך ושוקרון 2011). עם זאת, הכיוון והסגנון אדריכלי של שני קטעים אלה מצביעים באופן משכנע שהם היו חלק מקיר אחד. בהתבסס על אותם שיקולים של דמיון וסגנון אדריכלי, נראה גם כי קיר זה הוא המשכו הדרומי של קיר 1 של קניון משלהי תקופת הברזל (Franken and Steiner 1990; Steiner 2001). מסקנה זו מתחזקת מכך שקירות 20021, 20005 וקיר 1 של קניון מתאפיינים בתמיכות. נראה, אפוא, שכל קטעי קירות אלה היו חלק מחומת העיר בשלהי תקופת הברזל.
על גבי קיר 20005 נחשפה תעלת ניקוז (19118L; 1.1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.5 מ' עומק).
בחפירה נחשף גם חלק שטרם נחשף מחדר 7 החצוב בסלע (1.2 × 1.5 מ'; איור 4), הדרומי ביותר מהחדרים החצובים שנמצאו לאורך המדרון. התקופה שבה נבנו חדרים אלה לראשונה ושימושם נותרו לא ברורים (לדיון בשאלה זו, ר' זנטון תשע"ד); אולם ברור שהם יצאו מכלל שימוש עם בניית חומת העיר בשלהי תקופת הברזל. מעל החלקים הדרומי והמזרחי של חדר 7 הוקם מבנה המאוחר לחדרים החצובים בסלע (זנטון ועוזיאל 2015; חג'בי ועוזיאל 2017); למבנה מאוחר זה שייכים קיר הנמצא בחלקו המזרחי של חדר 7 וקמרון מאחוריו, בצדו המזרחי.
 
התקופה ההלניסטית. בחלקו הצפוני של שטח החפירה נחשף מבנה עגול גדול (19102W; כ-6 מ' קוטר), שנבנה מאבני גוויל גדולות; חלקו הפנימי היה מלא במפולות. מבנה זה חותך את חלקו העליון של קיר 20005 מתקופת הברזל, תוך שימוש בשלושת נדבכיו התחתונים לבסיס. מילוי עבה של אשפה מהודקת ואבנים קטנות נמצא על החלק העליון של קיר 20005 וניגש לקיר 19202. השימוש של קיר 19202 אינו ברור בשלב זה. ניתוח ראשוני של כלי החרס וממצאים אחרים ממילוי זה מלמד כי זמנם התקופה ההלניסטית וימי החשמונאים (המאה הב' לפסה"נ), בדומה לזמנו של קיר 19202. לתקופה זו ניתן לייחס גם מילוי גדול נטוי (חלקלקה), הנשען על פניו החיצוניים המזרחיים של קיר 20005, אם כי בשלב זה תאריכו המדויק אינו ברור. מילוי זה כולל שכבת האדמה ושכבת האבנים, והוא מכוסה בשכבת טיח עבה (כ-0.3 מ').
 
השרידים החשובים ביותר שנחשפו בחפירה הם שני הקטעים של חומת העיר משלהי תקופת הברזל, שהתחברו כנראה לקיר 1 מחפירותיה של קניון (Franken and Steiner 1990; Steiner 2001). קטע ארוך נוסף של חומת העיר מתקופה זו (219W) התגלה בעבר על ידי י' שילה בשטחים E דרום, E צפון ו-2D, המרוחקים כ-30 מ' מדרום לשטח U (De Groot and Bernick-Greenberg 2012). על כן, נראה שחומת העיר של תקופה זו חצתה את כל המדרון המזרחי של עיר דוד.