האתר עין אסור (כ-650 דונם) הוא אתר פרוטו-היסטורי המשתרע בשטח מישורי נרחב סביב תל אסור ומדרום לו, במפתח המערבי של נחל עירון (ואדי ערה) וכקילומטר אחד ממזרח למושב עין עירון; במרכזו התגבהות קטנה המרוחקת כ-220 מ' מדרום לתל. תל אסור (כ-28 דונם) משתרע בין שני מעיינות, עין אסור (עין ארובות) במזרח ומעיין ללא שם במערב. במרחק כ-50 מ' מדרום-מזרח לתל נמצא תל קטן. בשני התלים נערכו חפירות אחדות (זרטל 2003; בר 2016; 2021), ונחשפו שכבות יישוב מתקופות הברונזה הקדומה–ההלניסטית. בחפירות שנערכו בעבר באתר עין אסור נחשפו שרידים מן התקופות הניאוליתית הקרמית–הברונזה הביניימית (ינאי תשע"ו [א]; תשע"ו [ב]; Yannai 2006). בשטחי הגבעות הנישאות ממזרח ומדרום לאתר נחשפו עשרות מערות קבורה חצובות בסלע ממגוון התקופות באתר (Yannai 2016; Dagan and Sadeh 2021). בקרבת המעיין המזרחי התגלו בעבר שרידי בנייה מן התקופה הביזנטית (סעיד 2011).
בשנים 2017–2019 נערכו באתר עין אסור חפירות ענק אשר חשפו מגוון שרידים מהתקופות הניאוליתית הקרמית, הכלקוליתית הקדומה, הכלקוליתית המאוחרת, הברונזה הקדומה 1א', הברונזה הקדומה 1ב', הברונזה הביניימית והרומית (אלעד ופז 2018; אלעד, פז ושלם 2018; 2019; אלעד, פז ושלם 2020א; 2020ב). עיקר השרידים מחפירות אלה תוארכו לתקופות פרוטו-היסטוריות. דוח זה הוא פרסום סופי של שרידים מהתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת שהתגלו במקטעים K ו-L וכן של שרידים נוספים המאוחרים לתקופות הפרוטו-היסטוריות שהתגלו במקטע N אך לא התאפשר לתארכם (איור 2). שרידים מהתקופות הרומית והביזנטית שהתגלו במקטע P יפורסמו בנפרד.
 
שטח 3K
השטח נפתח צמוד לתוואי זרימת המים שמקורם במעיין המזרחי באתר. השרידים מהתקופה הרומית התגלו ישירות מעל לשרידים מן התקופות הכלקוליתית הקדומה והברונזה הקדומה 1ב', והובחנו בהם ארבעה שלבים (ד'–א').
 
שלב ד'. בריבועים 59–58ED ו-59EE נחשף חלק ממפלס של אבנים קטנות (12112L, 12120L; 8 × 15 מ'; איורים 3, 4), ששטחו המקורי אינו ברור, אך נראה כי נמשך לדרום ולמערב אל מחוץ לשטח החפירה. בעת הסרת חלקים מן המפלס התגלו חרסים המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, בהם בסיסים של קערות מיובאות (איור 1:5, 2) וקנקן (איור 3:5).
 
שלב ג'. בכל השטח נחשף מפלס של אבנים בינוניות וקטנות (12032L, 12095L, 12099L, 12101L–12103L, 12107L, 12108L, 12118L, 12124L; כ-14 × 28 מ'; איורים 6, 7) ישירות מעל למפלס משלב ד'. המפלס אינו אחיד בעוביו, והוא נמשך מכל צדיו אל מעבר לגבולות החפירה. על גבי המפלס ובפירוק חלקים ממנו התגלו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה, ובהם קנקנים (איור 1:8–3), שפה וידית של אמפורות מיובאות (איור 4:8, 5 בהתאמה; אפשר שהן שייכות לאותה אמפורה), פכיות (איור 6:8, 7) ונר הרודיאני (איור 8:8). כן נתגלו בפירוק המפלס מטבעות מהתקופה הרומית הקדומה (להלן), ובהם מטבע מהשנים 6–12 לסה"נ (12101L) ומטבע משנת 68 לסה"נ (12102L).
 
שלב ב'. בריבועים 58–57EE נחשף בחלקו בור אשפה (12014L, 12015L, 12035L; 0.1–0.3 מ'; איור 9), הנמשך כנראה מערבה ודרומה אל מעבר לגבולות החפירה. שטחו של הבור רדוד (0.10–0.15 מ' עומק) פרט לחלקו המערבי שהוא עמוק יותר (12014L; 0.3 מ' עומק). הממצא מן הבור כולל שברי כלי חרס קטנים ושחוקים (לא צוירו), שברי כלי זכוכית לא אינדיקטיביים ומטבעות מהמאה הד' לסה"נ (להלן).
 
שלב א'. בריבוע 57EE נחשף מתקן סגלגל (12036L; איורים 9, 10), התחום בקיר שנבנה משתי שורות של אבני שדה בינוניות. שימושו של המתקן אינו ברור. בחפירת המתקן התברר כי הוא נבנה על גבי החרסים מבור האשפה משלב ב', ולכן הוא מאוחר לבור זה. אם כן, זמנו המוקדם ביותר של המתקן הוא המאה הד' לסה"נ, אך תיארוכו המדויק אינו ידוע.
 
שטח 4L
נחשפו שרידים דלים של מבנה (איור 11). בריבועים 143–142EE נחשפו שני קירות מקבילים (23018W, 23019W), שנבנו בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב משתי שורות של אבנים בינוניות וביניהן מילוי של אבנים קטנות; נראה כי הם שייכים לאותו מבנה. בריבוע 142EE נחשף מדרום-מערב לקיר 23018 מפלס אבנים (23028L), כנראה רצפת המבנה. המפלס הושתת ישירות על גבי קיר קדום מתקופת הברונזה הקדומה 1ב'; ייתכן אף שהמפלס שולב בתשתית הקיר. בפירוק מפלס 23028 התגלה ממצא קרמי דל ביותר, ובו רק שבר אינדיקטיבי אחד של פך מהתקופה הרומית (איור 4:12). בריבוע 143EE נחשפה מדרום-מערב לקיר 23019 הצטברות אדמה (23009L), ובה ממצא דל של חרסים לא אינדיקטיביים.
בריבוע 141EE נחשף קטע ממפלס אבנים מקוטע (23038L). בהצטברות אדמה מעליו (23002L) התגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה ההלניסטית, ובהם שתי שפות של קערות (איור 1:12, 2), ולתקופה הרומית הקדומה, ובהם בסיס של קערת טרה סיגילטה מזרחית (איור 3:12; טיפוס 70 של הייז; Hayes 1985:66–67, Pl.15:1) הנושאת סימן קדר (ENA) וזמנה אמצע המאה הא' עד תחילת המאה הב' לסה"נ. בפירוק מפלס 23038 לא התגלו חרסים אינדיקטיביים.
בריבוע 140EE נחשף מפלס של אבנים בינוניות וקטנות (23012L), הנתחם מדרום-מערב בשורת אבנים. הממצא הקרמי ממפלס זה דל ומתוארך לתקופה ההלניסטית או הרומית הקדומה, אך אי אפשר לקבוע אם הוא בן זמנם של שרידי המבנה ומפלסי האבנים שהתגלו מדרום-מערב לו.
 
שטח 8N
נחשפו שרידים של קיר טרסה (47091W; 11 מ' אורך השתמרות, 0.45–1.10 מ' רוחב; איור 13), שנבנה בכיוון דרום–צפון מאבני שדה בינוניות וקטנות, ללא קצה ברור. בנייתו של הקיר מרושלת, בדומה לזו של קירות טרסה אחרים שנחשפו בשטח (להלן), והיו כנראה חלק ממערכת טרסות. משני צדי הקיר התגלו הצטברויות אדמה (47023L, 47068L, 47073L) ללא ממצא מתארך.
 
שטח 13N
נחשף קיר טרסה (72016W; איור 14), שנבנה בכיוון מזרח–מערב, בניצב למדרון המשתפל דרומה, מאבני שדה בינוניות וקטנות. משני צדי הקיר התגלו הצטברויות אדמה (72003L, 72006L, 72012L, 72018L) ללא ממצא מתארך. הקיר לא פורק. בנייתו של הקיר מרושלת ונראה כי הוא היה חלק מאותה מערכת טרסות אחת שהתגלתה בשטח.
 
שטח 15N
בקרבת פני השטח התגלה קיר טרסה (74021W; איורים 15, 16), שנבנה בכיוון מזרח–מערב, בניצב למדרון המשתפל במתינות דרומה, מאבני שדה בינוניות וקטנות. נראה כי חלק מאבני הקיר נלקחו מקירות קדומים מתקופת הברונזה הקדומה. בנייתו של הקיר מרושלת, ולאורכו לא הובחן לרוב קצה ברור. משני צדי הקיר נחשפו הצטברויות אדמה (74010L, 74014L, 74017L, 74020L, 74216L, 74230L) ללא ממצא מתארך. בפירוק קיר הטרסה התגלה ממצא דל ביותר שאינו מתארך את הקיר. בנייתו וכיוונו של הקיר דומים לאלה של קיר הטרסה משטח 13N, ונראה כי גם קיר זה היה חלק מאותה מערכת טרסות.
 
ממצא מטבעות
בכל מקטעי החפירה באתר נתגלו 50 מטבעות ומהם זוהו 28; ארבעה מהמטבעות שזוהו יוחסו למאה העשרים. מבין השטחים שבהם התגלו שכבות מהתקופה הרומית רק בשטח 3K נתגלו מטבעות בהקשר ארכיאולוגי ברור. בשטח 3K נחשפו 17 מטבעות ברונזה, מהם זוהו 13 (טבלה 1): מטבע אחד תוארך למאה הד' לפסה"נ (מס' 1), ואילו יתר המטבעות תוארכו למאות הא'–הד' לסה"נ.
מטבעות 3–5, מהם שניים תוארכו למאה הא' לסה"נ והשלישי תוארך למאה הג' לסה"נ, התגלו בפירוק קטעים ממפלס האבנים שיוחס לשלב ג'. מטבעות 8–11 ו-13 התגלו בבור האשפה שיוחס לשלב ב', וכולם תוארכו למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ. מטבעות 2, 6, 7 ו-12 שתוארכו לתקופה הרומית והתגלו בשטח 3K, התגלו מחוץ להקשר ברור. יוצא דופן הוא מטבע מס' 1 המתוארך לימיו של אלכסנדר מוקדון (332–323 לפסה"נ), והוא הקדום ביותר שנתגלה בחפירה כולה.
 
טבלה 1. המטבעות שהתגלו בשטח 3K
מס'
שליט
תאריך
מטבעה
לוקוס
מס' ר"ע
1
אלכסנדר מוקדון
332–323 לפסה"נ
 
12000
167862
2
 
המאה הא' או הב' לסה"נ
 
12107
167874
3
נציב תחת אוגוסטוס
6–12 לסה"נ
 
12101
167869
4
נירון
68 לסה"נ
קיסריה
12102
167870
5
גליאנוס
264–265 לסה"נ
אנטיוכיה
12107
167873
6
ליקיניוס הא'
315–316 לסה"נ
 
12047
167868
7
 
330–337 לסה"נ
 
12029
167865
8
קונסטנטיוס הב'
351–361 לסה"נ
 
12035
167867
9
 
364–375 לסה"נ
 
12015
167864
10
 
364–375 לסה"נ
 
12035
167866
11
 
המאה הד' לסה"נ
 
12014
167863
12
 
המאה הד' לסה"נ
 
13091
167871
13
 
המאה הד' לסה"נ
 
12015
167872
 
השרידים מהתקופה הרומית שהתגלו בחפירות באתר עין אסור דלים, ונראה שהם קשורים ברובם לפעילות חקלאית. נראה כי הפעילות באתר בתקופות הרומית והביזנטית התרכזה לרוב סביב מקורות המים, בין אם סמוך למקור נביעת המים (סעיד 2011) ובין אם סמוך לתוואי זרימתם (שטחים 3K, 4L). מכך יש אולי ללמוד שתוואי זרימתם של מי המעיינות לא היה שונה בעבר מזה המוכר כיום. אין אפשרות לאפיין את השימוש שנעשה במפלסי האבנים מהתקופה הרומית הקדומה שהתגלו בשטח 3K (שלבים ד' וג'), אם כי גם בחפירות שנערכו בתל אסור בעבר התגלו שני שלבים מתקופה זו (בר 2016: שטח A, שכבות AIVAIII). גם שרידי הבנייה הדלים מהתקופה שהתגלו בשטח 4L, אינם מספקים מידע על אודות שימושם.