רמת ישי משתרעת על גבעת סלע גיר, המשקיפה אל הקצה הצפוני-מערבי של עמק יזרעאל, ממזרח לנחל בית לחם המתנקז אל נחל הקישון. בחפירה נחשפו שרידי מערת קבורה מתקופת הברונזה הביניימית וממצאים (מנחות קבורה?) מתקופת הברונזה התיכונה (שכבה II) ושרידי קבר בנוי מהתקופה הרומית (שכבה I).
באתר נערכו בעבר חפירות רבות (לרקע ולהפניות, ר' טפר 2016; מוקארי 2021). בתל ריסים הסמוך לחפירה התגלו בעבר שרידים ממגוון תקופות, ובהם בין היתר שרידי יישוב ומערת קבורה מתקופת הברונזה הביניימית (לרקע והפניות, ר' אטרש 2010; ברגר 2018).

שכבה II — תקופות הברונזה הביניימית והתיכונה. במרכז שטח החפירה התגלו שרידים של מערת קבורה חצובה בסלע (103L; איורים 2, 3), שנפגעה מעבודות פיתוח טרם החפירה. במערה נחשף קיר (111W) שמהלכו מתעגל, שנבנה באבני גיר גדולות. הקיר חילק את המערה לשני תאים. על רצפת הסלע בתא הצפוני (110L) התגלו קנקן חסר שפה (לא צויר) ופגיון ברונזה (0.35 מ' אורך; איור 4), המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (המחצית השנייה של האלף השלישי לפסה"נ).
בצפון-מערב השטח נחשף ריכוז של כלי חרס (107L, 108L) מתקופת הברונזה התיכונה 2א', מעל מצע של אבני גוויל קטנות; אפשר שזהו ריכוז של מנחות קבורה, אם כי לא התגלה במקום קבר. ממצא כלי החרס כולל קערה (איור 1:5) ושני קנקנים (איור 4:5, 5).
בדרום-מזרח השטח (109L) התגלה מונח על הסלע פך תמים מתקופת הברונזה הביניימית (איור 3:5), ללא שרידים אחרים. בערמות אדמה (לא בתכנית) שנערמו בעבודות טרם החפירה במרחק כ-20 מ' ממזרח לקיר 112, נמצא שבר של פכית דמוית שק מאלבסטר (איור 2:5). לפכית שפה עבה וקצרה, הנוטה חוצה, שהקצה שלה לא השתמר. בסיס הפכית שטוח. הזווית בין החלק התחתון של דופן הכלי לבסיסו מעוגלת. צבע האלבסטר לבן-צהבהב, ועל הדופן ניכרים עורקים אופקיים בהירים. פכיות מטיפוס זה נפוצה למדי בקברים משלהי תקופת הברונזה התיכונה 3 ומתקופת הברונזה המאוחרת 1 (בארי 335:2008–336; Guy 1938:186; Oren 1973:91). נראה שמקורם של הפך והפכית בקבר שלא השתמר.
 
שכבה I — התקופה הרומית. בדרום-מזרח השטח נחשפו שרידים של קבר שנחצב בסלע ודופנותיו (112W–114W; איורים 6, 7) דופנו באבני גזית מגיר; הוא נחשף רק בחלקו המערבי. בתוך הקבר נחשפו שכבת מפולת של אבני בנייה (102L) ומתחתיה — אדמה אפורה (106L). במרכז הקבר נחשפו שתי חוליות עמוד ששימושן לא ברור. במפולת ובאדמה התגלה ממצא כלי חרס, שתוארך ברובו למאה הד' לסה"נ, ובו קערה (איור 1:8), שלושה קנקנים (איור 2:8–4) ושני נרות שמן (איור 5:8, 6). כן התגלה בקבר ממצא זכוכית מהתקופה הרומית (להלן).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
נמצאו בקבוק זכוכית תמים, שברי כלי זכוכית וגוש פסולת מתעשיית זכוכית. ממצאים אלה חשובים שכן הם מתארכים את מבנה הקבר ואולי אף התיישבות מאוחרת בקרבת מקום. הבקבוק התמים (איור 1:9) נמצא בקבר (106L, סל 1075). זהו בקבוק דמוי פמוט, עשוי מזכוכית בגוון ירקרק ומכוסה צמידה חולית. השפה נוטה מעט חוצה ומקופלת פנימה בכפל רחב, חלול ולא אחיד. הצוואר ארוך וצר ומסתיים בגוף כדורי קטן ופחוס, והבסיס ללא צלקת. הזכוכית באיכות ירודה, מכילה הרבה בועיות וגופיפים שחורים. בקבוקים מקבוצה זו היו נפוצים משלהי המאה הא' ועד ראשית המאה הג' לסה"נ. ישנם כמה תתי-טיפוסים וההבדלים ביניהם דקים. הבקבוק מהחפירה מתאפיין בשפה מעובדת ובגוף פחוס ללא בסיס מובהק. בקבוק דומה (טרם פורסם) נמצא בחפירה קודמת ברמת ישי, בתוך בור דמוי פעמון, יחד עם כלים נוספים מהתקופה הרומית (חנא 2013).
שבר שפה של בקבוק נוסף (איור 2:9) נמצא בשכבת מפולת האבנים בקבר (102L, סל 1008). שפת הבקבוק רופאה מארבעה שברים. היא עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק באיכות ירודה, שהכילה בועיות רבות וסימנים של סיבוב הכלי בזמן הניפוח. השפה משפכית, מוארכת ומעובה. בקבוקים שלהם שפת משפך דומה נפוצים במכלולים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. בקבוקים שלהם שפה דומה נמצאו במערכות הקבורה בבית שערים ומתוארכים שם לתקופה הרומית המאוחרת (בר"ג תשל"ב:154–156, ציור 1:98, 3). על פי צורת הכלי, גודלו וטיב הזכוכית נראה כי ניתן לתארך אותו לשלהי התקופה הביזנטית.
גוש פסולת הזכוכית נמצא מפורר לכמה שברים (102L). הוא הכיל ברובו זכוכית גולמית וכן שרידי דופן של הכבשן. מחד, גוש אחד אינו מספיק בכדי להעיד שבמקום פעל בית מלאכה, אך מאידך פסולת מסוג זה אינה ברת שימוש אחר, ולכן סביר להניח שבקרבת מקום היה בית מלאכה לזכוכית. הצעה זו נתמכת גם בשרידי תעשיית זכוכית שהתגלו בחפירות הצלה קודמות ברמת ישי, אך אלה טרם פורסמו. שרידים של תעשיית זכוכית נמצאו בציפורי (גורין-רוזן 2010), בבית שערים ובג'למה (Gorin-Rosen 2000). סביר להניח שביישוב ששכן ברמת ישי במהלך התקופות הרומית–האסלאמית הקדומה פעל בית מלאכה לזכוכית.

נראה כי מערת הקבורה החצובה מתקופת הברונזה הביניימית שנחשפה בחפירה הייתה קשורה ליישוב ששכן בתל ריסים הסמוך. אפשר שבשטח החפירה היו גם קברים מתקופת הברונזה התיכונה, שעשו שימוש אולי בקברים הקדומים. על סמך הקבר הבנוי מהתקופה הרומית, נראה שגם בתקופה זו שימש המקום לקבורה.