החפירה נערכה על גבעה מדרום לקצרין, במרחק כ-100 מ' מדרום-מערב לעין שוקייף. בסקרים וחפירות שנערכו באזור התגלו שרידי יישוב למן התקופה הכלקוליתית עד לתקופה האסלאמית הקדומה. מהתקופה הביזנטית נחשפו באזור שרידי יישוב יהודי, ובו שני בתי כנסת ובתי קברות (זינגבוים 2008; 2009; 2014; 2017; Ma‘oz and Killebrew 1988; Urman 1995). ממזרח לחפירה התגלה חלק משדה דולמנים גדול המתוארך לתקופת הברונזה הביניימית (Epstein 1985); כמה מהדולמנים בשדה זה נחפרו (סמיתליין 2009). שדות דולמנים מאפיינים את חלקיה הצפוני והמרכזי של רמת הגולן.

בחפירה הנוכחית (100 מ"ר; איור 2) נפתחו חמישה שטחים, בכל אחד נחפר ריבוע יחיד: שטח A נפתח במדרון הצפוני של הגבעה; שטחים B ו-C נפתחו בחלק העליון המרכזי של הגבעה; שטח D נפתח בצפון-מערב הגבעה; ושטח E נפתח בדרום הגבעה. בחפירה נחשפו שרידי יישוב מהתקופות הרומית והעבאסית וכן ממצא קרמי מהתקופות הכלקוליתית, הממלוכית והעות'מאנית.
 
שטח A (איור 3)
נחשפו שתי שורות של סלעי בזלת ואבנים גדולות (101W–103W), אולי שני קירות נפרדים או קיר יחיד מתעקל. בבדיקה (100L) שנפתחה בין שתי שורות האבנים נחשפה הצטברות אדמה (0.3 מ' עובי) ומתחתיה סלע האם. בהצטברות האדמה התגלו מעט חרסים, שרק אחד מהם זוהה: שבר ידית מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת (איור 1:4). הקירות אינם מגיעים לסלע האם, ולכן לא ניתן לקבוע אם הם שייכים לאותו רובד ארכיאולוגי כשל החרסים.
 
שטח B (איור 5)
נחשף חלק ממבנה גדול הכולל שלושה קירות רחבים (201W–203W) ואולי שני קירות נוספים (209W, 210W). כל הקירות נבנו מאבני בזלת גדולות מסותתות בחלקן. בקיר 202 נקבעו חלונות ('חלונות כורזין'; איור 6), שנבנו בשיטה המוכרת מאתרים אחרים בגולן מהתקופות הרומית והביזנטית. חלקו הדרומי של המבנה קרס, וכמעט לא ניתן לאתר את הקירות. האופן שבו נפלו הקירות, ובמיוחד קיר 209 (איור 7), עשוי להצביע על כך שההתמוטטות הייתה תוצאה של רעידת אדמה.
המבנה נמצא מכוסה בשכבה של מפולות אבן (211L) ומעליה שכבה של הצטברות אדמה ואבנים (205L). בשתי שכבות אלה התגלו חרסים מהתקופות הרומית הקדומה והעבאסית, המלמדים על שני שלבי שימוש במבנה. הממצא מהתקופה הרומית הקדומה כולל שפת קדרת בישול (איור 6:4) ושבר של נר הרודיאני (איור 7:4). הממצא מהתקופה העבאסית כולל בעיקר כלי בית, ובהם קערה וטס שזוגגו בזיגוג ירוק, צהוב וכחול (איור 8:4, 9), סיר בישול עשוי ביד (איור 10:4) ושלושה פכים מטיפוס buff ware (איור 11:4–13). הצטברות אדמה 205 כללה גם חרוז קרנליאן אדום-חום שלו חתך דמוי יהלום (איור 14:4), שלא ניתן לתארכו.
מבחינה סטרטיגרפית לא הובחן הבדל ברור בין שני שלבי היישוב שהובחנו בממצא הקרמי. עם זאת, כלי החרס שנמצאו במילוי האדמה שניגש מצפון אל פינת קירות 202 ו-203 (206L), הכוללים שפות של קערות כפר חנניה (איור 2:4–5), יחד עם הממצא הקרמי מהתקופה הרומית הקדומה משכבת המפולות, מלמדים כי חלק זה של המבנה שייך לשלב הקדום שבו נבנה המבנה (המאה הא' או הב' לסה"נ). נראה כי שלב קדום זה כלל גם רובד אבנים (213L), אולי רצפה או מצע, שהתגלה בפינת קירות 202 ו-203. לעומת זאת, בפינה הדרומית של קירות 202 ו-203 נמצאו שרידים דלים של רצפת חלוקים (212L) וטבון (208L; איור 8), השייכים כנראה לשלב המאוחר של היישוב, שכן בטבון 208 נמצאה ידית פך מטיפוס buff ware ועליה עיטור פלסטי (איור 13:4), המתוארכת לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ). ממערב לטבון, בפינה שנוצרה על ידי קירות 201 ו-202, נחשפה רצפה נוספת באותו מפלס, השייכת כנראה גם היא לשלב המאוחר של היישוב.
 
שטח C (איור 9)
שכבה III. נחשפו שרידי מבנה, ובהם קטע קטן של ריצוף (306L) שנבנה מאבני בזלת גדולות, הניגש לקירות התוחמים אותו מדרום (309W) וממזרח (310W); הקירות נבנו מאבני גוויל בינוניות. שברי כלי החרס שנמצאו בהצטברות האדמה שכיסתה את ריצוף 306 (304L) ובמפלס מתחת לריצוף (307L) מתוארכים למאה הא' לסה"נ, ובהם קדרות בישול (איור 1:10, 2), סירי בישול (איור 3:10, 4), קנקן כפר חנניה (איור 5:10), קנקן אחר (איור 6:10), פכית קטנה (איור 7:10) ונרות שמן (איור 8:10, 9). שני שברים של נרות שמן מתקופה זו (איור 10:10, 11), נמצאו במהלך הסרת פני השטח.
 
שכבה II. שרידי שכבה III כוסו באבנים נפולות והריסות, ומעליהן נחשפה סמטה מרוצפת באבני גוויל גדולות ושטוחות (302L; איור 11) התחומה משני צדדיה בקירות (301W, 303W). שני הקירות נבנו מאבני גוויל גדולות; קיר 301 נבנה ישירות על גבי קיר 310 משכבה III, והשתמש בחלק ניכר ממנו כבסיס. פני הקירות הפונים לסמטה היו חלקים. היעדר לוקוסים נקיים הקשה על תיארוך שכבה זו, אך השוואה של סגנון הבנייה לזה שביתר שטחי החפירה מלמדת כי זמנה בתקופה האסלאמית הקדומה.
 
שכבה I. לשכבה זו יוחס קטע קצר של קיר (305W), שהשתמרותו גרועה ואי אפשר היה לתארכו. באחת מאבני הקיר נמצא שקע עגול, אולי פותה לציר; ייתכן שהאבן הונחה בקיר בשימוש משני.
 
שטח D
הובחן רק המתאר הכללי של שורת אבנים, אולי קיר שהשתמרותו גרועה, וכן כמה אבנים ממוטטות. הממצא הקרמי כולל שברי גוף של כלי החרס מהתקופות הרומית, הממלוכית והעות'מאנית, המעורבים בכמות גדולה של פסולת בת ימינו. לא ניתן לתארך את השרידים בשטח.
 
שטח E
בעומק של 10 ס"מ מתחת לפני השטח נחשפה שכבת אבנים בשטח נרחב. בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע נחשפה שורת אבנים, אולי אבני כיסוי של קבר רדוד (לא נחפר), ללא שרידים אדריכליים אחרים.
 
שרידי היישוב שנחשפו בחפירה הם חלק מחגורת יישובים שזוהתה סביב קצרין, המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה. שרידי המבנה משטח B מלמדים אולי על נזקים של רעידת אדמה. רעידות אדמה הרסניות שידועות באזור זה התרחשו בשנת 363 לסה"נ ומאוחר יותר. תופעה זו, שהובחנה גם באתר פח'ורה (זינגבוים ואבשלום-גורני 2009), יכולה להסביר את הפער היישובי בין התקופה הרומית לתקופה האסלאמית הקדומה. נראה כי היישוב מהתקופה העבאסית עשה שימוש בשרידי הקירות מהתקופה הרומית שעדיין נראו על פני השטח. חרסים אקראיים שנלקטו בשטחים שבהם הגיעה החפירה לקרקע בתולה או לסלע האם, מעידים על פעילות אנושית בסוף התקופה הכלקוליתית (השלב הע'סולי).