על פני רכס שועפט–בית חנינא נחשפו מחצבות רבות (לרקע והפניות, ר' כהן 2021), שיוחסו ברובן לתקופות הרומית והביזנטית. הרכס מאופיין בסלע גיר לבן מחבורת יהודה מתצורת נצר, שהוא סלע נוח לחציבה. בחפירה נחשפו ארבע מחצבות (100L–103L; איור 2), שתיים מהן (100L ו-101L) צמודות זו לזו, אך נבדלות בגובה מפלסי החציבה (איור 3). שתי מחצבות אלה הן מחצבות חצר, שבהן נערכה החציבה במדרגות — שיטה שהקלה על חציבת האבן וניתוקה מן הסלע; גודל המדרגות נקבע בהתאם לגודל האבן (ספראי וששון תשס"א).

 
מחצבה 100 (10–14 × 20 מ', כ-5.5 מ' עומק מרבי). נחשפה מחצבת חצר גדולה ועמוקה. התגלו דופנות הסלע האנכיות הדרומית והמזרחית של המחצבה; הצד הצפוני של המחצבה תחום בקיר בטון, שמעבר לו נמשכת המחצבה לצפון מחוץ לשטח החפירה, ואילו בצד המערבי של המחצבה התגלה מילוי אדמה (כ-1.6 מ' עובי) הנמשך למערב עד לקיר בטון, שהפריד בין המחצבה לשטח בנוי. בחלק העליון, הצפוני של הדופן המזרחית (איור 4) ובמרכז הדופן הדרומית (איור 5) הובחנו פגיעות כתוצאה מפיצוצי דינמיט מבוקרים, שהחלו בארץ במאה הי"ח לסה"נ. בפינה הדרומית-מזרחית של המחצבה התגלה פתח של בור מים (104L; כ-0.5 מ' קוטר; איור 6), ששימש אולי בשלביה האחרונים של המחצבה. בדופן הסלע האנכית, בגובה כ-4.5 מ' מעל פתח הבור, הובחנה מגרעת חצובה (איור 7), ששימשה אולי לקיבוע מוטות עץ למתקן לשאיבת מים או להוצאת אבנים מהמחצבה. סמוך לבור המים הובחנו תעלות חציבה (כ-0.1 מ' רוחב מרבי) וסימני ניתוק של אבנים (0.35 × 0.35 × 0.60–0.70 מ' בממוצע). במילוי אדמה שכיסה את המחצבה נמצאו שברי כלי חרס מתקופה הביזנטית, ובהם קערה (איור 1:8; 1008.1B), קנקן (איור 2:8; 1010.7B) ושני פכים (איור 3:8, 4; 1002.2B, 1004.2B בהתאמה).
 
מחצבה 101 (5 × 10 מ', כ-3 מ' עומק מרבי; איור 9). נחשפה מחצבת חצר, ובה מדרגות חציבה. בחלק העליון של הדופן הדרומית של המחצבה הובחנו שלוש תעלות חציבה (איור 10). בחצר התגלו תעלות ניתוק (5–10 ס"מ רוחב), המלמדות על גודל האבנים שנחצבו במקום (0.35 × 0.40 × 1.00 מ' בממוצע). בתוך שפכי אדמה במחצבה נמצא אסימון לא טבוע שיוצר ביציקה (ר"ע 166525), שתוארך למחצית השנייה של המאה הה' ועד למחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ.
 
מחצבה 102 (3.5 × 7.0 מ', 1.6 מ' עומק מרבי; איור 11). נחשפה הפינה הצפונית-מזרחית של מחצבה שהשתמרותה גרועה. המחצבה נמשכת למערב ולדרום אל מחוץ לגבולות החפירה. בחלק העליון של פינת המחצבה הובחנה פגיעה שמקורה בפיצוץ סלע. בחלק הדרומי של קטע מחצבה זה התגלו תעלות ניתוק חצובות בסלע.
 
מחצבה 103 (3.0 × 5.3 מ', 5.1 מ' עומק; איורים 12, 13). נחשפו דופנות הסלע האנכיות הצפונית והמערבית של המחצבה; המחצבה נמשכת לדרום אל מחוץ לגבולות החפירה. בדופנות הסלע נחצבו מדרגות, היורדות אל משטח סלע נמוך (2.0 × 2.5 מ'). במשטח הסלע זוהו תעלות חציבה (0.1 מ' רוחב) ותעלות ניתוק של אבני בנייה (0.30 × 0.45 × 0.45 מ' בממוצע), הקטנות ביחס לאבנים שנחצבו במחצבות 100 ו-101.
 
במחצבות 100 ו-101 התגלו ממצאים שמתארכים אותן לתקופה הביזנטית. נראה כי באזור השתרעו שטחי טרשים רבים, שלא אפשרו חקלאות ולפיכך נוצלו לחציבת אבני בנייה. טרם החציבה הוכשר שטח המחצבה בפינוי האדמה שהצטברה בו. נראה כי לאחר סיום החציבה הוכשרו המחצבות לחקלאות במילוי שטחן באותה אדמה שפונתה מהמקום יחד עם פסולת החציבה ושבבי סלע מסיתות האבנים (ביליג 2019).