שטח החפירה משתרע על הגדה הצפונית של נחל שורק, במרחק כ-20 מ' מצפון לתוואי הנחל כיום, וכקילומטר מדרום-מערב לקיבוץ צרעה. בעקבות גילוי של חרסים ופריטי צור בחפירות בדיקה, נפתחו שלושה ריבועי חפירה. בחפירה נחשפו ארבע שכבות סדימנטולוגיות (4–1). רק בשכבה 2 התגלו שרידי פעילות וממצאים, ואלה מתוארכים ברובם לתקופה הניאוליתית הקרמית א' (תרבות יריחו IX; חלקו השני של האלף השביעי לפסה"נ).
בסקר שנערך בעבר בסביבת החפירה (גרינהוט, וויס ובן-נון תשס"ג) תועדו שני אתרים: אתר A המרוחק כ-2 ק"מ ממערב לחפירה, ובו התגלו ממצאים מתרבות יריחו IX (התקופה הניאוליתית הקרמית א'), ואתר B המרוחק כ-160 מ' ממזרח לחפירה, ובו התגלו ממצאים שתוארכו לתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה. בשלושה אתרים באזור נחשפו שרידים המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקרמית א' ולתרבות יריחו IX: תלוליות בטשי המרוחק כ-4.5 ק"מ ממערב לחפירה (קפלן תשי"ט;Gopher and Eyal 2017), אשתאול המרוחק כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לחפירה (גולני ואחרים 2016) ויסודות המרוחק כ-11 ק"מ מצפון-מערב לחפירה (Nativ, Iserlis and Paz 2012).
 
בשכבה 4, התחתונה ביותר, נחשפה קרקע סטרילית, המאופיינת בסדימנט דק גרגר בצבע חום עד כתום. בשכבה 3 נחפרה אדמת סחף, המאופיינת בסדימנט חום כהה ובו חלוקי נחל קטנים ועגולים; זוהי עדות לתוואי קדום של נחל שורק. בשכבה 2 (איור 2) התגלו סדימנט חרסיתי בצבע אדום עד כתום בהיר, וכן שלושה מפלסי פעילות (1–3), שני מוקדים (102L, 125L), שני מתקנים (105L, 115L), טבון (127L), קבורה בקנקן וממצאים, הכוללים שברי כלי חרס ופריטי צור המתוארכים ברובם לתקופה הניאוליתית הקרמית א' (תרבות יריחו IX). שכבה 2 הושתתה בחלקה המערבי על שכבה 3 ובחלקה המזרחי על קרקע סטרילית. שכבה 1 היא שכבת פני השטח, שהתאפיינה בסדימנט חום–אדום בהיר ובו מעט שברי כלי חרס ופריטי צור. להלן יתוארו השרידים והממצאים שנחשפו בשכבה 2.
 
מפלס פעילות 1 (120L, 122L; 2 × 4 מ') נבנה מחלוקים קטנים ואבני שדה בינוניות שהושתתו על רובד חלוקי נחל, כנראה אפיק קדום של נחל שורק (שכבה 3). מעל המפלס התגלתה הצטברות אדמה (0.2 מ' עובי), שהכילה כמה פריטי אבן מעובדים ושברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקרמית א' ולתרבות יריחו IX.
 
מפלס פעילות 2 (109L, 110L; 1.0 × 3.7 מ'; איור 3) נבנה מחלוקים ואבני שדה בינוניות, שהושתתו על רובד טבעי של חלוקי נחל קטנים (שכבה 3). בהצטברות (100L) מעל המפלס נחשפו פריטי צור, ובהם ראש חץ מטיפוס הפרסה, וכן שברי כלי חרס ועצמות בעלי חיים שעליהם עדויות לשרפה. במפלס זה התגלו שני המוקדים 102 ו-125. נראה כי מפלס זה הוא המשכו של מפלס 1.
 
מפלס פעילות 3 (104L, 128L; איור 4), אשר התאפיין בסדימנט חום-כתום מהודק ומפולס, השתרע ממזרח למפלסים 1 ו-2, והיה נמוך מהם ב-0.2–0.3 מ'. מעל המפלס נמצאו מעט פריטי צור ושברי כלי חרס במנח אופקי. בחלקו הצפוני נחשפו טבון 127, שרידי חומר אורגני מפוחם וכתמי אפר. בחלקו הדרומי של המפלס התגלה מתקן 105.
 
מוקד 102 (0.7 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק; איור 5). זהו בור שנכרה לתוך מפלס 2, ובו סדימנט שחור, שנמצא חתום בחלקו העליון בטין צרוף בצבע כתום. ניכר כי המוקד שימש לאורך זמן: שכבה דקה של אפר שחור שנחשפה מצפון למוקד מעידה על פינוי וניקוי ממושכים של תכולת המוקד, עד לשימוש האחרון שלאחריו ננטש המוקד ללא ניקוי.
 
מוקד 125 (0.2 מ' קוטר) עשוי טין כתום צרוף וסביבו שכבת אפר. הוא השתמר על מפלס 2 באופן חלקי בלבד מדרום-מזרח למוקד 102.
 
מתקן 105 (1.2 × 1.5 מ'; איור 6) נבנה אבני שדה קטנות על מפלס 3. השתמרות המתקן גרועה ועל כן לא ניתן לשחזר את צורתו או לשער את שימושו. על דופנות המתקן הדרומית והמזרחית נחשפו שרידים של טין צרוף, ככל הנראה חלק מדיפון או מקיר של לבני בוץ שהתמוטט.
 
מתקן 115 (איורים 3, 7). צמוד למפלס פעילות 2 מצפון נחשף מתקן, הכולל פינה של שתי דופנות (0.5 ו-0.8 מ' אורכן), שנבנו מגושים בינוניים וקטנים של אבן גיר כתושה שלוכדו בעיסת טיח. אפשר שזהו חלק ממתקן מלבני שהשתמר רק בחלקו. נראה כי הוא שימש בו זמנית למפלס 2.
 
טבון 127 (0.5 מ' קוטר; איור 8), שנחשף בחלקו הצפוני של מפלס פעילות 3, השתמר גרוע. הטבון עשוי קרמיקה עבה ופריכה ובה חומר אורגני רב.
 
קבורת תינוק בקנקן (129L; איורים 9, 10) נתגלתה ממזרח למוקדים ולמפלס 2. קבורה מטיפוס זה מוכרת מהתקופה הניאוליתית הקרמית ונתגלתה באתרים בני התקופה בשכבות שיוחסו גם לתרבות יריחו IX (Gopher 1996; Kahila Bar-Gal and Smith 2001; Orrelle 2008; Gopher and Eshed 2012). איכות חומר הגלם וצריפת הקנקן ירודים. לקנקן שפה מעוגלת, מפתח שפה רחב ומתחת לשפה ידית עגולה ועבה היורדת לגוף הכלי. גוף הקנקן עגול ובסיסו ישר ועבה. הקנקן הונח כשפתחו פונה לכיוון צפון-מזרח. בתוכו הונח על גבו תינוק בתנוחה מכווצת, גופו נוטה למזרח והגולגולת פונה למערב. על הנקבר נחשפה אבן שטוחה באזור החזה, ולא ברור אם הונחה שם במכוון או שחדרה אל הקבורה בשלב מאוחר. נראה כי גוף הקנקן לא היה שלם, כעדות כמה שברי כלי חרס גדולים שהונחו עליו על מנת לכסותו. מנהגי הקבורה בתקופה הנדונה אינם ברורים לחלוטין, אולם נראה כי הקבורה נעשתה בעיקר באזורי מגורים (ר' לדוגמה  Gopher and Eshed 2012; Bocquentin et al. 2014; Eshed and Nadel 2015), אך ישנן עדויות לקבורות גם מחוץ ליישוב (ר' לדוגמה Galili et al. 2010; Eshed and Nadel 2015), בדומה לקבורה שנחשפה בחפירה זו.
 
הממצאים. בשכבה 2 התגלו שברי כלי חרס רבים, פריטי צור מעטים וכמה שברים של כלי אבן. על כמה פריטי צור וכלי אבן היו עדויות לחימום ושרפה.
שברי כלי החרס התגלו באתרם והשתמרו טוב. הם כוללים מגוון טיפוסים האופייניים לתקופה הניאוליתית הקרמית, כגון: קערות פתוחות (איורים 1:11–7, 1:12–5), שלחלקן ידיות זיז (איור 3:11–5, 7); קדרות (איור 1:13–6), ובהן קדרה קטנה עם ידית (איור 1:13); פערורים סגורים (איור 1:14) ופתוחים (איור 2:14–5); וקנקנים (איור 6:14–9). בנוסף, נחשפו כמה שברי ידיות (איור 2:15–4) ובסיסים (איור 5:15–10) האופייניים לתקופה. הכלים מעוטרים בדרך כלל בעיטורים גיאומטריים בצבע אדום על השפה ועל גוף הכלי (איור 1:15). איכות הצריפה של החרסים ירודה והטין הכיל חומר אורגני רב.
פריטי הצור אינם שחוקים, הם נקיים מפטינה ולהם קצוות חדים, עדות לכך שיוצרו כנראה בקרבת מקום ולא נסחפו לאתר. ממצא הצור כולל כמה גרעיני להבונים (איור 1:16, 2), להבונים ונתזים. כלי הצור כוללים להבי מגל מרובעים בעלי שינון עמוק ושברור לחץ (איור 3:17, 4) וראשי חץ קטנים מטיפוסי הפרסה וניצנים (איור 5:17), המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקרמית א', כמו גם מרצעים (איור 6:17). בנוסף נמצאו להב מגל עם צלקות דו-כיווניות (איור 1:17) וראש חץ מטיפוס ביבלוס (איור 2:17) המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
ממצא כלי האבן שנחשף בחפירה מצומצם וכולל בעיקר שברי מקבות וכמה שברי כלים שלא ניתן לזהותם אך ניכרים עליהם סימני שימוש המרמזים על פעילות להפקת מזון.
 
השרידים והממצאים שהתגלו בחפירה השתמרו ברובם היטב, עדות כי האתר לא ניזוק כמעט מתהליכים בתר-הרבדתיים. נחשף אתר חד שכבתי שתוארך לתקופה הניאוליתית הקרמית א (תרבות יריחו IX), ובו עדויות לפעילויות יום-יומיות הקשורות לחקלאות, צייד, הפקת מזון וקבורה. בחפירה התגלו שלושה מפלסי פעילות, מהם השניים המערביים (1 ו-2) נבנו מאבנים והושתתו על הרבדה קדומה של נחל שורק ואילו המפלס המזרחי (3) עשוי מסדימנט מהודק שהונח ישירות על קרקע סטרילית. ניתן לשער כי שיפוע הנחל במערב השטח חייב בנייה של שני מפלסי הפעילות המערביים, ואילו חלקו המזרחי של השטח היה יותר שטוח ואפשר היה להסתפק ברצפת עפר כבוש במקום מפלס בנוי. שלושת מפלסי הפעילות יצרו מעין טרסה שעליה נערכו פעילויות שונות. על פני הטרסה נחשפו מוקדים, מתקנים, טבון וממצאים שונים. נראה כי לפחות מוקד 102, שנחפר אל תוך מפלס פעילות 2, שימש לזמן ממושך.