שטח החפירה משתרע על המדרון הדרומי של ג'בל ח'וויח'ה, שבו נערכו בעבר כמה חפירות ונחשפו שרידים מתקופות הברזל 2, ההלניסטית המאוחרת, הרומית והביזנטית (אלכסנדר 2015).
בחפירה הנוכחית נפתחו שני ריבועים צמודים (A, B; איור 2), ונחשפו מחצבה קדומה לאבני בנייה מהתקופות ההלניסטית המאוחרת והרומית הקדומה (סוף המאה הב' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ; שכבה II) וקירות מהתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ; שכבה I).
 
שכבה II. נחשף חלק ממחצבה בסלע גיר המשתפל למערב ולדרום-מערב. בחלק המזרחי של ריבוע A נחשפו מדרגת חציבה, תעלות חציבה של שלוש אבנים במגוון גדלים שלא נותקו ממקומן, וסימני חציבה של אבן מלבנית גדולה שנותקה ממקומה (8L, 9L; איור 3). בחלק הדרומי של ריבוע B נחשפו סימני חציבה נוספים. בדרום-מערב הריבוע התגלה מחשוף סלע, ובו שתי תעלות חציבה אנכיות וקצותיהן של שתי תעלות חציבה אופקיות מקבילות (3L; איור 4), כנראה של אבן שנותקה ממקומה. אחת התעלות האנכיות מולאה באבנים וטיח. בהמשכו של מחשוף הסלע לדרום-מערב נחשפו שלוש תעלות ניתוק מקבילות (1L), היורדות בשיפוע למערב. בקצה המערבי של הריבוע נחשף חלק מחציבה מלבנית גדולה (2L; איור 5). בקצה המזרחי של הדופן הצפונית של חציבה זו התגלתה תעלת ניתוק חצובה.
במחצבה נמצאו שברי כלי חרס, הכוללים קנקנים מטין צלהב שצווארם קצר ורחב (איור 1:6–4), ודומים להם נמצאו בכפר נחום ותוארכו שם לתקופה ההלניסטית המאוחרת (המאות הב'–הא' לפסה"נ; Loffreda 2008:119–120, Type ANF 3), וקנקנים מטין אדום-חום שצווארם נוטה חוצה ושפתם פתוחה (איור 5:6, 6), המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ; Díez Fernández 1983:107, 135, Type T1.3). ממצא קרמי זה מתארך את תחילת השימוש במחצבה לתקופה ההלניסטית המאוחרת ואת המשך השימוש בה לתקופה הרומית הקדומה.
 
שכבה I. מעל המחצבה נחשף קיר מעוגל (4W; איורים 7–9), שנבנה מאבני גיר במגוון גדלים, חלקן מסותתות וחלקן גוויל, וביניהן אבנים קטנות. הקיר שרד לגובה של שלושה נדבכים, ובתחתיתו השתמרו שרידים של טיח אפור. הקיר נבנה על מדרגה חצובה שמהלכה מעוגל, התוחמת מפלס חצוב ומפולס (10L, 12L). בחלק המזרחי של המדרגה החצובה התגלו פינה חצובה וחלל טבעי בסלע, שמולאו באבנים (11W; איור 10) במטרה ליצור מסד לבניית קיר 4. חציבות נוספות במדרגת הסלע מולאו גם הן באבנים. בקצה המערבי של קיר 4 ניגש הנדבך העליון של הקיר לסלע חצוב מדרום לו; נראה כי סלע זה שולב במסד הקיר, ונבנה עליו נדבך אבנים שלא שרד. נראה שקיר 4 המשיך דרומה והשלים מעגל שלם, שתחם שטח נרחב. על סמך הממצא הקרמי (להלן) נראה כי מבנה זה שימש בתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת (המאות הא'–הד' לסה"נ).
בחלק הדרומי-מערבי של ריבוע B נחשף קיר (5W; איור 11), שנבנה בכיוון מזרח–מערב מאבני גיר בינוניות, חלקן מהוקצעות וחלקן גוויל. הקיר הושתת על שכבה דקה של הצטברות אדמה (6L) מעל למחצבה, והשתמר לגובה נדבך אחד. לא ברור הקשרו של קיר זה אל קיר 4.
בהצטברויות אדמה מעל המחצבה, לצדי קיר 4 ומעליו, ובשכבות הקרובות לפני השטח (7L) נמצאו חרסים המתוארכים לתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת, והם כוללים קערות מטיפוס כפר חנניה B1 (איור 7:6, 8; Adan-Bayewitz 1993:91–97) מסוף המאה הא'–המאה הד' לסה"נ, קערה מטיפוס כפר חנניה C1 (איור 9:6; Adan-Bayewitz 1993:98–99) מאמצע המאה הג' לסה"נ–סוף המאה הד' לסה"נ, סיר בישול מטיפוס כפר חנניה D4 (איור 10:6; Adan-Bayewitz 1993:130–132) מאמצע המאה הא'–אמצע המאה הב' לסה"נ וקנקן מטיפוס 1.5T (איור 11:6; Díez Fernández 1983:107–109) מאמצע המאה הא' לסה"נ–המאה הב' לסה"נ.
 
נראה כי באתר התקיימה פעילות רצופה למן התקופה ההלניסטית המאוחרת ועד סוף התקופה הרומית. השרידים נחשפו בשטח שמחוץ ליישוב הראשי, ולכן סביר כי המבנה היה קשור בעבודה החקלאית.