אתר גבעת זרון מרוחק כ-13 ק"מ מדרום-מזרח לערד וכ-6 ק"מ ממערב לים המלח. השטח מאופיין בגבעות נמוכות של גיר וצור מתצורות משאש ומנוחה, אשר מכוסות באדמת לס ומעליה שכבה דקה של צור סחוף. את הגבעות חוצים ערוצי נחל ובהם צמחייה מדברית, המתנקזים לנחל זהר ומשם מזרחה אל ים המלח. בסקרים שנערכו בעבר בסביבת החפירה תועדו אתרי חניה, שומרות, סכרים, גלי אבנים וחרסים מהתקופות הכלקוליתית–העות'מאנית (בית אריה 2011; חיימי 2011; Yekutieli 2009).

החפירה התמקדה ב-25 נקודות ממצא שזוהו בסקר מקדים (איור 2; רישיון מס' 948/2019-S), המשתרעות בשטח נרחב (כ-720 דונם); חלקן ממוקמות בראש מצוק, החולש על הסביבה. בחפירה נחשפו מערומי אבנים מוארכים רבים, גלי אבנים, מחשופי סלע, מחסות רועים, מוקד וריכוז אבנים וחרסים; בנקודת ממצא 25 נערך חישוף ידני, אך לא התגלו שרידים או ממצאים קדומים.

 
מערומי אבנים (נקודות ממצא 1–9, 11–14). התגלו 13 מערומי אבנים מוארכים, רובם בציר צפון-מערב–דרום-מזרח (נקודות ממצא 1, 2, 4–9, 13, 14; איור 3) ומקצתם בציר צפון-מזרח–דרום-מערב (נקודות ממצא 3, 11, 12). סמוך לנקודה 5 נמצאה כתובת סלע (וואסם; איור 4), שדומה לה נמצאה בסקר המקדים (איור 5) וכמוהן נחקרו בעבר (אייזנברג-דגן 2021; Eisenberg-Degen 2016).
 
גלי אבנים (נקודות ממצא 10, 22–24). התגלו שלושה גלי אבנים עגולים (נקודות ממצא 22–24; 1.0–1.5 מ' קוטר) וכן גל אבנים אחד גדול (נקודת ממצא 10; כ-2.0 × 5.5 מ'; איורים 6, 7), שתועד בעבר (בית אריה 2011: אתר 30). זהו גל אבנים דמוי סהר בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, שבחלקו הדרומי ערמת אבנים גבוהה (כ-1.5 מ' גובה) ובחלקו הצפוני נבנה מעגל קטן של אבני צור וגיר (איור 8). במעגל האבנים הקטן לא התגלה כל ממצא, ואפשר שהוא שימש לאחסון קצר טווח של מזון ולמניעת גישה של חיות.
 
מחשופי סלע (נקודות ממצא 16–18). התגלו שלושה מחשופי סלע קטנים טבעיים, שנוצלו כנראה בעבר על ידי בני אדם, אולי כמחסות לרועים, שכן בקרבתם נמצאו ממצאים בני זמננו.
 
מחסות רועים (נקודות ממצא 19, 21). התגלו שני מחסות על 'סכין ההר' (איור 9), הכוללים מעגל אבנים בנוי, כמעט שלם (כ-1.5 מ' קוטר), שפתחו פונה לדרום. נקודה 19 תועדה בעבר (בית אריה 2011: אתר 28).
 
מוקד (נקודת ממצא 20; איורים 10, 11). התגלה מוקד (1.5 מ' קוטר), שנחפר בחלקו התחתון לתוך האדמה ונבנה באבנים בחלקו העליון. בתוך המוקד התגלתה שכבת אפר (107L), שהייתה מכוסה בהצטברות אדמה (106L). נראה כי במוקד נעשה שימוש חוזר, שכן חלק מאבני הצלע הדרומית נבנו על שכבת האפר.
 
ריכוז אבנים וחרסים (נקודת ממצא 15; איור 12) על שלוחה. החרסים כוללים שברים של כלי בישול שתוארכו למאות הד'–הט' לסה"נ. לא נראה כי החרסים נסחפו לאתר, ולכן ייתכן שאלה הם שרידים של חניות זמניות, שלא הצריכו מבנה קבע.

 

לפי עדויות של בדואים החיים בסביבת ערד, השטח שנחפר שימש בעבר למרעה גמלים וצאן ומערומי האבנים שימשו לתצפית ביום ובסיס למחסה ארעי בלילה וכנראה גם כיוונו את המתפללים למכה לדרום-מזרח. השטח משמש עד היום לרעייה עונתית ונראה שגם מערומי האבנים משמשים את הרועים, זאת על סמך עדרי גמלים הרועים בשטח הסמוך (איור 13), שרידי גללים ושני הוואסמים שהתגלו בשטח, שיוחסו לשתי חמולות שונות (ד' אייזנברג-דגן, מידע בעל פה). מממצאי הסקר שנערך בקרבת מקום (חיימי 2011) תומכים גם הם בהשערה זו.