התגלו 84 נקודות ממצא (איור 1), ובהן מחצבות מהתקופות הרומית והביזנטית, גתות, קירות שדה, בור מים, כבשן סיד, מתקנים עגולים חצובים ואזור כרייה וסיתות ראשוני של צור המתוארך כנראה לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ולראשית התקופה הניאוליתית הקרמית. נקודות ממצא אלה כוללות גם 11 מערות טבעיות שתועדו (20, 23, 25, 27, 36, 51, 55, 65, 70, 91, 92), אך לא נתגלה בהן ממצא. למרות הקושי בתיארוך השרידים שהתגלו בחפירות נראה שהם היו חלק מהעורף החקלאי והתעשייתי של יישוב ששכן בגרעין הכפר.

בגבעות בסביבה נערכו בעבר סקר וחפירות (לרקע ולהפניות, ר' קפול 2019; שתיל וירושביץ 2019).
 
מחצבות. נחפרו 30 מוקדי חציבה (1, 6–10, 12–14, 20, 21, 48, 60, 66–68, 71–76, 78–85; איורים 2–5), ותועדו 25 מוקדי חציבה נוספים בסקר שקדם לחפירה אך אלה טרם נחפרו. על סמך הכמות הגדולה של המחצבות והשתרעותן בגבעה, נראה ששטחה של כל הגבעה שימש לחציבה. רוב המחצבות נחשפו במלואן, והתגלו בהן מדרגות חציבה (0.25–0.35 מ' גובה), אבנים אחדות שחציבתן לא הושלמה (למשל, במחצבה 13: 0.30 × 0.30 × 0.45 מ' מידות האבן), סימני חציבה של אבנים בשני גדלים (0.4 × 0.7–0.8 מ', 0.60–0.75 × 1.00–1.20 מ') ותעלות ניתוק (9–11 ס"מ רוחב) שהולכות וצרות ככל שהן מעמיקות. תעלות הניתוק מלמדות על אחידות בשיטת החציבה. המחצבות אינן עמוקות, שכן נחצבה בעיקר שכבת אבן הנארי העליונה — שכבה דקה של גיר קשה למחצה — המתאימה יותר לאבני בנייה. לאחר שהחוצבים סיימו לנצל את שכבת הנארי והגיעו אל סלע הקירטון הם עברו לחצוב בשטח חדש. שיטה זו מסבירה את ריבוי מוקדי החציבה בגבעה ובגבעות הסמוכות. לאחר שהמחצבות יצאו משימוש הצטברה בהן אדמה שהכילה מעט חרסים. מרבית החרסים (לא צוירו) במחצבות ובגבעה כולה תוארכו לתקופות הרומית והביזנטית (המאות הא' לפסה"נ–הז' לסה"נ). מחצבות אבן מדורגות מהתקופות הרומית והביזנטית מוכרות בכל רחבי האימפריה (גורזלזני תשס"ז). סביר להניח שהצרכנים העיקריים של אבני הגזית שנחצבו במקום היו אנשי הכפר יפיע, שהיה מיושב בתקופות אלה.
 
גתות. נחשפו תשע גתות (3, 11, 15, 47, 49, 50, 52, 53, 61; טבלה 1) חצובות בסלע, ולהן משטח דריכה ובור איגום; בבורות האיגום הצטברה אדמת סחף ללא ממצא. למשטחי הדריכה של הגתות, פרט לאלה של גתות 50 ו-52, פינות מעוגלות, המרמזות כי יש לתארכן לתקופת הברונזה התיכונה (גצוב, קובלו-פארן וטפר תשע"ב). גתות 50 ו-52 חצובות היטב וגדולות יותר מהאחרות, אך לא נמצא בהן ממצא מתארך.
 
טבלה 1. גתות
מס'
מידות משטח הדריכה (מ')
מידות בור האיגום (מ')
תיאור
איור
3
1.7 × 3.2
0.8 × 0.8, 0.5 עומק
משטח דריכה לא סימטרי, משופע לדרום; משני צדי הגת נחצבו שני ספלולים (0.25 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק)
 
11
2.0 × 4.4
0.3 × 1.3
חצובה במשטח סלע מוחלק, ובו נחצבו ספלולים אחדים
 
15
1.8 × 2.0
כ-1 עומק
בקצה הדרומי של משטח הדריכה נחצב מרזב, שהוליך לבור איגום עגול; משני צדי הגת נחצבו ספלולים
איור 6
47
2.5 × 3.2
לא השתמר
הגת משופעת לדרום
 
49
1.2 × 1.7
0.45 × 0.90, 0.8 עומק
משטח דריכה לא סימטרי, משופע לדרום, ובקצהו נחצב מרזב שהוביל לבור איגום שפינותיו מעוגלות (0.8 מ' עומק)
 
50
2.8 × 3.6
0.9 × 1.8, 0.8 עומק
בור האיגום חצי עגול; בחלק המזרחי של משטח הדריכה סימני חציבה של אבנים, אולי סימן להרחבה
איורים 7, 8
52
2.3 × 2.4
0.8 × 1.0, 0.7 עומק
סביב הגת נחצבו ספלולים אחדים
איורים 9, 10
53
2.0 × 2.3
0.7 × 1.0, 1 עומק
משטח דריכה לא סימטרי
 
61
1.3 × 1.5
0.7 × 0.8, 0.5 עומק
לצד הגת נחצבו ספלולים קטנים
איורים 11, 12
 
קירות שדה. נחשפו שבעה קירות שדה (32, 34, 38, 39, 43, 62, 87; 1.0–1.3 מ' רוחב; איורים 13, 14), שנבנו מאבני גוויל במגוון גדלים ללא חומר מלכד. נראה שהקירות שימשו גדרות או לתחימת טרסות.
 
בור מים (33; כ-1.3 מ' קוטר, מעל 5 מ' עומק; איור 15). נחשף בור מים חצוב דמוי פעמון; הוא לא נחפר משיקולי בטיחות. ממערב לבור נחשף משטח מפולס מחומר גירי, שנוצר כנראה כתוצאה מחציבת הבור.
 
כבשן סיד (5; כ-4.5 מ' קוטר, 2.5 מ' עומק; איור 16). נחשף כבשן עגול, שחלקו התחתון נחצב בסלע גיר רך וחלקו העליון נחפר באדמה ודופן באבני גוויל. קרקעית הכבשן פולסה, ובהיקפה נחצבה מדרגה מעוגלת (0.3 מ' רוחב, כ-0.3 מ' גובה). על דופנות הכבשן זוהו שרידי שרפה. הכבשן התגלה מלא באדמה בהירה ואבני גיר במגוון גדלים. על פני השטח, מסביב לכבשן, נחשפו שרידי קיר שנבנה משתי שורות אבנים וביניהן מילוי של אדמה כהה. בצד המערבי של הקיר נחשף פתח שהשתמרותו דלה. סביב הכבשן נמצא חומר גיר כתוש.
 
מתקנים עגולים חצובים (22, 93; ר' איור 5). במתקן 22 (כ-0.9 מ' קוטר עליון, כ-1.4 מ' קוטר תחתון, 1.6 מ' עומק; איור 17) נמצא מילוי אדמה בהירה, ובו שברי קנקנים מהתקופות הרומית והביזנטית. במתקן 93 (כ-0.5 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק) לא נמצאו חרסים. נראה כי המתקנים שימשו לאחסון.
 
ממצא הצור
מאשה קרקובסקי
 
במחצבה 74 נאספו במהלך החפירה 34 פריטי צור (טבלה 2; איור 19) עשויים ברובם מחומר גלם אחיד בצבע חום כהה. הפריטים מכוסים בפטינה, חלקם בפטינה כפולה, וכמעט ולא נראים עליהם סימני שחיקה. פסולות סיתות, הכוללות פריטים ראשוניים, נתזים, פסולות גרעין, גושים ושבבים, הן כ-47% מהמכלול. הנפוצים ביותר במכלול הם כלים (טבלה 3), ובהם פריטים משובררים בלבד: נתזים, גרעינים שבורים או פריטי תחזוקת גרעין ושבר אחד לא מזוהה. במכלול חמישה גרעינים להפקת נתזים (טבלה 4), ובהם שני גרעינים על בולבוסים שלהם משטח נקישה אחד, שני גרעינים על נתז, שאחד מהם דמוי גרעין דיסקואידלי על נתז עבה, ושבר של גרעין. כן התגלה גרעין, שלו שני משטחי נקישה מנוגדים, ממנו הופקו נתזים ולהבים. אין במכלול פריטים הדיאגנוסטיים לתקופה מסוימת, בניגוד למכלול שנאסף בחפירה קודמת באזור (שתיל וירושביץ 2019), ובה נמצאו כלים דו-פניים, להבים וגרעיני להבים, המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ו/או תחילת התקופה הניאוליתית הקרמית.
 
טבלה 2. פריטי צור
הטיפוס
כמות
%
פריטים ראשוניים
5
14.71
נתזים
4
11.76
פסולת גרעין
4
11.76
גושים
2
5.88
שבבים
1
2.94
גוש טבעי
1
2.94
גרעינים
6
17.65
כלים
11
32.36
סה"כ
34
100
 
טבלה 3. כלי צור
הטיפוס
כמות
%
נתזים משובררים
6
54.55
פריטים משובררים
4
36.36
שבר משוברר
1
9.09
סה"כ
11
100
 
טבלה 4. גרעיני צור
הטיפוס
בלנק מטרה
כמות
%
משטח נקישה יחיד
נתז
2
33.33
שני משטחי נקישה
מעורבב
1
16.67
על נתז
נתז
2
33.33
שבר
נתז
1
16.67
סה"כ
6
100