שטח החפירה נמצא בתחומי אתרי העתיקות תל אשקלון ואל-ג'ורה, אשר נחפרו רבות בעבר על ידי משלחות מאוניברסיטת הרווארד (1985–2016) ורשות העתיקות (קוגן-זהבי 2006; פרץ ואייזנברג-דגן 2017; Huster 2015, ושם סיכום תולדות המחקר בתל אשקלון וסביבתו). בחפירות אלו נחשפו שרידים וממצאים למן התקופה הניאוליתית עד לימי המנדט הבריטי, ובהם שרידי הכפר אל-ג'ורה מהתקופה העות'מאנית, שמקצתם עדיין נראים בכמה מקומות על פני השטח.
נפתחו שני שטחי חפירה קטנים, מזרחי ומערבי, משני צדי הכביש וצמוד לו; בשטח המזרחי נחפרו שני ריבועים ובשטח המערבי ארבעה. נחשף חלק ממבנה קבורה מונומנטלי מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה ומפלסי חיים מהתקופות הרומית והביזנטית.
 
השטח המזרחי. בריבוע הדרומי נחשף חלק ממבנה קבורה מונומנטלי אשר תכניתו המלאה אינה ברורה (איור 2). ייתכן שהמבנה המשיך לכיוון צפון-מערב מתחת לכביש הקיים. קירות המבנה נבנו מאבני כורכר מהוקצעות וחומר מליטה וטויחו בטיח לבן. הם השתמרו לגובה של כ-3 מ'. מבנה הקבורה כולל שני חדרים לפחות (114L, 120L), מהם רק חדר 114 נחפר והשתמר במלואו. חדר 114 מלבני ומקומר (2 × 3 מ'מודל תלת-ממד), ולו פתח מקומר בקירו הדרומי-מזרחי, סמוך לפינה הדרומית (4W; איור 3). רצפתו עשויה אבני כורכר בינוניות וחומר מליטה. פתח מקומר נוסף נחשף בקירו הצפוני-מזרחי של החדר (איור 4), והוא הוביל ככל הנראה לחדר 120.
מחוץ לחדר 114 מדרום-מזרח, מתחת למפלס הרצפה שלו, נחשפו שני קמרונות קבורה תת-קרקעיים מוארכים (118L, 119L; כ-1.0 × 2.5 מ'; איור 5; מודל תלת-ממד), שנבנו באבני כורכר וחומר מליטה. צדם הצפוני של הקמרונות ניגש אל הקיר הדרומי (6W) של חדר 120, והפתחים המקשרים בין חדר זה לקמרונות הקבורה מקומרים גם הם (איור 6). קיר 6 ממשיך לכיוון דרום-מזרח ויתכן שבהמשכו ניגש אליו קמרון נוסף שלא נחפר.
בחפירה מצומצמת בתוך קמרונות הקבורה נחשף ממצא קרמי דל המתוארך לשלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ), הכולל נר סנדל תמים (איור 7). סביב המבנה נמצאה הצטברות אדמה ובה שברי שיש, זכוכית, מטבעות, אבני פסיפס וחרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (המאות הד'–הח' לסה"נ).
בריבוע הצפוני, כחמישה מ' מצפון-מזרח לחדר 120, נחשפה מפולת של קיר מאסיבי (איור 8), ככל הנראה הקיר הצפוני-מזרחי של מבנה הקבורה.
 
השטח המערבי (איור 9). נתגלו שני מפלסי פעילות אחד על גבי השני, שהתגלו שניהם בכל ריבועי החפירה. מפאת קוצר זמן החפירה לא העמיקה עד לקרקע סטרילית. המפלס העליון (106L, 107L, 113L) כולל אדמה חומה-אפורה וקטע של רצפת טיח (109L) עשויה שלוש שכבות: השכבות העליונה והתחתונה עשויות מטיח לבן והשכבה האמצעית מאדמה מהודקת. על המפלס העליון נחשפה אומנה מרובעת (1W; 0.6 × 0.6 מ'), שנבנתה באבני כורכר גדולות ומהוקצעות והשתמרה לגובה של נדבך אחד. הממצא הקרמי ממפלס זה כולל קערות (איור 1:10), קדרות (איור 2:10), אמפורות (איור 3:10), קנקנים (איור 4:10) ופכים (איור 5:10, 6), והוא מתארך את השרידים לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).
המפלס התחתון (110L, 112L, 115L) התאפיין באדמה חומה-אדמדמה. במפלס זה התגלה קיר (2W; 0.9 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה) שנבנה באבני כורכר גדולות ומהוקצעות. הממצא הקרמי ממפלס זה כולל קערות (איור 1:11–5), מחבתות (איור 6:11), קדרות בישול (איור 7:11), קנקנים (איור 8:11) ופכיות (איור 9:11), והוא מתוארך לתקופות הרומית והביזנטית (המאות הג'–הה' לסה"נ).
בשטח זה התגלו גם שבעה מטבעות שמקורם בלוקוסים שונים. חמישה מהמטבעות זוהו לאחר ניקוי (טבלה 1), והם מתוארכים למאות הד'–הו' לסה"נ ונפוצים בתקופה.
 
טבלה 1. המטבעות מהחפירה
מס'
לוקוס
סל
מס' ר"ע
תיארוך (לסה"נ)
תיאור
1
107
8055
180006
335–341
טיפוס “GLORIA EXERCITVS”; כמעט בלתי קריא
2
106
8056
180007
383–395
טיפוס “SALVS REIPVBLICAE”; שחוק
3
110
8077
180008
378–383
טיפוס “VOTA”; שם המטבעה אינו קריא
4
111
8086
180010
425–455
צלב בזר; שחוק
5
111
8078
180009
565–578 לערך
פנטנומיום
 
בחפירת הבדיקה נחשפו שני מפלסי חיים מהתקופות הרומית והביזנטית (המאות הג'–הו' לסה"נ) וחלק ממבנה קבורה מונומנטלי מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (המאות הד'–הח' לסה"נ). מבני קבורה מקומרים היו נפוצים בסביבות אשקלון, ובמהלך השנים נחשפו כמה קברים הדומים למבנה הנוכחי (קוגן-זהבי 1999; Ory 1939). הממצאים משני שטחי החפירה כוללים שברי שיש, זכוכית, מטבעות, אבני פסיפס וחרסים, המלמדים על התיישבות באזור מהתקופה הרומית ועד התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הג'–הח' לסה"נ).