בשנים 2013–2014 נערכו חפירות אחדות בדימונה ונחשפו בהן מבנים ומתקנים (פארן ואלג'ם 2014; פארן 2018א; פארן 2018ב; פארן 2018ג; פארן 2018ד), שהם חלק מסדרת אתרים קטנים מתקופת הברונזה הביניימית במזרח הנגב, המאופיינים ברובם בבנייה דלה של מבנים מעוגלים או סגלגלים, מכלאות, מגוון מתקנים, רגמים וקברים. המבנים מתנשאים לגובה של עד מטר אחד, מעליהם היה בנוי כנראה גג מחומר מתכלה והם שימשו כמבנים עונתיים של אוכלוסייה נוודית. בשנת 2019 נערכה חפירה נוספת בשוליים הצפוניים-מזרחיים של דימונה (הרשאה מס' 8432-A) ותועדה בה פזורת צור מן התקופה הפליאוליתית התיכונה, וכן קירות שדה, רוגם מעוגל, מתקנים מעוגלים ומדרגות חקלאיות, שתיארוכם אינו ברור.
החפירה הנוכחית נערכה על מדרון מתון של גבעה הפונה צפונה, באזור המאופיין בסלע גיר הקרוב לפני השטח. נחשפו שרידים של ארבעה קירות של מדרגות חקלאיות (103W, 10015W, 10017W, 10019W), רוגם ומבנה מעוגל. במבנה התגלה ממצא כלי חרס מתקופת הברונזה הביניימית וממצא צור המתוארך ברובו לתקופה הכלקוליתית.
 
קירות של מדרגות חקלאיות
קיר מדרגה 103 (8 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב; איור 2). הקיר נבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב משורה אחת של אבני שדה בינוניות-גדולות (0.3 מ' קוטר בממוצע). בחפירה לעומק ממזרח לחלקו המרכזי של הקיר (104L) נחשף נדבך אחד בלבד. עוד התגלה בחפירה זו פריט גלילי מאבן (104L, 1007B; איור 3), כנראה חלק מכלי שחיקה שתאריכו אינו ברור.
 
קיר מדרגה 10015 (8 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה השתמרות; איור 4). נחשף קיר מעוגל שנבנה משורה אחת של אבני שדה בינוניות-גדולות. בחפירה לעומק משני צדי הקיר (10016L, 10022L) נחשף נדבך אבנים אחד בלבד.
 
קיר מדרגה 10017 (כ-4 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות; איור 4). נחשף קיר מדרגה מעוגל שהשתמרותו גרועה. הוא נבנה משורה אחת של אבני שדה קטנות-בינוניות. בחפירה לעומק משני צדי הקיר (10018L, 10023L) נחשף נדבך אבנים אחד בלבד.
 
קיר מדרגה 10019 (8 מ' אורך, 0.5–0.7 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה השתמרות; איור 4). נחשף קיר מדרגה מעוגל שנבנה משתי שורות של אבני שדה קטנות עד גדולות. בחפירה לעומק משני צדי הקיר (10020L, 10031L) נחשפו שני נדבכי אבנים.
 
רוגם
נחשף רוגם עגול (105L; 4 מ' קוטר; איורים 2, 5) שנבנה ברובו מאבני שדה בינוניות. במרכז הרוגם נחשף תא קבורה מלבני בציר מזרח–מערב, התחום באבנים גדולות ושטוחות הניצבות על צידן הצר (106L; 0.7 × 1.5 מ'). תא הקבורה כוסה באבנים, ולאחר הסרתן נחשפו במרכז התא כמה עצמות אדם (108L). אי אפשר לשחזר את מנח הקבורה המקורי של הנקבר, או לקבוע אם זוהי קבורה משנית או קבורה ראשונית שהופרעה. ההשתמרות הדלה של העצמות אינה מאפשרת להעריך את מין וגיל הנקבר. לצד העצמות נמצא פריט מעוגל, אולי צמיד, מסגסוגת נחושת (1030B; איור 6). הפריט אינו ניתן לתיארוך או לשיוך תרבותי. על פני השטח, בין אבני הרוגם, נמצאו שברי כלי חרס אחדים, ובהם רק שבר אחד אינדיקטיבי: שבר של סיר בישול שלו פתח רחב ושפה ישרה ומעובה שמתחתיה רכס עבה בולט החוצה (איור 7:7). סירי בישול מטיפוס זה נפוצים בהרי יהודה והשפלה בתקופת הברזל 2א. הכלי דומה לסירי בישול מקבוצת CP-III בתל באר שבע בשכבות VII–IV (Singer-Avitz 2016:490, Figs. 11.4:5, 11.6:6).
 
מבנה
בתחתית המדרון נחשפו שרידי מבנה מעוגל (איור 8), ובו ניכרים כנראה שני שלבי בנייה. לשלב הקדום יוחס קיר מעוגל (10026W; כ-3.7 מ' קוטר), שנבנה מאבני שדה במגוון מידות (0.1–0.6 מ' קוטר) והשתמר לגובה מרבי של שני נדבכים. לא אותר פתח. הקיר הונח על תשתית (10029L) של אדמת לס בהירה, רכה למחצה, מעורבת באבנים קטנות, פריטי צור וחרסים קטנים. נראה כי תשתית זו שימשה גם רצפה בתוך המבנה. בחלקו המערבי של המבנה נחשף מתקן מעוגל קטן (10037L; 0.6 מ' קוטר), שנבנה מאבני שדה קטנות.
לשלב המאוחר יוחס קיר רחב (10040W; 2 מ' אורך חשיפה, 1.1 מ' רוחב), שנבנה מאבני שדה במגוון מידות וניגש מצפון-מערב אל חלקו החיצוני של המבנה; תא סגלגל (10036L; 1.2 × 1.4 מ'), שהוצמד לקיר הדרומי של המבנה מפנים, ונבנה מאבנים קטנות–בינוניות; ותא מלבני שהוצמד לקיר הצפוני של המבנה מחוץ, ונבנה מאבנים קטנות-בינוניות (10028L; כ-1 × 2 מ').
 
ממצא קרמי. במבנה נתגלו שישה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית. הכלים יוצרו מטין כתום כהה, ובו חסמים בינוניים וגדולים בצבעים שחור, אפור ולבן, וכן מטין אפור. צריפת הכלים טובה עד גסה, ובחלקם זוהו סימני קש. במכלול ארבע קערות פתוחות (איור 1:7–4), שלהן שפות משוכות כלפי חוץ בזויות שונות. שפתה של קערה מס' 1 מעט מקופלת, והשפה של קערה מס' 2 משוכה כלפי חוץ ומעלה. בחלקו הפנימי של בסיס קערה מס' 4 זוהו סימנים של חיפוי כתום. כן התגלו פערור (איור 5:7), שלו שפה חתוכה וישרה, ובניגוד לשאר הכלים צריפתו טובה וללא סימני קש, וידית אוזן של קנקן גדול (איור 6:7). מכלולים דומים נחשפו באתרי התקופה בדימונה (פארן ואלג'ם 2014; פארן 2018א), בנחל ניצנה (כהן וכהן-אמין תש''ס: איור 10:153) ובחורבת עין זיק (כהן וכהן-אמין תש''ס: איור 148).
 
ממצא הצור. מכלול הצור מן המבנה העגול מונה 3821 פריטים (טבלה 1), ובהם 92 פריטים שהוגדרו כלים המראים שברור מכוון, 48 גרעינים ו-3681 פריטים שהוגדרו פסולת סיתות ופסולת חידוש גרעין. המכלול כולל פריטים המייצגים את רצף ההפחתה במלואו: שבבים, גושים, נתזים, להבים, להבונים, פריטים ראשוניים, חידושי גרעין, גרעינים וכלים.
 
טבלה 1. מכלול הצור
טיפוס
כמות
אחוזים
שבבים
562
14.7
גושים
623
16.5
נתזים
1962
51.6
להבים
141
3.6
להבונים
21
0.5
פריטים ראשוניים
319
8.3
להבי רכס
6
0.1
חידושי גרעין
22
0.5
טבלות גרעין
3
0.1
התזות יתר
17
0.4
פסולות נקר
5
0.1
סה"כ פסולות
3681
96.4
גרעינים
48
1.2
כלים
92
2.4
סה"כ
3821
100
 
הגרעינים (48=N; טבלה 2) כוללים 29 גרעינים שלהם משטח נקישה אחד, 12 גרעינים שלהם שני משטחי נקישה מנוגדים, ושבעה שברי גרעינים שלא זוהו. הטיפוס הנפוץ ביותר במכלול הגרעינים הוא גרעין להפקת נתזים (16=N). עוד התגלו גרעיני להבונים (13=N), גרעינים להפקת להבונים-נתזים קטנים (8=N; איור 1:9) וגרעינים להפקת נתזים-להבים (4=N). גרעינים מעורבים להפקת להבונים ונתזים היו נפוצים בתעשיות אד-הוק מדבריות בתקופה הכלקוליתית (Rosen 1997:65).
 
טבלה 2. גרעינים
טיפוס
נתזים
להבונים-נתזים קטנים
להבונים
נתזים-להבים
סה"כ
N
%
N
%
N
%
N
%
N
%
משטח נקישה אחד
11
23.0
4
8.3
11
23.0
3
6.2
29
60.5
שני משטחי נקישה מנוגדים
5
10.5
4
8.3
2
4.2
1
2.0
12
25.0
שבר (לא זוהה)
 
 
 
 
7
14.5
סה"כ
16
33.5
8
16.6
13
27.2
4
8.2
48
100
 
הכלים (92=N; טבלה 3) מאופיינים בשברור מכוון. הטיפוס הנפוץ ביותר הוא נתזים משובררים (40=N; 43.5% מהכלים; איור 2:9). השברור משתנה בין עדין לזקוף למחצה. כן התגלו 17 שקערוריות ו-13 מגרדים. ברוב השקערוריות יש שקערורית אחת (איור 3:9); במקצתן השקערורית משובררת בשברור עדין. הטיפוס הנפוץ ביותר במגרדים הוא מגרד תלול (Steep scraper; 6=N). המגרדים נעשו על נתזים גדולים ועבים, ולהם שברור זקוף או זקוף למחצה (איור 4:9). מהמגרדים שניים הם מגרדים פשוטים שנעשו על נתזים, ולהם שברור מטפס עדין, ואחד הוא מגרד דמוי לשון, שנעשה על נתז סגלגל ולו שברור דורסלי רגיל בשני הקצוות הלטרליים ובקצה הפרוקסימלי (איור 5:9). מגרדים דמויי לשון היו נפוצים יותר בתקופה הכלקוליתית ואילו מגרדים תלולים נמצאו בתעשיות מדבריות בתקופה הכלקוליתית וראשית תקופת הברונזה הקדומה (Rosen 1997:87). התגלו שלושה שברים של מגרדים לוחיים (איור 6:9), שלהם קליפה על רוב הצד הדורסלי; נראה שהקליפה עברה עיבוד והחלקה, הנפוצים במגרדים לוחיים. מגרדים לוחיים היו נפוצים בעיקר בתקופה הכלקוליתית ובתקופת הברונזה הקדומה, והם מיוחסים לתעשיות מדבריות (Rosen 1997:73–75). בנוסף, מגרדים אלה נושאים שברור לחץ.
מכלול הצור כולל גם חמישה להבים משובררים בשברור עדין, שלאחד מהם שברור זקוף; חמישה מרצעים שלהם קצה פעיל שנעשה לרוב על ידי שתי שקערוריות, שחלקן היו משובררות; ארבעה משוננים שנעשו על נתזים גדולים ולהם שינון יחסית עמוק; שלושה מקרצפים שנעשו על מגוון נתזים בגדלים שונים ולהם שברור זקוף או זקוף למחצה; להב שלו קטימה בקצה הדיסטלי, שנעשה על צור קלצדוני אפור שקוף למחצה (איור 9: 7) ולהב מגל בעל גב, שלו ברק שימוש בצד הדורסלי הימני, ובצדו הלטרלי השמאלי שברור גב (איור 8:9), שהיו שכיחים בתקופה הכלקוליתית ופחות בתקופת הברונזה הקדומה (Rosen 1982:140–141; Rosen 1997:50); להב בעל גב בצדו הלטרלי השמאלי; נקר על להב; וכלי כפול של מרצע ומקרצף על נתז.
 
טבלה 3. כלים
טיפוס
כמות
אחוזים
נתזים משובררים
40
43.5
להבים משובררים
5
5.5
להב בעל גב
1
1.0
להב מגל
1
1.0
שקערוריות
17
18.5
משוננים
4
4.6
מגרדים
13
14.1
מקרצפים
3
3.3
מרצעים
5
5.5
פריט קטום
1
1.0
נקר
1
1.0
כלי מורכב
1
1.0
סה"כ כלים
92
100
 
תיארוך המבנה המעוגל אינו חד משמעי. מחד, מכלול הצור מהמבנה כולל פריטים האופייניים למכלולים מדבריים מן התקופה הכלקוליתית, וכן פריטים לא אינדקטיביים שהם בעיקר כלי אד-הוק. פריטי האד-הוק מגוונים בצורה, במידות ובאופן ההכנה שלהם, וגם הם אופייניים לתעשיות המדבר, אם כי הם השתרעו במרחב גדול ולאורך תקופות רבות (Rosen 1997:106–110). מאידך, המכלול הקרמי מתוארך לתקופת הברונזה הביניימית ואופי הבנייה מזכיר אתרים בני תקופה זו שנחשפו באזור דימונה (פארן ואלג'ם 2014). ייתכן כי שתי התקופות המיוצגות בממצאים במבנה, מייצגות את שני שלבי הבנייה שהבחנו במבנה. ייתכן גם כי בשל מיקומו של המבנה בתחתית מדרון נסחפו אליו ממצאים משרידים אחרים שנמצאים על הגבעה, כמו מדרגות חקלאיות, מבני קבורה ומתקנים.