בחודשים מאי–יוני 2018 נערכה חפירת הצלה ברחוב ד"ר קוך ברמלה (הרשאה מס' 8301-A; נ"צ 187868-84/648194-211; איור 1), לקראת בניית בית מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון נפאר תאיסיר, נוהלה על ידי ע' דנציגר, בסיוע י' עמרני (מנהלה), ו' אסמן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ר' קול (נומיסמטיקה), ל' ראוכברגר (מקטרת חרס), י' סיטון (בדיקות מקדימות), ע' עזב וי' קורנפלד.
החפירה מרוחקת כ-500 מ' ממערב למסגד הלבן, כ-600 מ' מדרום לבריכת הקשתות וכ-450 מ' ממערב למסגד הגדול. באזור נערכו חפירות אחדות ונחשפו בהן שרידי בנייה המתוארכים לתקופה הצלבנית (קורנפלד 2010), שרידים דלים מהתקופה הממלוכית וקירות ורצפות מהתקופה העות'מאנית (טואג 2011).
לאחר הסרת שכבת פני השטח (כ-1.1 מ' עובי) בכלי מכני נחפרו שני ריבועים (איור 2), והתגלו בהם שרידי קירות מהתקופות האסלאמית הקדומה והעות'מאנית ומפולות מהתקופה העות'מאנית.
בריבוע הדרומי נחשפו שרידי מפולות (105L, 106L) וקיר (111W). מפולת 105 קשורה למבנה עליון מן התקופה העות'מאנית שלא שרד. מפולת 106 היא חלק מקיר 111 שהתמוטט, המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה. הקיר נבנה בציר צפון–דרום מאבני שדה בינוניות והשתמר לגובה שלושה נדבכים. כן התגלה מפלס חיים (104L). באדמה שכיסתה את השרידים (100L) ובמפלס חיים 104 התגלו שברי כלי חרס, ובהם קערה פשוטה (איור 1:3) המתוארכת לתקופה הפאטימית (המאות הי'–הי"א לסה"נ), וקערה פשוטה (איור 2:3) ופך (איור 3:3) המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הט'–הי"א לסה"נ). באדמה שכיסתה את השרידים נמצאה קערה שבורה של מקטרת חרס לעישון טבק, מחופה בצבע חום-אדמדם וממורקת (100L, 1005B; איור 4). הקערה עגולה ומעוטרת בדגם של עלי כותרת, וביניהם טביעות חותם של כף דקל ומעליהם רצועה אופקית של בליטות סגלגלות. הקנה קצר, נפוח ומעוטר בקווים חרותים אלכסוניים; הוא מופרד מהקערה בקו חרות כפול. הקנה נמשך מתחת לבסיס הקערה בכעין שדרית בולטת, המודגשת בשני פסי מקדה משוננים כפולים היוצרים צורת V. על בסיס הקערה והקנה נראים סימני שחיקה, המעידים על חיכוך במשטח חיצוני — רצפה או קערה ממתכת — בעת העישון וככל הנראה על שימוש במקטרת במשך זמן ארוך. מקטרת דומה נמצאה ביפו ותוארכה לסוף המאה הי"ח וראשית המאה הי"ט לסה"נ (Vincenz 2021: Type J-18Q).
בריבוע הצפוני נחשפו שרידים של שני קירות (102W, 109W; איור 5). קיר 102 נבנה בציר כללי צפון–דרום מאבני שדה בינוניות וגדולות והשתמר לגובה ארבעה נדבכים; הוא מתוארך לתקופה העות'מאנית. קיר 109 נחשף בעומק של כ-1 מ' מתחת לקיר 102. הוא נבנה בציר צפון-מזרח–דרום-מערב והשתמר ממנו היסוד בלבד הבנוי מאבני שדה. בחפירה לעומק שנערכה סמוך לקירות (110L) נחשפו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה (לא צוירו), המתארכים את קיר 109. מצפון לריבוע נתגלה על פני השטח (101L) מטבע המתוארך לתקופה הרומית הפרובינקיאלית (ר"ע 168153).
הממצא הקרמי מהחפירה כולל חרסים רבים לא מזוהים של פסולת ייצור וייתכן לפיכך, שבקרבת מקום שכן בית יוצר לכלי חרס.
Vincenz A. de. 2021. Porcelain and Ceramic Vessels of the Ottoman Period. In Y. Arbel ed. Excavations at the Ottoman Military Compound (Qishle) in Jaffa, 2007, 2009 (The Jaffa Cultural Heritage Project Series 4; Ägypten und Altes Testament 91). Münster. Pp. 127–304.