החפירה נערכה בשטח חקלאי סמוך לכביש 431. בחפירה סמוכה נחשפו שרידים פרהיסטוריים מן התרבות הכבארית הגיאומטרית מהתקופה האפיפליאוליתית (14,500–12,500 שנה לפני זמננו; הרשאה מס' 5216-A).
נפתחו שני שטחי חפירה (A ו-B; איור 2); שטח B חולק לשני שטחי משנה. בשטח A נחשפו שרידי מבנה וממערב לו שני בורות אשפה, ששימשו את חיל המשלוח המצרי במלחמת העולם הראשונה. בשטח 1B נחשפו תעלת ניקוז וקיר מימי המנדט הבריטי, ובשטח 2B נחשף סביל מתקופה זו.
 
שטח A (איור 3)
המבנה. נחשפו יסודות בנויים באבן של מרתף (איור 4), שהיה חלק ממבנה עץ שחרב בשרפה עזה; האפר משרפה זו כיסה את שרידי המרתף ואת סביבתו. יסודות האבן של המרתף השתמרו לגובה מרבי של שלושה נדבכים. הקיר הצפוני-מזרחי של המרתף (103W), שנחשף לאורך כל שטח החפירה, נבנה מאבני גיר במגוון גדלים; הפן הפנימי שלהן סותת גס ואילו הפן החיצוני לא סותת כלל, עדות לכך שהקיר לא היה חשוף מעל פני השטח. מצפון-מזרח לקיר 103 התגלה חול לבן נקי. מדרום לקיר 103 התגלה קיר נוסף (104W), שאבניו פזורות ברובן במפולת. צמוד לחלק המרכזי של קיר 103 נחשפו שני תאים קטנים (112L, 115L; איור 5), הניגשים אל קיר 109; הם שימשו כנראה לאחסון. בין שני התאים מפריד קיר רחב במיוחד (111W), ששימש אולי לתמיכת רצפה של קומה עליונה. פתחו של תא 112 נקבע בפינתו המערבית. התא רוצף בלוחות אבן (איור 6) ובין שתיים מאבני הריצוף נמצא מנעול ששימש לנעילת שק חפצים של חיילים ממלחת העולם הראשונה. פתחו של תא 115 נקבע בפינתו המזרחית, והתא לא היה מרוצף. בחפירה סביב התא ובתוכו נמצאו שני סוגי כפתורים, האחד של חולצת מדי הצבא הבריטי הכללי והשני של מכנסיים של מדים אלה, אולי עדות לאחסון מדים בקרבת מקום. מדרום-מזרח לתא 115 נחשף קטע מתעלת ניקוז (108L), שדופנותיה נבנו באבנים מסותתות שהונחו על צדן הצר וקרקעיתה טויחה בטיח עמיד למים. התעלה שולבה בקיר 103 וניקזה מים מהמבנה אל החול שמחוץ לו דרך פתח מרובע.
בחפירת האפר שכיסה את שרידי המרתף נמצאו פריטים רבים שלכולם קשר לפעילות צבאית ולפעילות פנאי של חיילים. חלקם מהחפצים קשורים לאספקה לכוחות הצבא שחנו באזור וחלקם חפצים אישיים של חיילים: פנס לאופנועים, פרסות סוסים, יתדות לאוהלים, קופסות שימורים, צלחות וכוסות שתייה עשויות אמייל, צלחות וספלי פורצלן מכמה מקומות ייצור באירופה, כף ומזלג מצופים כסף, מגוון של בקבוקי שתייה ליין, לשתייה חריפה ולמשקאות קלים, בקבוקונים לתרופות, שפורפרת למשחת שיניים, מברשות שיניים, מקטרות עישון אירופאיות, תחמושת ועוד חפצים רבים לשימושים מגוונים. ארבעה חפצים עוררו עניין רב. החפץ האחד הוא קצה של מקל מנהיגות של קצין ב-RFC (חיל המעופפים המלכותי; Royal Flying Corps), עשוי נחושת ומצופה כסף. ה-RFC הוקם ב-3 באפריל 1912 והעניק סיוע אווירי לכוחות הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. החפץ השני הוא מכסה לשעון כיס, שבתוכו השתמרה היטב תעודת האחריות וממנה ניתן ללמוד שהשעון נקנה בשדרה החמישית בניו יורק ומפורטים בה כל תנאי האחריות. שעונים מסוג זה יוצרו למן שנת 1886 בייצור המוני וזכו לכינוי 'שעונים בדולר' בשל מחירם. החפץ השלישי הוא מדליון הנושא את דמותו של פואד מלך מצרים ועליו הכיתוב בצרפתית “Vive Fuad, roi d'Égypte” (יחי פואד, מלך מצרים). חפצים נוספים הנושאים דמות זו לצד כיתוב בערבית נמצאו גם בחורבת תיתורה שבמודיעין (טנדלר 2021) ובאלעד (הרשאה מס' 8589-A). החפץ הרביעי הוא סמל חיל ההנדסה הבריטי שאותו ענדו החיילים על הכותפת.
 
בורות אשפה. בקרבת המבנה ממערב התגלו שני בורות אשפה (100L, L101). בבור 101 (ר' איור 3: חתך 1-1; איור 7) התגלו חפצים רבים, ובהם פסולת קופסות שימורים המלמדות על תזונת החיילים, וחפצים ששימשו את החיילים ואת הצבא ויצאו משימוש, ובהם חלקי גדרות תיל, צלחות פורצלן שבורות, בקבוקי שתייה רבים שלמים ושבורים שכללו בקבוקי וויסקי, וכן בקבוק תמים מטיפוס Stone Ware, ששימש לחמוצים שסופקו לחיילים. נראה כי לאחר שבור אשפה 101 התמלא הוא כוסה באדמה, ובמרחק של כ-4 מ' ממערב לו נחפר בור אשפה 100 שלא שימש זמן רב; מידותיו קטנות יותר, הוא רדוד יותר ומספר החפצים שנמצאו בו היה קטן יותר. במבנה ובשני בורות האשפה נמצאו יותר מאלף בקבוקי זכוכית ושברי בקבוקים (איור 8). על פי פקודות הצבא, נדרשו החיילים לשרוף את האשפה כדי למנוע הפצת מחלות, ואכן בחפירת בורות האשפה נמצא אפר רב. השרפה העזה ניכרת בכמה חפצים שעוותו בשל החום.
 
שטח B (איור 9)
תעלת ניקוז. נחשפה תעלת ניקוז יצוקה מטון, שהשתמר ממנה קטע דמוי ר (201L, 203L). החלק האמצעי של התעלה באזור העיקול לא השתמר וכך גם שני קצותיה, ולפיכך לא ברור היכן ראשיתה, מה היא ניקזה ולאן. סמוך לתעלה ממערב, בין שני עצי שקמה, נחשף קיר יצוק מבטון (204W), שממנו השתמר קטע קצר. הקיר והתעלה נבנו בימי המנדט הבריטי על סמך סוג הבטון ושיטת הבנייה ולא ברור אם היו קשורים זה לזה.
 
סבּיל. מדרום-מערב לתעלת הניקוז התגלה סביל (205L; איורים 10, 11). הוא כולל מכל מים, ברז שתייה לעוברי אורח (206L), המותקן בתוך קשת שנבנתה מחוץ לצדו הצפוני-מערבי של המכל (איור 10: חתך 2-2), ושוקת להשקיית בעלי חיים (207L) ובה ברז, המשולבת מחוץ לדופן הדרומית-מזרחית של המכל. בסביל הובחנו שני שלבי בנייה מימי המנדט הבריטי: בשלב הקדום נבנה הסביל באבנים שלוכדו בחומר מליטה אדום. בשלב המאוחר הוגבה הסביל בנדבך אחד של אבני גזית שלוכדו במלט אפור ובו צדפים רבים, האופייני לימי המנדט הבריטי. לאחר הוספת נדבך אבני הגזית קורה מכל הסביל בתקרת בטון מזוין; בפינה הצפונית-מזרחית של הקירוי נקבע פתח מרובע, ובו מגרעת שנועדה לקליטת מכסה לסגירת הפתח. חלק מן התקרה התפורר במהלך השנים והמכסה לא השתמר.
 
בחפירה נחשפו שרידים משני פרקי זמן במחצית הראשונה של המאה הכ' לסה"נ. בשטח A נחשפו שרידי מבנה שהיה חלק ממחנה צבאי של חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי, שלחם בצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה. המבנה חרב בשרפה עזה, והתגלו בו חפצים רבים ששימשו את יחידות הצבא ואת החיילים, המשמשים עדות לחיי היומיום של החיילים. לצד המבנה נחשפו שני בורות אשפה שאליהם הושלכה האשפה מן המחנה. בשטח B נחשפו תעלת ניקוז וקיר בטון מימי המנדט הבריטי ובקרבתם נחשף סביל בן אותו זמן. הסביל נבנה סמוך ל'דרך החוגגים', שחיברה בין רמלה לנבי רובין, המרוחק כ-10 ק"מ ממערב לכאן וסמוך לשפך נחל שורק אל הים התיכון. על כן נראה כי הוא נועד לספק מים לעולי הרגל בדרכם אל חגיגות נבי רובין, שהתקיימו בכל שנה בחודש יולי.