שטח החפירה משתרע על גבעת קירטון ונארי בגבול המזרחי של מישור עכו. בסביבת החפירה מוכרים שלושה אתרים: שעב ממזרח, חורבת בזע מדרום וחורבת יענין מצפון-מערב. ביישוב שעב נערכו בעבר שלוש חפירות ונחשפו מערות קבורה מהתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת (אביעם תשנ"ח; מוקארי תשנ"ח; שקד תש"ס). בחפירות שנערכו בחורבת בזע נחשפו שרידי בית בד מן התקופה הרומית התיכונה (רישיון מס' 65/2007-G). טרם נערכו חפירות בחורבת יענין, אך בסקר שנערך בה נמצאו חרסים ממגוון תקופות למן תקופת הברונזה ועד התקופה העות'מאנית (גצוב, מידע בעל פה).
בעבודות פיקוח טרם החפירה זוהו 24 נקודות, ומהן נחפרו 10 נקודות (איור 2), ובהן שלוש גתות חצובות בסלע (1–3), שלוש מחצבות של אבני גזית (1–3), בור מים, כבשן סיד ושני גלי אבנים (1, 2); כן תועדו קיר טרסה וספלולים. לא נחפרו 14 ערמות סיקול של אבנים שזוהו טרם החפירה.
 
גתות
גת 1 (איורים 3, 4). הגת כוללת משטח דריכה רבוע (300L; כ-2.5 × 2.7 מ', 0.5 מ' עומק מרבי) וממערב לו בור איגום קטן (301L). לאחר שהגת יצאה משימוש הורחב בור האיגום והוסב לבור מים (2 מ' עומק לפחות), שלו פתח עגול (1.3 מ' קוטר) וחלקו התחתון היה מלא באדמת סחף. משטח הדריכה והבור היו מכוסים באדמת טרה רוסה, שהכילה שברי גוף של כלי חרס אופייניים לתקופה הרומית.
 
גת 2 (איורים 5, 6). הגת כוללת משטח דריכה (4.0 × 4.2 מ'), בור שיקוע (102L; כ-0.6 × 0.9 מ', 0.7 מ' עומק) ובור איגום (103L; 2.1 × 2.5 מ', 1.75 מ' עומק; איור 7). במרכז משטח הדריכה נחצב שקע גדול (105L), ששימש לקיבוע מכבש בורג. בחלק הדרומי-מזרחי של משטח הדריכה נמצאו שתי אבני בנייה גדולות, ובפינה הצפונית-מזרחית שלו נמצאו אבנים נוספות. תעלה חצובה חיברה את שקע הבורג אל בור השיקוע, שנחצב במרכז הדופן המערבית של המשטח ודופן כולו בטיח אפרפר. תעלה נוספת חיברה את הדופן המערבית של בור השיקוע אל בור האיגום, שרצפתו טויחה בטיח לבן. בור האיגום היה סתום עד תומו בשתי שכבות אדמה, העליונה (0.1 מ' עובי) ללא אבנים, ומקורה כנראה בסחף, והתחתונה הכילה הצטברות אחידה של אדמה בגוון אפרפר מעורבת באבני גוויל קטנות והרבה חרסים של קנקנים. בדופנות הבור נמצאו שברים גדולים של קנקנים ואבני גוויל קטנות ששימשו בסיס לשכבת טיח שלא שרדה. בדופן הצפונית של הבור נחשפו חמש מדרגות הרוסות ברובן. מסביב לבור האיגום נחשף משטח שירות (0.5 מ' רוחב).
צמוד למשטח הדריכה נחשפו שלושה משטחי משנה רבועים רדודים, אחד בדרום (100L; 2.5 × 2.8 מ') ושניים במזרח (111L — 1.8 × 3.0 מ'; 112L — 1.8 × 2.5 מ'). שלושת המשטחים משופעים לכיוון משטח הדריכה ובכל אחד מהם נחצב אגן איגום עגול קטן (0.45–0.60 מ' קוטר ועומק); בפינה הצפונית-מערבית של משטח 112 נחשפו שרידי מחצבה קטנה. נראה כי אבני הבנייה שנמצאו במשטח הדריכה השתייכו לקיר שלא שרד בשלמותו, והוא מעיד על שלב מאוחר בגת, שבו הוקטן משטח הדריכה ובוטלו שני משטחי המשנה ממזרח לו. ביטול זה מתבטא גם במחצבה שנמצאה במשטח 112. סביר כי הגת על כל מרכיביה הייתה מצופה בטיח הידראולי.
ממצא כלי החרס מכלל חלקי הגת אופייני לתקופה הרומית המאוחרת.
החרסים מההצטברויות בבור איגום 103 ומדיפון הבור כללו שפות קנקנים (איור 9:8) האופייניים לתקופה הרומית המאוחרת (המאה הג' לסה"נ), והם מעידים על זמן בניית הגת ועל תקופת השימוש בה וכן על השלב של אחרי סוף פעילותה בתקופה הרומית המאוחרת.
 
גת 3 (איורים 9, 10). הגת כוללת משטח דריכה (302L; 3.0 × 3.1 מ') ובור איגום רבוע (306L; 1.5×  1.5 מ', 0.7 מ' עומק). במרכז משטח הדריכה נחצב שקע מלבני (0.2 × 0.4 מ', 0.35 מ' עומק) ששימש לקיבוע מכבש בורג. החיבור בין משטח הדריכה לבין בור האיגום לא שרד. בפינה הצפונית-מערבית של ריצפת בור האיגום נחצב בור רבוע (304L; 0.5 × 0.6 מ', כ-0.3 מ' עומק), ששימש לאיסוף שאריות התירוש. משטח הדריכה התגלה חשוף ברובו, אך בור האיגום היה מכוסה באדמת טרה רוסה שהכילה שברי כלי חרס האופייניים לתקופה הרומית.
 
מחצבות
מחצבה 1 (400L; 4 × 8 מ', 1.2 מ' עומק; איור 11). נחשפה מחצבת קירטון מלבנית, הכוללת שלושה מפלסי חציבה (כ-0.4 מ' גובה כל אחד) שהקיפו בור חציבה מרכזי ובהם תעלות ניתוק, אבנים חצובות שטרם נותקו ממקומן ותשלילים של אבנים שהוצאו. כן נחשף ספלול (411L; כ-0.3 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק; איור 12) שנחצב ברצפת המחצבה, ושימש כנראה לעיגון מתקן הרמה.
 
מחצבה 2 (401L; 4 × 7 מ', כ-1 מ' עומק; איורים 13, 14). נחשפה מחצבת קירטון מלבנית משופעת במדרון כלפי מערב, הכוללת שלושה מפלסי חציבה שהקיפו בור חציבה מרכזי, ובהם שרידי תעלות ניתוק, אבנים חצובות שטרם נותקו ממקומן ותשלילים של אבנים שהוצאו.
 
מחצבה 3 (307L; 2.0 × 2.5 מ', 0.65 מ' עומק; איור 15). נחשפה מחצבה קטנה שלה שני מפלסי חציבה ובמרכזה בור חציבה רדוד. בחלקה הצפוני נחשפו אבן בשלבי חציבה ושתי תעלות ניתוק. בור החציבה היה מלא באדמת טרה רוסה ומתוכו נלקטו שברי חרסים, ובהם קערת בישול מטיפוס כפר חנניה E1 (איור 6:8), אשר אופיינית לשלהי התקופה הרומית–ראשית התקופה הביזנטית (אמצע המאה הג'–ראשית המאה הה' לסה"נ).
 
בור מים (איור 16)
הבור נחשף במהלך עבודות הפיקוח ותועד באופן חלקי. פתחו מעוגל (1 מ' קוטר) וחללו נמצא סתום באדמת טרה רוסה ובמפולות סלע שמקורן מתקרתו.
 
כבשן סיד (איור 17)
הכבשן (403L; כ-3 מ' קוטר, כ-3 מ' עומק) נחשף במדרון. חלקו התחתון נחצב בסלע וחלקו העליון נבנה מאבני גוויל גדולות ובינוניות.
 
גלי אבנים
גל 1 (כ-8 מ' קוטר, כ-0.5 מ' גובה מרבי; איורים 18, 19). נחשף גל רדוד של אבני שדה קטנות ובינוניות וביניהן עפר, שנתחם בשני קירות. בגל האבנים זוהו שתי שכבות — שכבה עליונה (305L) שבה אדמה בגוון חום כהה ושכבה תחתונה (308L) שבה אדמה בגוון חום בהיר. בשתי השכבות נלקטו שברי כלי חרס, שכללו קערות בישול מטיפוס כפר חנניה C1 (איור 2:8, 3) וקערות בישול מטיפוס כפר חנניה D1 (איור 4:8, 5), האופייניים לשלהי התקופה הרומית ולראשית התקופה הביזנטית (אמצע המאה הג' – סוף המאה הד' לסה"נ), קערות בישול מטיפוס כפר חנניה E1 (איור 7:8), האופייניות לשלהי התקופה הרומית – אמצע התקופה הביזנטית (אמצע המאה הג'–ראשית המאה הה' לסה"נ) ושתי שפות קנקנים (איור 12:8), האופייניות לתקופה הרומית המאוחרת (המאה הג' לסה"נ).
 
גל 2 (404L; כ-10 מ' קוטר, 0.5–1.5 מ' גובה; איור 20). נחשף גל אבנים גדול שנבנה מעל מדרון המשתפל לדרום. הגל הוקף בקיר שנבנה מארבעה נדבכים של אבני שדה גדולות שהושתתו על סלע האם וביניהן אבני שדה קטנות. צמוד לקיר מדרום נחפר חתך בדיקה (405L; 1.2 × 2.5 מ', 0.4 מ' עומק עד הסלע; איור 21). ממצא כלי החרס מפני הגל כלל קערות בישול מטיפוס כפר חנניה E1 (איור 8:8), האופייניות לשלהי התקופה הרומית ולראשית התקופה הביזנטית (אמצע המאה הג' – ראשית המאה הה' לסה"נ) וקנקנים (איור 11:8) האופייניים לתקופה הרומית המאוחרת (המאה הג' לסה"נ), בדומה לאלו שנחשפו בגל 1. ממצא כלי החרס מתוך חתך הבדיקה כלל שברי כלי חרס ובהם שפת קנקן ובסיס פכית כישור (לא צוירו), האופייניים לתקופה ההלניסטית, קערות בישול מטיפוס כפר חנניה B1 (איור 1:8), האופייניות לתקופה הרומית (סוף המאה הא' או ראשית המאה הב' – אמצע המאה הד' לסה"נ) ושפת קנקן (איור 10:8), האופייני לתקופה הרומית הקדומה.
 
ספלולים
זוהו עשרות ספלולים (0.1–0.3 מ' קוטר, 0.1–0.2 מ' עומק) בראש הגבעה ובמדרון הדרומי, רובם מעל משטחי סלע בכמה אזורים ברחבי שטח החפירה וסמוך לגתות (איורים 22, 23). נראה כי הספלולים שימשו לקירוי ולעיגון עמודי עץ לצורך הדליית גפנים.
 
החפירה חשפה את הנוף הכפרי המוכר בגבעות הקירטון שבעמק עכו. אזור זה התאים גם לחקלאות וגם לחציבת מתקנים חקלאיים ואבני בנייה. נראה כי עיקר הפעילות החקלאית באזור התקיימה בתקופה הרומית המאוחרת.