חורבת בורגתה משתרעת במורד הדרומי של גבעת חמרה. בסקר הבריטי לחקירת ארץ ישראל (PEF) בשנת 1874 תועד בחורבה מבצר צלבני שהתנשא לגובה כ-19 מ' (Conder and Kitchener 1882:178). בחפירה שנערכה באתר בשנת 1983 (פרינגל תשמ"ד) נחשפו שרידי מגדל מימי הביניים ומבנים המאוחרים למגדל. בסקר שנערך באתר במסגרת סקר מפת כפר יונה תועדו שרידי מגדל וקמרונות (ינאי 2017: אתר 50). כיום נראים באתר חלק מקירו הדרומי של המגדל, שרידי קמרון חבית שהשתמר בקומת הקרקע של המגדל וחרכי הירי של המגדל.
בחפירה הנוכחית נפתחו שישה ריבועים במרחק כ-50 מ' מדרום לשרידי המגדל (איור 2), והתגלו שרידים של כבשן סיד ומפלס חיים מהתקופה הביזנטית.
 
כבשן סיד (איורים 3, 4). בריבועים 4D ו-4E נחשף תא בערה עגול של כבשן סיד (112L; כ-4.5 מ' קוטר מרבי, כ-2.5 מ' עומק מרבי), שנכרה באדמת חמרה. הכבשן דופן באבני דולומיט בינוניות מסותתות, שלוכדו באדמה שנצבעה בגוון אדום בעקבות השרפה. בדופן של תא הבערה הובחנו שלוש מדרגות. המדרגה העליונה (116W; כ-4.5 מ' קוטר, 0.5 מ' רוחב) נבנתה לגובה שלושה נדבכים. המדרגה האמצעית (117W; כ-3.5 מ' קוטר, כ-0.45 מ' רוחב) נבנתה לגובה ארבעה נדבכים, ומעליה נחשפה שכבה של אדמת חמרה (כ-0.3 מ' עובי). המדרגה התחתונה (118W; כ-3 מ' קוטר, כ-0.45 מ' רוחב) נבנתה לגובה שני נדבכים. בדופן הבור נראים תיקונים אחדים. ניכר שחלק מאבני הדיפון של תא הבערה ניזוקו כתוצאה מהטמפרטורה הגבוהה, ועל חלק מהאבנים נמצאו שרידי חיפוי של לבני בוץ. בתוך תא הבערה נמצאו אבנים רבות פזורות, כפי הנראה אבני התקרה של התא, שקרסה לתוכו. מתחת לאבנים אלה, בתחתיתו של תא הבערה, נמצאו אבני גיר מסודרות במעגלים, שנועדו כנראה לייצור הסיד ונותרו בתא. מתחת לאבנים אלה נחשפה שכבת סיד דקה (כ-0.15 מ' עובי) ומתחתיה שכבת אפר (כ-0.2 מ' עובי).
בצדו המערבי של תא הבערה, במרכז המדרגה האמצעית, נחשף פתח (0.3 מ' רוחב) של תעלת אוורור; הפתח נבנה משתי אבני דולומיט ניצבות. תעלת האוורור (114L; כ-7 מ' אורך חשיפה, כ-0.5 מ' רוחב, כ-0.5 מ' עומק; איור 5) דמוית טרפז. היא נחפרה באדמה בכיוון מזרח–מערב ודופנה וקורתה באבני דולומיט גדולות ומסותתות; תקרתה השתמרה באופן חלקי. התעלה משופעת לכיוון מזרח, מגובה פני השטח אל נקודת חיבורה עם תא הבערה.
בתוך הכבשן נמצאו קערות (איור 1:6) וקנקנים (איור 2:6, 3) מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ), ונר שומרוני (איור 4:6) מהמאה הו' לסה"נ. בהצטברות אדמה שהתגלתה בתוך תא הבערה של הכבשן נמצאו קערות (איור 1:7, 2) וקנקנים (איור 3:7) מהתקופה העות'מאנית (המאות הט"ו–הט"ז לסה"נ), שנסחפו כנראה לתוך תא הבערה.
 
מפלס חיים (איור 8). בריבוע 4J נחשף מפלס חיים (111L, 113L; כ-0.7 × 1.0 מ'), הכולל אבני גוויל קטנות שלוכדו באדמה, וביניהן שברי כלי חרס. השתמרותו של מפלס החיים ירודה. במפלס החיים ובסביבתו נמצאו קערות (איור 1:9), קדרת בישול (איור 2:9) וקנקנים (איור 3:9–10), המתוארכים לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).
 
בחפירה התגלו שרידי כבשן סיד ומפלס חיים מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ). הממצאים מהחפירה הנוכחית ומחפירות העבר שנערכו באתר מרמזים על רצף התיישבות שנמשך למן התקופה הביזנטית ועד ימינו אנו.