בחפירות שנערכו בעבר בנווה שלום וסביבתה נחשפו מתקנים חקלאיים (בלילה 2018), שרידי יישוב מתקופת הברונזה הביניימית (סטורצ'ן 2013) ומבנה מרוצף בפסיפס המתוארך לתקופה הביזנטית (סולימני 2012).
בחפירה הנוכחית נחשפה גת חצובה פשוטה (איורים 2, 3).
 
הגת כוללת משטח דריכה רבוע (101L; 2.8 × 3.0 מ', 0.3–0.4 מ' עומק) ובור איגום (102L; 0.85 × 1.60, עומק לא ידוע), המחוברים בתעלה צרה (105L); בור האיגום לא נחפר. בדופן הדרומית של משטח הדריכה נחשפה נישה מלבנית הפתוחה בחלקה העליון (103L), שנועדה כנראה לקיבוע קורת עץ לסחיטה. על חלק מדופנות משטח הדריכה נחשפו שרידי טיח חום-אפרפר. בפינה הצפונית-מערבית של בור האיגום נחצבה שקערורית עגולה (104L; 0.3 מ' קוטר, 0.11 מ' עומק), ששימשה אולי להנחת כלי אגירה או לכתישת מרכיבים שהוספו ליין.
על הסלע בדופן המזרחית של הגת נחצבו שתי תעלות (106L, 107L), כנראה תעלות ניתוק של אבנים שנותרו ממחצבה קדומה. נראה כי הגת נחצבה בשטחה של מחצבת אבנים שיצאה מכלל שימוש.
במהלך החפירה לא התגלה כל ממצא שיכול לתארך את הגת.
הגת שנחשפה מצטרפת למתקנים חקלאיים נוספים שהתגלו בסביבה הקרובה. תכניתה של הגת — הכוללת משטח דריכה רבוע, נישה חצובה בדופן לקיבוע מתקן סחיטה, בור איגום ושקערורית — מזכירה גת שנחשפה בנחל זנוח ותוארכה לימי החשמונאים או לתקופה הרומית הקדומה (הרשאה מס' 7148-A), אך הקבלה זו היא הצעה בלבד. רוב מתקני הסחיטה בגתות נחצבו כנישה בדופן משטח הדריכה, שתקרתה שימשה לקיבוע קורת העץ, אך יש דוגמאות שבהן הנישה לקיבוע קורת העץ פתוחה לשמיים (למשל, Weiss and Zissu 2009:327–329, Fig. 56.1). במקרים אלה קיבוע קורת העץ נעשה באמצעות אבן גדולה שהונחה על קורת העץ; כך נחסכו העמקת משטח הדריכה וחציבת דופן גבוהה שתאפשר לחצוב בה נישה.