באותו המפרץ נמצאו לפני כשלושים שנה שלושה עוגני אבן גדולים (Hadas 1992). עם הירידה העקבית במפלס ים המלח בעשורים האחרונים החלו להיחשף עוגנים עתיקים נוספים, ולפני כעשרים שנה נחשפו שני עוגני עץ כ-3 ק"מ מצפון למפרץ, בגובה 417 מ' מתחת לפני הים (Hadas, Liphschtz and Bonani 2005). בשניים מעוגני האבן נותרו שרידי חבל שתוארכו לתקופות ההלניסטית–הרומית הקדומה.

העוגן המתואר כאן הוא עוגן משקולת (איור 2), אשר נחשף עם ירידה נוספת במפלס פני הים בגובה 436 מ' מתחת לפני הים. על סמך דמיון צורני ניתן לשער שהעוגן שנמצא לאחרונה הוא בן אותן התקופות. העוגן עשוי מאבן חול מתצורת סמרה, וצורתו כתיבה מלבנית (0.36 × 0.46 מ', 0.2 מ' עובי; 47 ק"ג). ראשו מעוגל ובמרכזו נקב לחבל (8 ס"מ קוטר). עוגן זה קטן מעט מעוגני האבן שנחשפו במקום בעבר, והוא שוקל פחות ממחצית ממשקלם. הוא נמצא שקוע בגל חלוקים המכוסים שכבת ארגוניט. ניתן להסיק כי כשעוגנים אלו פסקו לשמש הם נותרו על קרקעית ים המלח ונחשפו רק בשל ירידת מפלס פני הים. העוגן הועבר למחסני רשות העתיקות ויצורף לתצוגת עוגני האבן שנמצאו בחוף ים המלח בקיבוץ עין גדי.

העוגנים שנחשפו במפרץ עין גדי הם ראייה מוחשית לסחר ושיט במרחב ים המלח בעת העתיקה. שיט בים המלח התקיים החל מתקופת הברזל ועד לימי הביניים וכן במאה הכ' לסה"נ (Hadas 1993).