שוהם

פולינה ספיבק

13/11/2013

דוח סופי

בחודשים אפריל ומאי 2010 נערכה חפירת הצלה בצפון-מזרח שוהם (שכונה כ"ד; הרשאה מס' 5890-A; נ"צ 195385-696/656716-7030), לקראת בניית מגרש ספורט. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי פ' ספיבק, בסיוע ח' טאיץ (ניהול שטח), א' בכר (מנהלה), א' האג'יאן, מ' קונין וט' קורנפלד (מדידות ושרטוט), ש' עממי וא' פרץ (צילום שטח), ח' טורגה (מיון הממצא הקרמי בשטח), פ' גנדלמן (עיבוד הממצא הקרמי), מ' שויסקיה (ציור) וג' ביכובסקי (נומיסמטיקה). י' קורנפלד ערך במקום חתכי בדיקה טרם החפירה.

נחפרו 15 ריבועים (10×45 מ') בראש גבעת טרשים שטוחה, מדרום-מערב לכניסה הצפונית לעיר (איור 1). שטח החפירה משתרע בתחום האתר המוכרז 'שוהם (מזרח)'. בסקר מפת לוד (מפת לוד [80], אתר 80) תועדו באתר שרידי יישוב קדום, ובו בורות מים, שתי גתות, רצפת פסיפס וקבר מקמר. בחפירה נרחבת בשנת 1995, שבה נפתחו 19 שטחי חפירה בראש הגבעה ובמדרונותיה, נחשפו שרידי בנייה מן התקופות הרומית הקדומה, הביזנטית המאוחרת והאסלאמית הקדומה (חדשות ארכיאולוגיות קו:105–108; שטחים ו-6, ו-10 הם הקרובים ביותר לחפירה הנוכחית). בחפירה נרחבת נוספת בשנת 2006 בשוליים הצפוניים של האתר (הרשאה מס' 4769-A) נחשפו שלוש שכבות יישוב מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בחפירות אחרות בגבעה נחשף בית בד גדול מן התקופה הרומית הקדומה (הרשאות מס' 5316-A, 5358-A) וסמוך אליו מקווה טהרה מאותה תקופה (חדשות ארכיאולוגיות 125).

בחפירה נחשפו שלוש שכבות יישוב מן התקופות ההלניסטית (III), הרומית הקדומה (II) והאסלאמית הקדומה (I), ובהן שרידים של מכלול מגורים ומתקנים (איור 2). כן התגלו שברי כלי חרס מתקופת הברזל 2 ומהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. עיקר השרידים האדריכליים שהתגלו בחפירה מתוארכים לימי המרד הגדול (66–73 לסה"נ). עוד תועדו ארבעה בורות מים שאותרו במהלך החפירה בגבעה. בחפירת חתכי בדיקה וחישוף מצפון וממזרח לשטח החפירה זוהו שרידים של מגוון חציבות. שטח החפירה פולס בכלים מכניים, ועל כן השתמרות השרידים באתר ירודה, בעיקר בשכבות העליונות בגבעה.

שכבה III

ריבועים 4–D3. נחשף מתקן (L87; קוטר 1 מ'), שנתחם בקיר (W114) שנבנה באבני שדה בינוניות. אל המתקן הוליכה, כנראה, מצפון-מערב תעלה רדודה, שהשתמרו ממנה אבני שדה בינוניות ושברי טיח. קרקעית המתקן (L89) והתעלה טויחו בטיט כהה. בקרקעית המתקן התגלה סיר בישול (איור 3: 11) המתוארך למן אמצע המאה הב' עד אמצע המאה הא' לפסה"נ, ובמילוי בתוך המתקן התגלו קערה (איור 3: 7) וסיר בישול (איור 3: 9) מהתקופה ההלניסטית וקנקנים (איור 3: 5, 6) מהמאות הה'–הג' לפסה"נ. על סמך הממצא הקרמי יש לתארך את בניית המתקן והשימוש בו למאה הב' לפסה"נ. סמוך למתקן מדרום נחשף חלק מחדר (מבנה?) חצוב בסלע (L42), שלו רצפה (L43) עשויה מעפר מהודק וגיר כתוש, הנמוכה ב-0.3–0.4 מ' מתחת לפני הסלע וניגשת לדופנות הסלע. במילוי אדמה (0.1 מ' עובי) מתחת לרצפה התגלה מטבע שנטבע בעכו בימי אנטיוכוס הד' והוא מתוארך לשנים 173/2–168 לפסה"נ (ר"ע 140984). מבנים חצובים בסלע להם רצפות דומות נחשפו גם בחפירה סמוכה (הרשאה מס' 4769-A).

ריבועים 10–B–C9. נחשפה רצפה עשויה מתערובת של אבנים קטנות, עפר מהודק וגיר כתוש (L100; כ-20 מ"ר); היא הונחה על מחשוף סלע ונועדה כנראה למלא חורים ובורות בסלע כדי ליצור משטח פעילות מיושר. במפלס הרצפה התגלו שברים של קנקני אגירה מסוף התקופה הפרסית (איור 3: 3) ומן התקופה ההלניסטית (איור 3: 12). בריבועים אלה התגלו גם מילויים מעורבים, ובהם שברי כלי חרס מן התקופה ההלניסטית, ובהם שבר קנקן (איור 3: 15).

בריבועים נוספים בשטח החפירה התגלו מילויים מעורבים ובהם ממצא קרמי מהתקופה ההלניסטית; בריבוע D6 התגלו שברים של סיר בישול (איור 3: 8) וקנקן (איור 3: 14) ובריבועים 4–3C התגלו שברים של סיר בישול (איור 3: 10), קנקן (איור 3: 13) ואמפורה (איור 3: 16).

שכבה II

בתקופה הרומית הקדומה הבנייה באתר בשיאה ונעשה שימוש בשרידי הבנייה מן התקופה ההלניסטית. לאורך רוב שטח החפירה נחשף קיר (W18; כ-25 מ' אורך), שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום, ומשני צדיו נבנו חדרים וקירות התוחמים מרחבים. כל הקירות

(W115 ,W94 ,W64 ,W58 ,W57 ,W55 ,W40 ,W38 ,W30 ,W30 ,W21 ,W17) נבנו על סלע האם, לעתים בתוך תעלות יסוד רדודות חצובות בסלע, למשל, קירות 30 ו-58, מפן אחד של אבנים מהוקצעות גדולות. בבסיסם של כמה קירות, למשל 21, 40 ו-64, נעשה שימוש בדפנות סלע חצובות כחלק מיסודות הקיר. אל קיר 18 ניגשות שתי רצפות (L113 ,L112) עשויות מאבנים קטנות וגיר כתוש. בריבועים 5–C3, ממערב לקיר 18, נחשף מכלול של שני חדרים צמודים וחצר (איור 4). החדר הדרומי נתחם בקירות 64 ו-94, ובו נחשפה רצפה אפורה (L118) עשויה מאפר, טיח ואדמה דרוכה. החדר הצפוני נתחם בקירות 57 ו-94, ובו זוהו שני שלבי בנייה. בשלב הקדום כל החדר היה מטויח. בשלב מאוחר נבנה באמצע החדר קיר מחיצה (W95), שחילק את החדר לשני חלקים. חלקו הצפוני של החדר, לרבות קיר המחיצה והפן הפנימי של הקירות וכן הרצפה (L117), טויח מחדש בשכבה אחידה של טיח הידראולי (1 ס"מ עובי). בקיר 94 הוצאה ממקומה אחת מאבני הבנייה כדי ליצור מעבר בין שני החדרים; רצפת הטיח (L116) במקום שבו הותקן המעבר טויחה מחדש ודופן האבן הפונה למעבר טויחה אף היא. קיר 64 תוחם את שני החדרים מדרום, והשטח שמדרום לקיר שימש חצר, שנתחמה ממזרח בקיר 21. בחלקה המערבי של החצר התגלו שתי רצפות עשויות מלוחות אבן, זו מעל זו (L119 ,L108; איור 5), ובור דמוי פעמון חצוב בסלע (L109). פתח הבור עגול והוא הותאם בחציבה לקליטת מכסה. בפינה הדרומית-מזרחית של החצר (ריבוע D2) נחשפה גת קטנה, ממנה השתמר משטח דריכה שנבנה מאבני גיר מהוקצעות ורוצף בפסיפס לבן (L63). נראה שבור האיגום היה חצוב מצפון למשטח הדריכה, אך הוא נהרס בעת בניית כבשן סיד בשכבה I (כ-L27; להלן). בחפירה התגלה ממצא קרמי, רובו במילויי אדמה בין הקירות, המאפיין את תקופת המרד הגדול, ובו קערה (איור 6: 1), סירי בישול (איור 6: 2–12), קנקנים (איור 6: 13–27), אמפורה (איור 6: 28), פכים (איור 6: 29, 30), פכיות בושם (איור 6: 31, 32), צפחת (איור 6: 33) ושבר נר (איור 6: 34).

שכבה I

בדרום שטח החפירה, בריבוע D2, נחשף כבשן סיד עגול (L27 ;קוטר 2.5 מ', עומק 3 מ'); הוא חותך את הגת משכבה II (איור 7). חלקו הצפוני של הכבשן נחצב בסלע, אולי תוך שימוש בבור האיגום של הגת. חלקו הדרומי של הכבשן נבנה מאבני גיר מסותתות, שפורקו כנראה ממבנים קדומים. חלקו העליון של הכבשן התמוטט כלפי פנים. בתוך הכבשן התגלו חרסים, ובהם קנקן עזה (איור 8: 11) מהמאות הו'–הז' לסה"נ וקנקן (איור 8: 14) מהתקופה הצלבנית (המאות הי"ב–הי"ד לסה"נ). סביב הכבשן התגלה מפלס לבן מיושר של אבנים קטנות וסיד מתוך הכבשן (L22), המתוארך על סמך הממצא הקרמי לתקופה האסלאמית הקדומה. המפלס ניגש אל אבן שכב סדוקה של בית בד (L1) בשימוש משני. שברים גדולים של אבן רכב של בית בד שולבו בשימוש משני במפלס 22; על אחד משברים אלה נחרתו שני צלבים (איור 9), האחד פשוט והשני ביזנטי ובו קצה משולש המסמל גולגוטא. על פני שטח החפירה התגלה מטבע ברונזה מהתקופה האומיית (פוסט-רפורמה), שנטבע במטבעת רמלה והיה בשימוש בשנים 667–750 לסה"נ (ר"ע 140985).

אספקת המים ליישוב בגבעה התבססה על בורות מים חצובים בסלע. עד כה זוהו בראש הגבעה 37 בורות מים, מהם 27 בורות תועדו בעבר ממזרח לשטח החפירה (חדשות ארכיאולוגיות קו:106, איור 131), חמישה בורות תועדו בעבר מצפון לשטח החפירה (הרשאה מס' 4769-A), בור מים אחד זוהה לאחרונה בפיקוח על עבודות פיתוח בסביבת ראש הגבעה וארבעה בורות נוספים תועדו בחפירה הנוכחית. בריבוע B9 תועד בור מים חצוב דמוי פעמון (L60), שלו פתח עגול (0.8 מ' קוטר) שהותאם לקליטת חולייה עגולה. בריבוע F6 תועד בור מים (L12), שלו שני פתחים עגולים (1 מ' קוטר הפתח הצפוני, 0.5 מ' קוטר הפתח הדרומי). ממערב לפתח הבור נחצבה בסלע שוקת מלבנית (L32). בריבוע 3F נחשף במהלך חפירת חתכי בדיקה בור מים (L122), שלו פתח עגול (כ-1 מ' קוטר). בריבוע 3C, בשטח החצר, התגלה בור מים (L109; לעיל, שכבה II).

ממצא כלי חרס

פטר גנדלמן

בחפירה נחשפו חרסים רבים מתקופות שונות בהן היה האתר מיושב.

שלהי תקופת הברזל והתקופה הפרסית
איור מס'	הכלי	תאריך		מראה מקום
3: 1	קערה פתוחה; משח אדום בצד הפנימי של השפה	המאות הט'–הז' לפסה"נ		Gittin 1990:182–185, Pl. 14:15
3: 2–6	קנקנים להם צוואר קצר ושפה מקופלת	המאות הה'–הג' לפסה"נ		Singer-Avitz 1989:124, Figs 9.4:1–6, 9, 12; 9.5:8; 9.6:1–5, 8 Gittin 1990:238–239 Pl. 33:3, 4, Type 160A
התקופה הלניסטית
3: 7	קערה כדורית מחופה; נפוצה ברחבי הארץ	התקופה ההלניסטית		Tel Dor: Guz-Zilberstein 1995:289–434, Fig. 6.1:1–29
3: 8, 9	סיר בישול כדורי ולו צוואר גלילי ושפה משולשת חדה	המחצית השנייה של המאה הד'–שלהי המאה הב' לפסה"נ		Guz-Zilberstein 1995:299, Fig. 6.18, Photo 6.15 Gittin 1990: Pl. 33:19, 20
3: 10, 11	סיר בישול שלו פתח רחב	מחצית המאה הב'–מחצית המאה הא' לפסה"נ		Jerusalem: Geva and Hershkovitz 2006:98, Pl. 4.3:10–13
3: 12	קנקן שלו שפה מעובה	המאות הג'–הב' לפסה"נ		Gezer: Gittin 1990:238, Pl. 33:3
3: 13	קנקן שלו שפה מעובה	המאה הב' לפסה"נ		Gezer: Gittin 1990:238, Pl. 33:5
3: 14, 15	קנקן שלו צוואר מרוכס	מחצית המאה הב'–מחצית המאה הא' לפסה"נ		Gittin 1990:239, Pl. 34:17–22 Bar-Nathan 2002:28–30, Pls. 3:19–21, 4:22–24, Ill. 18 Geva and Hershkovitz 2006:104, Pls. 4.3:10, 11, 13, 14, 4.7:1, 4.9:3, 4.10:2, 3, 4.12:1
3: 16	אמפורה מיובאת	המאה הב' לפסה"נ		Qalandiya: Magen 2004:29–144, Pl. 4:20–22
3: 17	פך שולחני ולו צוואר גבוה	מחצית המאה הב'–מחצית המאה הא' לפסה"נ		Geva 2003:127, Fig. 5.1, Pls. 5.1:16, 17, 5.2:4, 35, 5.8:14, 15 Gittin 1990:241, Pl. 34:26
התקופה הרומית הקדומה
6: 1	קערה/מכסה		המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ	Geva and Hershkovitz 2006:109, Pl. 4.5:7, 8 Bar-Nathan 2006:130–133, Pl. 25:17–19
6: 2	סיר בישול שלו שפה מופשלת		המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ	Bar-Nathan 1981:59, Pl. 4:14–16, Ill. 88:3 Bar-Nathan 2002:75–76, Pls. 13:168, 169, 27:504 Geva and Hershkovitz 2006:111, Pls. 4.5:24, 25, 4.10:23, 4.12:17
6: 3, 4	סירי בישול כדוריים מיהודה		שלהי המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הב' לסה"נ	Tushingham 1985:39, Figs. 19:36 20:12, 22:30, 24:5 Berlin 2005:36–38, Fig. 4 Geva and Hershkovitz 2006:111, Pl. 4.5:19, 20 Bar-Nathan 1981:101, Pl. 5:1–6
6: 5–11	סיר בישול כדורי שלו שפה מקופלת		שלהי המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הב' לסה"נ	Bar-Nathan 2006:159, Pl. 29:30–33, Fig. 47
6: 12	סיר בישול מזווה שלו פייה רחבה ושפה משולשת		שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ	Bar-Nathan 2002:75, 175–176, Pls. 13:164, 165, 27:495–499
6: 13–23	קנקנים דמויי שק להם שפה מפוסקת כלפי חוץ		שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ	Bar-Nathan 2002:34–35, Pl. 7:42, 43
6: 24–27	קנקנים דמויי שק להם שפה משולשת		שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ	Bar-Nathan 2002:154, Pl. 24:415–417
6: 28	שבר בסיס של אמפורה מיובאת
6: 29, 30	פכים שולחניים		המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ	Jerusalem: Tushingham 1985:39, Figs. 19:18, 19, 20:4
6: 31, 32	פכיות בושם		שלהי המאה הא' לפסה"נ–תחילת המאה הב' לסה"נ	Bar-Nathan 2002:52–54, Pl. 10:85–87, and relevant bibliography therein
6: 33	צפחת		שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ	Tushingham 1985:40, Figs. 16:24, 20:17, 21:22–26, 22:42, 23:22 Geva and Hershkovitz 2006:106, Pls. 4.4:15 4.7:20, 21, 4.9:13, 4.11:11, 12, Photo 4.3 Bar-Nathan 2002:65–66, Pls. 10:120–122, 26:468–475, Ill. 52
6: 34	נר עשוי באובניים		שלהי המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ	Bar-Nathan 2002:110–112, Pl. 18:300–302
התקופה הרומית התיכונה
8: 1, 2	קערה רחבה שלה שפה מרוכסת		המאה הב'–המאה הד' לסה"נ	Magness 1993:203 Magness 2005:95, Fig. 26:6–8
8: 3	סיר בישול שלו פתח רחב		המאה הב'–המאה הד' לסה"נ	Bar-Nathan 2006:168, Pl. 31:69
התקופה הביזנטית
8: 4	קערה מטיפוס Phocean Red Slip Ware, טיפוס F3 אצל הייס		המאה הו' לסה"נ	Hayes 1972:329–338, Fig. 69:3.19-17
8: 5–7	קנקני שק עשויים מטין חופי		המאות הו'–הז' לסה"נ	Riley 1975:25–63, No. 2
8: 8–10	קנקני שק טיפוסיים לאזור יהודה		המאות הה'–הו' לסה"נ	Magness 1993:223–225
8: 11	קנקן עזה דמוי טורפדו		המאות הו'–הז' לסה"נ	Majcherek 1995:163-178, Pl. 3:4, 7, 8
8: 12	שבר בסיס של פכית קטנה
התקופה האסלאמית הקדומה וימי הביניים
8: 13	קנקן זיר כדורי		המאות הז'–הח' לסה"נ	Magness 1993:227–229
8: 14	קנקן שלו שפת משפך		המאות הי"ב–הי"ד לסה"נ	Avissar and Stern 2005:100–102, Fig. 42:4
8: 15	צפחת		סוף המאה הו'–המאה הח' לסה"נ	Adan-Bayewitz 1986:110. Fig. 4:1 Calderon 2000:91–165, Pl. IX:56

ממצא כלי החרס מתקופת הברזל ומהתקופה הפרסית מועט, ונראה שהוא לא קשור לשרידים אדריכליים אלא מלמד אולי ששרידים של יישוב קדום יותר חבויים קרוב לאתר. ממצא כלי החרס משכבה III מייצג כלים מוכרים מאתרים בהרי יהודה ובשפלה ומלמד כנראה על קשר עם אזור יהודה כבר במחצית השנייה של המאה הב' לפסה"נ. יחד עם זאת, חשיפתן של אמפורות מיובאות משכבה זו מלמדות שבאתר שכנה חברה עשירה למדי. ממצא כלי החרס מהתקופה הרומית הקדומה (שכבה II) באתר רב, ויחד עם השרידים האדריכליים (מקווה) וכלי האבן, הם מלמדים בברור שבאתר שכנה בתקופה זו אוכלוסייה יהודית. נראה שחלק מהמכלול הקרמי מקורו בירושלים. באופן כללי המכלול הקרמי משכבה II מתוארך לימי המרד הגדול (66–73 לסה"נ), שהביא כנראה לסיומה של שכבה II, למרות שחלק מטיפוסי הכלים המשיך אולי עד לימי מרד בר-כוכבא (132–136 לסה"נ). כמות נכבדה של כלי חרס התגלה גם מהתקופות הרומית התיכונה (המאות הב'–הד' לסה"נ), הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ) והאסלאמית הקדומה (שכבה I) וכן מימי הביניים, ויש בכך ללמד על המשכיות היישוב באזור.

בחפירה התגלו שרידי יישוב מהתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והאסלאמית הקדומה. השרידים מהתקופה ההלניסטית דלים, אך הם דומים לשרידים בני תקופה זו שהתגלו באתר בחפירות בעבר, ובהם מבנים חצובים בסלע להם רצפות שקועות מעפר מהודק וגיר כתוש (הרשאה מס' 5942-A). תוצאות החפירה אינן מאפשרות לקשור את סיומה של התקופה ההלניסטית באתר לאירוע אלים, כפי שנעשה בחפירה שנערכה במרחק כ-150 מ' מצפון לכאן (הרשאה מס' 4769-A) ובה נחשפה שכבת שרפה המתוארכת על סמך מטבעות לתחילת התקופה ההלניסטית.

ממצאי החפירה מלמדים כי היישוב העיקרי בחלק זה של האתר התקיים בתקופה הרומית הקדומה (66–73 לסה"נ). נראה שהיה זה יישוב יהודי על סמך שברים של ספלי מדידה מאבן שהתגלו על פני שטח החפירה והחפירות הקודמות בסביבה. ממזרח לשטח היישוב, בראש הגבעה, התגלו בעבר מערות קבורה, בית בד ומקווה טהרה מתקופה זו (הרשאה מס' 5316-A). נראה כי אבני הרכב והשכב שהתגלו בשימוש משני ליד כבשן הסיד משכבה I היו שייכות במקור לבית הבד מהתקופה הרומית הקדומה שהתגלה בעבר בראש הגבעה. האתר ניטש כנראה סמוך למרד הגדול וההתיישבות בו חודשה בתקופה הביזנטית.

בחפירה התגלו רק שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית, ובהם קערת RSW (איור 8: 4), קנקנים (איור 8: 5–10) ובסיס פכית (איור 8: 12). בחפירות שנערכו בגבעה בעבר התגלו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית.

מהתקופה האסלאמית הקדומה נחשף כבשן סיד. להכנת הסיד נעשה שימוש באבני בנייה ופריטים אדריכליים מממבנים קדומים. מהתקופה האסלאמית הקדומה נחשפו בקרבת מקום שני בתי בד (חדשות ארכיאולוגיות קו:105–108).

Adan-Bayewitz D. 1986. The Pottery from the Late Byzantine Building (Stratum 4) and Its Implications. In L.I. Levine and E. Netzer, eds. Excavations at Caesarea Maritima 1975, 1976, 1979 Final Report (Qedem 21). Jerusalem. Pp. 90–129.

Avissar M. and Stern E. 2005. Pottery of the Crusader, Ayyubid and Mamluk Periods in Israel (IAA Reports 26). Jerusalem.

Bar-Nathan R. 1981. Pottery and Stone Vessels of the Herodian Period (1^st Century B.C.–1^st Century A.D.). In E. Netzer et al., Greater Herodium (Qedem 13). Jerusalem. Pp. 54–71.

Bar-Nathan R. 2002. Hasmonean and Herodian Palaces at Jericho, Final Reports of the 1973-1987 Excavations III: The Pottery. Jerusalem.

Bar-Nathan R. 2006. Masada VII, The Yigael Yadin Excavations 1963-1965, Final Reports: The Pottery of Masada. Jerusalem.

Berlin A. 2005. Pottery and Pottery Production in the Second Temple Period. In B. Arubas and H. Goldfus, eds. Excavations on the Site of the Jerusalem International Convention Center (Binyanei Ha’Uma), A Settlement of the Late First to Second Temple period, the Tenth Legion’s Kilnworks, and a Byzantine Monastic Complex. The Pottery and Other Small Finds (JRA Supplementary Series 60). Portsmouth, Rhode Island. Pp. 29–60.

Calderon R. 2000. Roman and Byzantine Pottery. In Y. Hirschfeld. Ramat Hanadiv Excavations: Final Report of the 1984-1998 Seasons. Jerusalem. Pp. 91–165.

Hayes J.W. 1972. Late Roman Pottery. London.

Geva H. 2003. Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem, conducted by Nahman Avigad, 1969-1982, Vol. II: The Finds from Areas A, W and X-2, Final Report, Jerusalem.

Geva H. and Hershkovitz M. 2006. Local Pottery of the Hellenistic and Early Roman Periods. In H. Geva. Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem, conducted by Nahman Avigad, 1969-1982, Vol. III: Area E and Other Studies. Jerusalem.

Gitin S. 1990. Gezer III: A Ceramic Typology of the Late Iron II, Persian and Hellenistic Periods at Tell Gezer. Jerusalem.

Guz-Zilberstein B. 1995. The Typology of the Hellenistic Coarse Ware and Selected Loci of the Hellenistic and Roman Periods, In E. Stern et al. Excavations at Dor, Final Report, Vol. IB Areas A and C: The Finds (Qedem Reports 2). Jerusalem. Pp. 289–434.