בחפירה נחשפו שלוש שכבות יישוב מן התקופות ההלניסטית (III), הרומית הקדומה (II) והאסלאמית הקדומה (I), ובהן שרידים של מכלול מגורים ומתקנים (איור 2). כן התגלו שברי כלי חרס מתקופת הברזל 2 ומהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. עיקר השרידים האדריכליים שהתגלו בחפירה מתוארכים לימי המרד הגדול (66–73 לסה"נ). עוד תועדו ארבעה בורות מים שאותרו במהלך החפירה בגבעה. בחפירת חתכי בדיקה וחישוף מצפון וממזרח לשטח החפירה זוהו שרידים של מגוון חציבות. שטח החפירה פולס בכלים מכניים, ועל כן השתמרות השרידים באתר ירודה, בעיקר בשכבות העליונות בגבעה.

 
שכבה III
ריבועים 4–D3. נחשף מתקן (L87; קוטר 1 מ'), שנתחם בקיר (W114) שנבנה באבני שדה בינוניות. אל המתקן הוליכה, כנראה, מצפון-מערב תעלה רדודה, שהשתמרו ממנה אבני שדה בינוניות ושברי טיח. קרקעית המתקן (L89) והתעלה טויחו בטיט כהה. בקרקעית המתקן התגלה סיר בישול (איור 3: 11) המתוארך למן אמצע המאה הב' עד אמצע המאה הא' לפסה"נ, ובמילוי בתוך המתקן התגלו קערה (איור 3: 7) וסיר בישול (איור 3: 9) מהתקופה ההלניסטית וקנקנים (איור 3: 5, 6) מהמאות הה'–הג' לפסה"נ. על סמך הממצא הקרמי יש לתארך את בניית המתקן והשימוש בו למאה הב' לפסה"נ. סמוך למתקן מדרום נחשף חלק מחדר (מבנה?) חצוב בסלע (L42), שלו רצפה (L43) עשויה מעפר מהודק וגיר כתוש, הנמוכה ב-0.3–0.4 מ' מתחת לפני הסלע וניגשת לדופנות הסלע. במילוי אדמה (0.1 מ' עובי) מתחת לרצפה התגלה מטבע שנטבע בעכו בימי אנטיוכוס הד' והוא מתוארך לשנים 173/2–168 לפסה"נ (ר"ע 140984). מבנים חצובים בסלע להם רצפות דומות נחשפו גם בחפירה סמוכה (הרשאה מס' 4769-A).
 
ריבועים 10–BC9. נחשפה רצפה עשויה מתערובת של אבנים קטנות, עפר מהודק וגיר כתוש (L100; כ-20 מ"ר); היא הונחה על מחשוף סלע ונועדה כנראה למלא חורים ובורות בסלע כדי ליצור משטח פעילות מיושר. במפלס הרצפה התגלו שברים של קנקני אגירה מסוף התקופה הפרסית (איור 3: 3) ומן התקופה ההלניסטית (איור 3: 12). בריבועים אלה התגלו גם מילויים מעורבים, ובהם שברי כלי חרס מן התקופה ההלניסטית, ובהם שבר קנקן (איור 3: 15).
 
בריבועים נוספים בשטח החפירה התגלו מילויים מעורבים ובהם ממצא קרמי מהתקופה ההלניסטית; בריבוע D6 התגלו שברים של סיר בישול (איור 3: 8) וקנקן (איור 3: 14) ובריבועים 4–3C התגלו שברים של סיר בישול (איור 3: 10), קנקן (איור 3: 13) ואמפורה (איור 3: 16).
 
שכבה II
בתקופה הרומית הקדומה הבנייה באתר בשיאה ונעשה שימוש בשרידי הבנייה מן התקופה ההלניסטית. לאורך רוב שטח החפירה נחשף קיר (W18; כ-25 מ' אורך), שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום, ומשני צדיו נבנו חדרים וקירות התוחמים מרחבים. כל הקירות
(W115 ,W94 ,W64 ,W58 ,W57 ,W55 ,W40 ,W38 ,W30 ,W30 ,W21 ,W17) נבנו על סלע האם, לעתים בתוך תעלות יסוד רדודות חצובות בסלע, למשל, קירות 30 ו-58, מפן אחד של אבנים מהוקצעות גדולות. בבסיסם של כמה קירות, למשל 21, 40 ו-64, נעשה שימוש בדפנות סלע חצובות כחלק מיסודות הקיר. אל קיר 18 ניגשות שתי רצפות (L113 ,L112) עשויות מאבנים קטנות וגיר כתוש. בריבועים 5–C3, ממערב לקיר 18, נחשף מכלול של שני חדרים צמודים וחצר (איור 4). החדר הדרומי נתחם בקירות 64 ו-94, ובו נחשפה רצפה אפורה (L118) עשויה מאפר, טיח ואדמה דרוכה. החדר הצפוני נתחם בקירות 57 ו-94, ובו זוהו שני שלבי בנייה. בשלב הקדום כל החדר היה מטויח. בשלב מאוחר נבנה באמצע החדר קיר מחיצה (W95), שחילק את החדר לשני חלקים. חלקו הצפוני של החדר, לרבות קיר המחיצה והפן הפנימי של הקירות וכן הרצפה (L117), טויח מחדש בשכבה אחידה של טיח הידראולי (1 ס"מ עובי). בקיר 94 הוצאה ממקומה אחת מאבני הבנייה כדי ליצור מעבר בין שני החדרים; רצפת הטיח (L116) במקום שבו הותקן המעבר טויחה מחדש ודופן האבן הפונה למעבר טויחה אף היא. קיר 64 תוחם את שני החדרים מדרום, והשטח שמדרום לקיר שימש חצר, שנתחמה ממזרח בקיר 21. בחלקה המערבי של החצר התגלו שתי רצפות עשויות מלוחות אבן, זו מעל זו (L119 ,L108; איור 5), ובור דמוי פעמון חצוב בסלע (L109). פתח הבור עגול והוא הותאם בחציבה לקליטת מכסה. בפינה הדרומית-מזרחית של החצר (ריבוע D2) נחשפה גת קטנה, ממנה השתמר משטח דריכה שנבנה מאבני גיר מהוקצעות ורוצף בפסיפס לבן (L63). נראה שבור האיגום היה חצוב מצפון למשטח הדריכה, אך הוא נהרס בעת בניית כבשן סיד בשכבה I (כ-L27; להלן). בחפירה התגלה ממצא קרמי, רובו במילויי אדמה בין הקירות, המאפיין את תקופת המרד הגדול, ובו קערה (איור 6: 1), סירי בישול (איור 6: 2–12), קנקנים (איור 6: 13–27), אמפורה (איור 6: 28), פכים (איור 6: 29, 30), פכיות בושם (איור 6: 31, 32), צפחת (איור 6: 33) ושבר נר (איור 6: 34).
 
שכבה I
בדרום שטח החפירה, בריבוע D2, נחשף כבשן סיד עגול (L27 ;קוטר 2.5 מ', עומק 3 מ'); הוא חותך את הגת משכבה II (איור 7). חלקו הצפוני של הכבשן נחצב בסלע, אולי תוך שימוש בבור האיגום של הגת. חלקו הדרומי של הכבשן נבנה מאבני גיר מסותתות, שפורקו כנראה ממבנים קדומים. חלקו העליון של הכבשן התמוטט כלפי פנים. בתוך הכבשן התגלו חרסים, ובהם קנקן עזה (איור 8: 11) מהמאות הו'–הז' לסה"נ וקנקן (איור 8: 14) מהתקופה הצלבנית (המאות הי"ב–הי"ד לסה"נ). סביב הכבשן התגלה מפלס לבן מיושר של אבנים קטנות וסיד מתוך הכבשן (L22), המתוארך על סמך הממצא הקרמי לתקופה האסלאמית הקדומה. המפלס ניגש אל אבן שכב סדוקה של בית בד (L1) בשימוש משני. שברים גדולים של אבן רכב של בית בד שולבו בשימוש משני במפלס 22; על אחד משברים אלה נחרתו שני צלבים (איור 9), האחד פשוט והשני ביזנטי ובו קצה משולש המסמל גולגוטא. על פני שטח החפירה התגלה מטבע ברונזה מהתקופה האומיית (פוסט-רפורמה), שנטבע במטבעת רמלה והיה בשימוש בשנים 667–750 לסה"נ (ר"ע 140985).
 
אספקת המים ליישוב בגבעה התבססה על בורות מים חצובים בסלע. עד כה זוהו בראש הגבעה 37 בורות מים, מהם 27 בורות תועדו בעבר ממזרח לשטח החפירה (חדשות ארכיאולוגיות קו:106, איור 131), חמישה בורות תועדו בעבר מצפון לשטח החפירה (הרשאה מס' 4769-A), בור מים אחד זוהה לאחרונה בפיקוח על עבודות פיתוח בסביבת ראש הגבעה וארבעה בורות נוספים תועדו בחפירה הנוכחית. בריבוע B9 תועד בור מים חצוב דמוי פעמון (L60), שלו פתח עגול (0.8 מ' קוטר) שהותאם לקליטת חולייה עגולה. בריבוע F6 תועד בור מים (L12), שלו שני פתחים עגולים (1 מ' קוטר הפתח הצפוני, 0.5 מ' קוטר הפתח הדרומי). ממערב לפתח הבור נחצבה בסלע שוקת מלבנית (L32). בריבוע 3F נחשף במהלך חפירת חתכי בדיקה בור מים (L122), שלו פתח עגול (כ-1 מ' קוטר). בריבוע 3C, בשטח החצר, התגלה בור מים (L109; לעיל, שכבה II).
 
ממצא כלי חרס
פטר גנדלמן
 
בחפירה נחשפו חרסים רבים מתקופות שונות בהן היה האתר מיושב.
 
שלהי תקופת הברזל והתקופה הפרסית
איור מס'
הכלי
תאריך
מראה מקום
3: 1
קערה פתוחה; משח אדום בצד הפנימי של השפה
המאות הט'–הז' לפסה"נ
3: 2–6
קנקנים להם צוואר קצר ושפה מקופלת
המאות הה'–הג' לפסה"נ
התקופה הלניסטית
3: 7
קערה כדורית מחופה; נפוצה ברחבי הארץ
התקופה ההלניסטית
3: 8, 9
סיר בישול כדורי ולו צוואר גלילי ושפה משולשת חדה
המחצית השנייה של המאה הד'–שלהי המאה הב' לפסה"נ
3: 10, 11
סיר בישול שלו פתח רחב
מחצית המאה הב'–מחצית המאה הא' לפסה"נ
3: 12
קנקן שלו שפה מעובה
המאות הג'–הב' לפסה"נ
3: 13
קנקן שלו שפה מעובה
המאה הב' לפסה"נ
3: 14, 15
קנקן שלו צוואר מרוכס
מחצית המאה הב'–מחצית המאה הא' לפסה"נ
3: 16
אמפורה מיובאת
המאה הב' לפסה"נ
3: 17
פך שולחני ולו צוואר גבוה
מחצית המאה הב'–מחצית המאה הא' לפסה"נ
התקופה הרומית הקדומה
6: 1
קערה/מכסה
המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ
6: 2
סיר בישול שלו שפה מופשלת
המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ
6: 3, 4
סירי בישול כדוריים מיהודה
שלהי המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הב' לסה"נ
6: 5–11
סיר בישול כדורי שלו שפה מקופלת
שלהי המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הב' לסה"נ
6: 12
סיר בישול מזווה שלו פייה רחבה ושפה משולשת
שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ
6: 13–23
קנקנים דמויי שק להם שפה מפוסקת כלפי חוץ
שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ
6: 24–27
קנקנים דמויי שק להם שפה משולשת
שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ
6: 28
שבר בסיס של אמפורה מיובאת
 
 
6: 29, 30
פכים שולחניים
המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ
6: 31, 32
פכיות בושם
שלהי המאה הא' לפסה"נ–תחילת המאה הב' לסה"נ
6: 33
צפחת
שלהי המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ
6: 34
נר עשוי באובניים
שלהי המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ
התקופה הרומית התיכונה
8: 1, 2
קערה רחבה שלה שפה מרוכסת
המאה הב'–המאה הד' לסה"נ
8: 3
סיר בישול שלו פתח רחב
המאה הב'–המאה הד' לסה"נ
התקופה הביזנטית
8: 4
קערה מטיפוס Phocean Red Slip Ware, טיפוס F3 אצל הייס
המאה הו' לסה"נ
8: 5–7
קנקני שק עשויים מטין חופי
המאות הו'–הז' לסה"נ
8: 8–10
קנקני שק טיפוסיים לאזור יהודה
המאות הה'–הו' לסה"נ
8: 11
קנקן עזה דמוי טורפדו
המאות הו'–הז' לסה"נ
8: 12
שבר בסיס של פכית קטנה
 
 
התקופה האסלאמית הקדומה וימי הביניים
8: 13
קנקן זיר כדורי
המאות הז'–הח' לסה"נ
8: 14
קנקן שלו שפת משפך
המאות הי"ב–הי"ד לסה"נ
8: 15
צפחת
סוף המאה הו'–המאה הח' לסה"נ
 
ממצא כלי החרס מתקופת הברזל ומהתקופה הפרסית מועט, ונראה שהוא לא קשור לשרידים אדריכליים אלא מלמד אולי ששרידים של יישוב קדום יותר חבויים קרוב לאתר. ממצא כלי החרס משכבה III מייצג כלים מוכרים מאתרים בהרי יהודה ובשפלה ומלמד כנראה על קשר עם אזור יהודה כבר במחצית השנייה של המאה הב' לפסה"נ. יחד עם זאת, חשיפתן של אמפורות מיובאות משכבה זו מלמדות שבאתר שכנה חברה עשירה למדי. ממצא כלי החרס מהתקופה הרומית הקדומה (שכבה II) באתר רב, ויחד עם השרידים האדריכליים (מקווה) וכלי האבן, הם מלמדים בברור שבאתר שכנה בתקופה זו אוכלוסייה יהודית. נראה שחלק מהמכלול הקרמי מקורו בירושלים. באופן כללי המכלול הקרמי משכבה II מתוארך לימי המרד הגדול (66–73 לסה"נ), שהביא כנראה לסיומה של שכבה II, למרות שחלק מטיפוסי הכלים המשיך אולי עד לימי מרד בר-כוכבא (132–136 לסה"נ). כמות נכבדה של כלי חרס התגלה גם מהתקופות הרומית התיכונה (המאות הב'–הד' לסה"נ), הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ) והאסלאמית הקדומה (שכבה I) וכן מימי הביניים, ויש בכך ללמד על המשכיות היישוב באזור.
 
בחפירה התגלו שרידי יישוב מהתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והאסלאמית הקדומה. השרידים מהתקופה ההלניסטית דלים, אך הם דומים לשרידים בני תקופה זו שהתגלו באתר בחפירות בעבר, ובהם מבנים חצובים בסלע להם רצפות שקועות מעפר מהודק וגיר כתוש (הרשאה מס' 5942-A). תוצאות החפירה אינן מאפשרות לקשור את סיומה של התקופה ההלניסטית באתר לאירוע אלים, כפי שנעשה בחפירה שנערכה במרחק כ-150 מ' מצפון לכאן (הרשאה מס' 4769-A) ובה נחשפה שכבת שרפה המתוארכת על סמך מטבעות לתחילת התקופה ההלניסטית.
ממצאי החפירה מלמדים כי היישוב העיקרי בחלק זה של האתר התקיים בתקופה הרומית הקדומה (66–73 לסה"נ). נראה שהיה זה יישוב יהודי על סמך שברים של ספלי מדידה מאבן שהתגלו על פני שטח החפירה והחפירות הקודמות בסביבה. ממזרח לשטח היישוב, בראש הגבעה, התגלו בעבר מערות קבורה, בית בד ומקווה טהרה מתקופה זו (הרשאה מס' 5316-A). נראה כי אבני הרכב והשכב שהתגלו בשימוש משני ליד כבשן הסיד משכבה I היו שייכות במקור לבית הבד מהתקופה הרומית הקדומה שהתגלה בעבר בראש הגבעה. האתר ניטש כנראה סמוך למרד הגדול וההתיישבות בו חודשה בתקופה הביזנטית.
בחפירה התגלו רק שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית, ובהם קערת RSW (איור 8: 4), קנקנים (איור 8: 5–10) ובסיס פכית (איור 8: 12). בחפירות שנערכו בגבעה בעבר התגלו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית.
מהתקופה האסלאמית הקדומה נחשף כבשן סיד. להכנת הסיד נעשה שימוש באבני בנייה ופריטים אדריכליים מממבנים קדומים. מהתקופה האסלאמית הקדומה נחשפו בקרבת מקום שני בתי בד (חדשות ארכיאולוגיות קו:105–108).