בחודש ספטמבר 2011 נערכה חפירה באתר סיתות וחציבה ליד צומת חתרורים (רישיון מס' 69/2011-G; נ"צ 224920-5360/569100-415), סמוך לדרך היורדת מערד לים המלח. החפירה, מטעם אוניברסיטת בן גוריון, נוהלה על ידי י' ורדי, בסיוע ד' ייגורוב, ה' שכטר, מ' גוסיץ', א' אזולאי, י' ופניק וא' כהן-ששון.
באתר מחצבת חתרורים התגלה אזור סיתות מצומצם בראש הגבעה וכן דרדרת הכוללת פריטי פסולת רבים המכסה חלק גדול מן המפנה הדרומי של צלע ההר. האתר התגלה בסיור שנערך בבקעת חתרורים, סמוך לצומת חתרורים (איור 1), במטרה למצוא אתרי חציבה וסיתות של כלים דו-פניים; החפירה היא פרויקט מחקר יזום, שמטרתו בחינת תעשיית הסיתות באתרים להפקת גרזנים וכילפות בבקעת חתרורים. אתר דומה התגלה בהר פרסה, כשלושה ק"מ צפונית-מזרחית למחצבת חתרורים (http://antiquity.ac.uk/projgall/vardi332/). באתר אין כלל שרידים ארכיטקטוניים, ואף שהיה פעיל במשך זמן רב לא זוהו בו יחידות או שכבות כרונולוגיות נפרדות.
באתר התקיימה תעשיית סיתות של כלים דו-פניים: גרזנים וכילפות, המאפיינים את התקופות הניאוליתית והכלקוליתית. הכלים סותתו מסלע הלרניט (Ca2SiO4) – סלע מטמורפי דחוס, שמשקלו גדול בחמישית ממשקל הצור, והרכבו הכימי דומה מאוד לזה של מלט פורטלנד. הלרניט מופיע בלבנט בתצורת חתרורים בלבד. פטינה בצבע אפור בהיר מכסה את הסלע ומסתירה את מרקמו ואת צבעו השחור.
למרות קרבתם של מקורות צור טבעיים, המתאימים לסיתות כלים דו-פניים, יש במחצבת חתרורים עדות לניצול רב של סלע הלרניט. באתר עדויות רבות של כרייה, בהן בולבוסי לרניט שנעקרו ממקומם וכן תשלילים של בולבוסי לרניט שנעקרו לצורך סיתות.
בולט באתר ריכוז גדול על צלע ההר (2,900 מ"ר; איור 2) שבו פסולת סיתות רבה וכלים רבים שהושארו באתר בשלבי תהליך הסיתות. נמצאו גם ריכוזים רדודים של פסולת סיתות לאורך ראש הרכס (איור 3). החפירה התרכזה באזור שבמרכז שפך הפסולת (4 מ"ר; איור 4). מטרתה הייתה ללמוד על התפלגות טיפוסי הפסולת וכן לעמוד על עוביו של שפך הפסולת. התברר כי עומק שכבת הפסולת באזור שנחפר הוא כ-80 ס"מ. בתחתית בור הבדיקה נמצא מדף סלע עשוי בולבוסי לרניט גדולים (איור 5). נמצאו מאות פריטי פסולת מותזת – תוצר הלוואי של סיתות הגרזנים והכילפות (איור 6). לבד מכלים שננטשו בשלבי עיבוד ושנאספו מפני השטח, גם בחפירה עצמה נמצאו שלושה כלים שעיצובם לא הושלם. אחד הכלים הוא כנראה כילף גדול, שנמצא שבור לשני חלקים (איור 7). פסולת הסיתות והכלים שעלו מהחפירה שוקלים כ-209 ק"ג. על גבי שני נתזים נמצאו חריתות מקבילות שהן ככל הנראה תוצר של פעילות החציבה והסרת הקליפה של הבולבוסים בטרם הסיתות (איור 8). בדיקת הכלים הדו-פניים שנלקחו לתיעוד נוסף במעבדה מעלה כי לרובם חתך שטוח-קמור, המעיד על כך שהיו אמורים להפוך לכילפות, כלים הנפוצים בשלהי התקופה הניאוליתית הקרמית ובתקופה הכלקוליתית.
בעומק בקעת חתרורים, בתוך שמורת הטבע של דרום מדבר יהודה, התגלה עוד קודם אתר נוסף, שגם בו נוהלה חפירת בדיקה בהיקף דומה (רישיונות מס' 71/2010-G, 20/2011-G). באתר התגלה ממצא זהה לזה שתועד במחצבת חתרורים, כולל עדויות רבות לחציבת חומר הגלם וכן פסולת סיתות רבה, הכוללת גרזנים וכילפות במגוון שלבי גימור (http://antiquity.ac.uk/projgall/vardi332/).
אתרי סיתות של כלים דו-פניים ידועים ממגוון מקומות ברחבי העולם, שברבים מהם אזור הסיתות קרוב למקור חומר הגלם. אזור הפקה של כלים דו-פניים עשויים בזלת התגלה לפני שנים אחדות בגבעת קיפוד באזור הכרמל (Rosenberg, Shimelmitz and Nativ 2008). עד לגילוי האתר בהר פרסה לא היו ידועים אתרי חציבה וסיתות שהתמקדו בהפקת כלים דו-פניים בדרום ישראל, והשימוש בלרניט לא היה ידוע כלל. היקף הממצא באתר חתרורים, הכולל מאות כלים לא גמורים שנמצאו בפני השטח, מלמד כי האתר היה פעיל לאורך זמן רב, אולם באין ממצא אינדיקטיבי, או חומר אורגני שניתן לבדיקה רדיומטרית, תיארוך מדויק יותר של טווח הפעילות באתר יתאפשר רק אם יתגלו כלי לרניט במכלולים ליתיים באתרים נוספים.
Rosenberg D., Shimelmitz R. and Nativ A. 2008. Basalt_ bifacial tool production in the southern Levant: a glance at the quarry and workshop site of Givat Kipod, Israel. Antiquity 82:276–367.