נחשפה מחצבה רדודה (0.15–0.60 מ' עומק; איור 2), שנחצבה לתוך שתי מדרגות סלע. המדרגה הנמוכה נמצאת בצדו הדרומי של השטח ואילו המדרגה הגבוהה בצפונו. החציבה נעשתה ברובה לגובה של מדרגת ניתוק אחת. בכל אחת ממדרגות הסלע (L12 ;L11) נתגלתה מדרגת חציבה אחת ובה תשלילי ניתוק, תעלות הפרדה וניתוק, ואבנים שלא נותקו (איורים 3–5). בין מדרגות הסלע יש משטח סלע טבעי שלא נחצב (איור 3). בחלק המערבי של מדרגת סלע 12 נתגלה מתקן חצוב בסלע (L13; מידות 0.5×1.0מ', 0.7 מ' עומק; איור 6), ששימושו אינו ידוע, ייתכן ששימש לאחסון כלים או לאגירת מים. מתקנים דומים נתגלו בעבר בהקשר של מחצבות בירושלים (חדשות ארכיאולוגיות 122). בחלקו המערבי של השטח (L14) נמצא פיר שיורד למערה, וסביבו סימני חציבה של הפרדה וניתוק (איור 7). סמוך לפתח הפיר נתגלו סימני חציבה בשלוש מדרגות הסלע שמצפון לו (איור 8). במזרח השטח (L15) נמצאו סימני חציבה נוספים, שבשוליהם סימני הפרדה וניתוק, אך ללא תשלילי ניתוק על גבי סלע האם (איור 9).

לפי האבנים שלא נותקו, מידות תשלילי הניתוק וגובה מדרגות הניתוק ב-L14, נראה כי מהמחצבה הוצאו אבנים שגודלן כ-0.4×0.7 מ' וגובהן 0.3 מ'. רוחב תעלות ההפרדה הוא 10 ס"מ.
מפני השטח ועד לסלע האםהיה מילוי של פסולת מודרנית וחרסים שחוקים מעטים, חלקם מצולעים. שבר אחד בלבד, של קערה, מתוארך לתקופה הרומית. לעתים נתגלתה על סלע האם פסולת חציבה מהודקת, מעורבת בעפר חום-אדמדם.
בחפירה נחשפה חלקית מחצבה רדודה. למעט שבר חרס אחד מהתקופה הרומית לא נמצא כל ממצא מתארך. המחצבה היא אחת המחצבות שנמצאו בצפון ירושלים, וששימשו את תושבי האזור בתקופות הרומית והביזנטית. במהלך מלחמת העולם הראשונה טווח האתר על ידי ארטילריה בריטית.
 
ממצא מיוחד – פגז שראפנל
אסף פרץ
במהלך החפירה נמצא פגז מימי מלה"ע ה-I. זהו פגז רסס מטיפוס שראפנל (Shrapnel; 84 מ"מ קוטר, 0.238 מ' אורך) שנורה מתותח 18 פאונד בריטי – תותח השדה הנפוץ בשימוש הצבא הבריטי במהלך מלה"ע ה-I. ליד הפגז נמצאו גם צינורית ההצתה המרכזית, דיאפגרמת הדיפה מפלדה וכ-160 כדוריות (122.5 מ"מ קוטר; איור 10) מ-210–360 כדוריות שנמצאות בפגז רגיל. מרעום ההפעלה לא נמצא. מציאת רכיבי הפגז בשטח קטן מאוד מצביעה על שתי אפשרויות: תקלה טכנית בפגז שגרמה להעפת המרעום אך לא לפיזור המטען או קביעת תזמון לא מדויק של המרעום, שגרם לפגז להתפוצץ סמוך לפגיעתו באדמה או עם הפגיעה באדמה.
מקור הפגז ככל הנראה בגבעות שמאחורי נבי סמואל. ידוע כי סוללת תותחי 18 פאונד (שישה תותחים) התפרסה על גבעה מדרום-מזרח לכפר בידו, ביומו האחרון של קרב נבי סמואל (19–24 בנובמבר 1917). עם זאת יש להניח שסוללות היו גם בגבעות אחרות במהלך הקרבות שנערכו באזור זה עד לכיבוש ירושלים ב-9 בדצמבר 1917. אפשרות נוספת למועד יריית הפגז היא התקדמותם של הבריטים מירושלים לכיוון ים המלח ורמאללה לאחר כיבוש ירושלים, שהושלמה במהלך חודש ינואר 1918 (Falls 1930). הפגז נורה ככל הנראה אל עבר סוללות הארטילריה הטורקית שהיו על הגבעה של ח' עדאסה, ומטרת הבריטים הייתה לשתקן. הסוללות הטורקיות היו בקלנדיה, ביתוניא, בית חנינה, שועפט ותל אל-פול. ייתכן שהבריטים הפגיזו גם עמדות חי"ר טורקי בח' עדאסה.