נפתחו שישה ריבועים (כ-150 מ"ר) ונחשפו שרידי מבנים ומתקנים למן התקופה הפרסית ועד התקופה הממלוכית. שטח החפירה חולק לשטח תחתון (הבור), שחלקו העליון נהרס בעת החפירה להצבת האנטנה (איור 2; מסומן בקו שחור דק) ולשטח עליון, שנפתח מדרום וממזרח לו, לשם בחינת הקף הפגיעה.

נחשפו שמונה שכבות יישוב.
שכבה VIII. התקופה הפרסית (המאות הה'הד' לפסה"נ). בתחתית השטח התחתון נמצאו קירות ורצפה (איור 2; מסומנים בסגול), מושתתים על מילוי (מעל 1.5 מ') שפילס את השטח לפני בניית המבנה. מעל הרצפה התגלו שברי כלי חרס רבים, קערות טחינה מבזלת וכן 73 משקולות נול בתוך מוקד שרפה (איור 3). נראה שאחד מקירות המבנה (מעל 7 מ' אורך חשיפה) נמשך מזרחה ומערבה אל מחוץ לגבולות החפירה. ממדי הקירות והעבודה שהושקעה בפילוס השטח מעידים שהמבנה השתרע על שטח גדול.
שכבה VII. השכבה התגלתה רק בשטח התחתון ונחשף בה מעין חדרון שבפינתו הדרומית-מערבית שני קירות ניצבים זה לזה (איור 2; מסומנים באדום), מעל הקיר והרצפה משכבה VIII (איור 4). עוד נחשפו בגובה זה שני טבונים, שכנראה שייכים לשכבה זו. לא ניתן לתארך את השרידים מכיוון שלא נמצא כל מפלס או רצפה הניגשים לקירות.
שכבה VI. התקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ). מדרום לקצה המזרחי של הקיר מהתקופה הפרסית נחשף בחתך הדופן המזרחית של הבור ריכוז חרסים מתקופה זו, אולי בור אשפה. מתחתיו התגלה חלק ממתקן ובו שני חצאי עיגול (איור 2; מסומנים בכחול).
שכבה V. התקופה הרומית המאוחרת (המאות הב'–הג' לסה"נ). בדופן המזרחית של הבור, מעל לקצה המזרחי של הקיר מהתקופה הפרסית, נחשף טבון גדול (מעל 1 מ' קוטר; איור 2; מסומן בוורוד), בתוך בור החרסים משכבה VI. אל הטבון ניגשים מצפון שרידי רצפה או מפלס חיים.
שכבה IV. התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הט' לסה"נ). נתגלה מבנה גדול ומרשים (15 מ' אורך חשיפה מזרחמערב; מעל 13 מ' רוחב חשיפה צפון–דרום; איור 2; מסומן בירוק), שנמשך אל מחוץ לשטח החפירה. לחלק מקירות המבנה (מעל 1.2 מ' עובי) יסודות (מעל 3 מ' עומק) הבנויים משני פנים של אבנים מסותתות למחצה ומליבת אבני גוויל קטנות ובינוניות, שביניהן חומר מליטה בהיר. שרידים של קירות המבנה התגלו בארבע דופנות הבור (השטח התחתון) וכן ממזרח, מדרום וממערב לבור. החלק המרשים במבנה הוא מאגר מים מטויח ומקורה בקמרון (כמעט 3 מ' עומק חפירה; איור 5), שהחפירה בו הופסקה בשל בעיות בטיחות. בצפון המבנה, בשטח התחתון, נחשף חלקו התחתון של מתקן עגול (1.8 מ' קוטר; איור 4) מאבנים מהוקצעות ובו מפולת אבני גוויל וגזית. ממערב לו התגלו שני טבונים. היסודות של קירות המבנה הרסו חלק מהקירות, מרצפות המבנים ומהמתקנים בשכבות VIII–V.
שכבות II–III. התקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ). נמשך השימוש בחלקו המזרחי של המבנה משכבה IV, ונבנו בשטחו קירות נוספים צרים יותר (0.4–0.8 מ' רוחב; איור 2; מסומנים בכתום [שכבה III] ובטורקיז [שכבה II]) מאבני גזית, חלקם על גבי קירות ורצפות מהשכבה הקודמת. בשכבה II בולט ריכוז הטבונים ושכבות האפר שנוצרו מהשימוש בהם. ייתכן שחדרים אלו היו חלק ממטבח.
שכבה I. התקופה הממלוכית המאוחרת (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ). השרידים משכבה זו נפגעו מאוד בשל קרבתם לפני השטח. בתקופה זו נסתם מאגר המים, נמשך השימוש במבנה משכבה IV ונבנו קירות דלים (איור 2; מסומנים בצהוב), רצפות אבן וטבונים בשטח העליון (המזרחי והדרומי).
  
נחשפו מבנים מתקופות שלא היו מוכרות בחפירות קודמות בסביבות האתר. שמונה שכבות היישוב, שזמנן למן התקופה הפרסית ועד התקופה הממלוכית מעידות על חשיבות מיקום האתר ועל היותו תל. מניתוח הממצאים אפשר להעריך שהיישוב במרוצת כל התקופות היה כפרי והתבסס בעיקר על חקלאות.
 
 

גרן ו' תשמ"ד. תיאור גיאוגראפי היסטורי של ארץ ישראל, השומרון, כרך ה (תרגום). ירושלים.
 
ספראי ז', גרוסמן ד', פרנקל י' ורייני א"פ תש"ן. דרכי השרון. בתוך ד' גרוסמן, א' דגני וא' שמואלי, עורכים. השרון בין ירקון לכרמל. תל אביב.
 
פורת י', דר ש' ואפלבאום ש' תשמ"ה. קדמוניות עמק חפר. תל אביב.
 
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1882. The Survey of Western Palestine II: Samaria. London.