בחודשים דצמבר 2002, ינואר ומרס-אפריל 2003 נערכה חפירת הצלה ברכס הדרומי של הר הזיתים (הרשאה מס' 3792-A; נ"צ — רי"ח 22370-78/63122-30; רי"י 17370-78/13122-30). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית ירושלים, נוהלה על ידי נ' פייג, בהשתתפות ת' דעדלה וב' טורי, א' האג'יאן (מדידות), ק' עמית ומ' סלצברגר (צילום).
נתגלו שרידי חציבות ומערות שאחת מהן שימשה כנראה לקבורה ובאחרת נמצא מבנה (איור 1). השרידים תוארכו על פי הממצא לתקופת הברזל.
בדרום האתר נתגלתה חציבה מלבנית (11 × 2 מ') וסמוך לה חציבות נוספות ושקעים חצובים. נראה כי במקום הייתה מחצבה. סמוך לה נמצאה מערה חצובה שבה חדר רבוע (3 × 3 מ') ללא כוכים או מקמרים, כנראה שימשה לקבורה, וללא כל ממצא המעיד על תיארוכה. בחזיתה נחשפה רחבה חצובה (2.75 × 2.00 מ'). ייתכן ששימשה לקבורה בו בזמן עם מערת המגורים הסמוכה. נמצאה מערה טבעית שתקרתה התמוטטה וקירה המזרחי שרד (איור 2). בתחומה הוקם מבנה (7.50 × 7.25 מ'; איור 3) שקירותיו נשתמרו לגובה של כ-1.2-1.0 מ'. פתח המבנה בפינתו הצפונית-מזרחית ומפנים לקירותיו נבנו ונחצבו ספסלים. סמוך לפינתו המערבית נמצא מתקן עגול (1.8 מ' קוטר; איור 4) ששימושו אינו ברור. לאחר התמוטטות חלקית של תקרת המערה כוסתה פינתו הצפונית-מערבית של המבנה במילוי ומעל לחלקו הצפוני-מערבי של W3 נבנו קירות תמך מעוגלים (W2 ,W1) לתמיכת תקרת המערה וקירותיה. אל הקיר הצפוני (W4) של המבנה נסמכה מבואה מרוצפת אבני גוויל שאליה ירדו בכמה מדרגות. הקיר הדרומי-מערבי של המבואה (W5) נבנה מעל קיר 4. מיקום הכניסה ומפלס הסלע הגבוה מעידים כי הכניסה למערה הייתה בצפון.
שטח A.
שטח B.
ממצא כלי החרס מהמבנה – קנקנים, סירי בישול, קדרות, קערות ממגוון סוגים ונרות – מעיד כי שימש למגורים ומתארך אותו לתקופת הברזל, המאה הח' לפסה"נ.