מקווה הטהרה (איורים 1:1, 2) חצוב בראש הגבעה, במרכז היישוב הקדום. כיום הכניסה אליו היא דרך מאגר מים תת-קרקעי גדול (איורים 2:1, 3) שחובר אל המקווה בפריצת שוד חדשה. לא ברור אם בעבר היה חיבור בין שני המתקנים הסמוכים.
הפתח המקורי של המקווה בדופן הדרומית קשות (כ-1.8 מ' גובה, כ-0.9 מ' רוחב) ונחצב בקצה מסדרון כניסה מלבני (כ-1.4 מ' רוחב) המכוסה במפולת אבני בנייה גדולות ועפר שאירעה בעת העתיקה והוציאה את המתקן משימוש. עם המפולת חדרה אל המתקן כמות מוגבלת של אבנים ועפר שכיסתה חלקית את המדרגות ואת אגן הטבילה כך שניתן היה להבחין ברוב פרטי המתקן ולתעדם, ללא חפירה.
למקווה הטהרה מתאר טרפזי (כ-3.6-3.1–4.1-3.6 מ' מידות הדפנות) והוא חצוב היטב. הפינות מעט מעוגלות, בשל אופי הסלע; דופנותיו ותקרתו מטויחים. על הדפנות זוהו שלוש שכבות של טיח הידראולי: שכבה ראשונה על סלע האם, אפורה ומכילה חלוקים קטנים; שכבה שנייה של רובד טיח אפור, הכולל חצצים קטנטנים גרוסים היטב. שתי השכבות הוחלקו היטב; שכבת הטיח השלישית דקה וגונה בהיר; במקומות אחדים ניתן להבחין עליה בפסים אופקיים שסימנו מפלסי המים העומדים. ארבע מדרגות חצובות רוחביות יורדות לאגן טבילה שנמצא מלא במפולות ויש להניח שהותקנה בו גם מדרגת עזר.
כ-2.4 מ' ממערב למקווה חצוב חלל תת-קרקעי גדול שמתארו טרפזי (כ-9.5-8.5; 7.0-8.5 מ' מידות משוחזרות) ושימש מאגר מים גדול. המאגר השתמר רק חלקית בשל התמוטטויות סלע הקירטון. רצפתו וחלקים ממנו מכוסים סחף ומפולות. אל החלל ירדו מפני השטח כנראה דרך מסדרון מדורג(?) שהותקן בדופנו המערבית ושאת מיקומו המדויק ניתן יהיה לקבוע בחפירה. מימי המאגר נשאבו כנראה דרך פתח שנחצב בתקרתו, סמוך לפינתו הדרומית, ההרוס כיום.

 

מצפון-מערב למאגר הגדול הותקן מאגר קטן יותר, שמתארו סגלגל (כ-5.0 × 3.2 מ'; איור 3:1) והוא מכוסה כיום סחף ומפולות. על פי מיקומו נראה כי אל שני המתקנים ירדו במסדרון מדורג משותף, אך כאמור נדרשת חפירה כדי לעמוד מקרוב על מהותם של המתקנים ועל הזיקה ביניהם. חוליית אבן רבועה שבמרכזה חור עגול הקבועה בראשו של פיר חצוב בתקרת המאגר מלמדת על שאיבת מים בעבר.
לא נראה כי היה בעבר חיבור בין מתקנים 1 ו-2 ולפיכך יש להניח שבין המתקנים לא היה נקב השקה, העשוי לקיים את הכלל הנזכר במשנה (מקוואות ו, א): 'כל המעורב למקוה כמקוה'.
אמנם שודדי העתיקות לא הותירו במקום ממצאים העשויים לתארך את המתקן, אך בחינת האדריכלות האופיינית והטיח המכסה את הדפנות מלמדים על חציבה ושימוש במאות א' לפסה"נ-הב' לסה"נ. גילוי מקווה הטהרה הוא עדות ארכיאולוגית לכך שבאתר ישבו בתקופת בית שני יהודים שהקפידו על דיני טהרה. מקוואות טהרה שנחצבו במתכונת דומה נתגלו בעבר באתרים אחדים בגבעות הסובבות את עמק האלה כגון חורבות שוכה, תל עזקה ובית נטיף.