השטח הצפוני (איור 2)
שכבה V. תעלה חצובה בסלע (לוקוס 121; 9.4 מ' אורך, 0.57 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק) המתעקלת בחלקה הצפוני לצפון-מערב.
שכבה IV. קירות (W8, אורך 3.3 מ', רוחב 0.7 מ', גובה 0.93 מ'; W11, אורך 1.1 מ', רוחב לא ידוע, גובה 0.9 מ') ניצבים זה לזה ויוצרים פינה דרומית-מערבית למרחב אדריכלי (לוקוס 143). במילוי  שבין הקירות נמצאו חרסים מימי בית שני: קנקן (איור 5:3) ובסיס נר יהודאי (איור 10:3), המתוארך לתקופת הברזל 2ב'. יש לציין כי המכלול אינו חתום.
שכבה III. בור (לוקוס 106, 5 מ' אורך, 3.2 מ' רוחב, 5.8 מ' עומק; איור 2, חתך 1-1) שרצפתו וקירותיו טויחו בטיח אפור-ורוד (0.35 מ' עובי). הדופן הצפונית של הבור היא קיר (W10; אורך 3.5 מ', רוחב 0.58 מ', גובה 1.54 מ') שנבנה על גבי קיר קדום (W11). קיר 10 בנוי אבנים בינוניות שביניהן אדמה והשתמר לגובה חמישה נדבכים. בתקרת הבור כרוי פתח (0.7 מ' רוחב, 1 מ' גובה), הבנוי מנדבך אחד של אבנים שהונחו על תקרת הבור. בתוך הבור נמצאו חרסים מהתקופה הפאטימית: קערה (איור 1:3), פך (איור 9:3) וקנקן (איור 6:3). גם בור זה אינו חתום.
שכבה II. נחשף קיר (W1; אורך 1.4 מ', רוחב 0.9 מ', גובה 0.81 מ') שהשתמר לגובה שלושה נדבכים והמשיך מערבה מתחת למחיצה. הוא נבנה על קיר 8 משכבה IV משתי שורות של אבנים גדולות ובינוניות מסותתות בגסות, שביניהן עפר ואבני שדה קטנות. אל הקיר ניגשת מצפון רצפה (לוקוס 103) עשויה טיח אפור (0.2 מ' עובי), שעליה נמצא נר תמים (איור 11:3) מהתקופה העבאסית, מחצית שנייה של המאה הח'–מחצית ראשונה של המאה הט' לסה"נ. החרסים שמתחת לרצפה שייכים לתקופה האסלאמית הקדומה, המאות הז'–הט' ואולי גם הי' לסה"נ.
שכבה I. לשכבה זו שייך קיר (אורך 4 מ', רוחב 0.6 מ', גובה 0.68 מ') שהשתמר לגובה שני נדבכים ובנוי שורות של אבנים בינוניות וקטנות ואבנים גדולות אחדות בסיתות גס וביניהן עפר ואבני שדה. הקיר נבנה סמוך לדופן המערבית של בור 106 משכבה III והוא יוצר פינה עם קיר 1 משכבה II. מדרום ניגשת לקיר רצפת עפר מהודק (לוקוס 104) ועליה חרסים, בהם קערה מזוגגת (איור 2:3) מהתקופה הפאטימית, מחצית שנייה של המאה הט' והמאה הי' לסה"נ, המעידים כי הרצפה וקיר 2 אינם קודמים לתקופה זו.

 

השטח הדרומי
לא ניתן למצוא התאמה בין שכבות השטח הצפוני לאלה של הדרומי ולפיכך סימון השכבות בשטח הדרומי שונה מזה של הצפוני.
שכבה F. בדומה לשטח הצפוני, התגלו בסלע תעלות חצובות (לוקוסים 144, 145) שכיוונן צפון–דרום (איור 2, חתך 2-2); ייתכן שאלו תעלות ניתוק של מחצבה.
שכבה E. שני קירות שהשתמרו לגובה 11-10 נדבכים (W6, אורך 3.75 מ', רוחב 0.9 מ', גובה 1.71 מ'; W7, אורך 0.8 מ', רוחב 0.6 מ', גובה 1.1 מ'), ניצבים זה לזה ויוצרים פינה צפונית-מזרחית במרחב אדריכלי (לוקוס 142). הקירות נבנו משתי שורות של אבנים גדולות או בינוניות מסותתות גס וביניהן מילוי עפר. בפירוק קטע מקיר 6 התגלו חרסים מימי בית שני ומתקופת הברזל 2ב'. לפיכך השכבה היא מימי בית שני וייתכן שליד החפירה שרידים מתקופת הברזל 2.
שכבה D. מילוי של אבנים (לוקוס 141) שהשתמר סמוך למחיצה הדרומית ונראה שהמשיך צפונה מעל לוקוס 142 שהוסר בחפירה של קניון.
שכבה C. קיר (W4, אורך 0.7 מ', רוחב 0.8 מ', גובה 0.6 מ') ורצפה (לוקוס 111) שהשתמרו בקטע קטן סמוך למחיצה הדרומית. קיר 4 השתמר לגובה שלושה נדבכים הבנויים משתי שורות אבנים בינוניות מסותתות גס וביניהן מילוי של עפר ואבני שדה קטנות. מתחת לרצפה הניגשת ממערב לקיר 4 נמצאה קדרה (איור 4:3) מן המאות הט'-הי' לסה"נ, במילוי שבו נמצא גם סיר בישול (איור 3:3) המתוארך למאה הא' לפסה"נ. לפיכך נראה כי הרצפה והקיר הם בני המאות הט' והי' לסה"נ.
שכבה B. במחיצה הצפונית נחשף הפן הדרומי של קיר (W5, אורך 2 מ', רוחב 0.5 מ') שהשתמר לגובה שבעה נדבכים הבנויים משתי שורות של אבנים בינוניות, חלקן לא מסותתות, וביניהן עפר. הקיר בנוי על קיר 6 הקדום לו משכבה E.
שכבה A. קיר (W3, אורך 3 מ', רוחב 0.9 מ', גובה 0.8 מ') במחיצה המזרחית ממשיך צפונה ודרומה מעבר לשטח החפירה. הקיר השתמר לגובה נדבך אחד ובנוי משתי שורות של אבנים מסותתות גס שביניהן עפר, אבני שדה קטנות וסימני טיח אפור.