בחודשים אפריל–יוני 2005 נערכה חפירה ארכיאולוגית בחלק הדרומי-מזרחי של כרם א-ראס (הרשאה מס' 4418-A*; נ"צ — רי"ח 23165/73935; רי"י 18165/23935), לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון בעלי השטח א' ור' אבו דאוד, נוהלה על ידי י' אלכסנדר בסיוע י' לבן (מנהלה), ו' אסמן וו' פרסקי (מדידות), ה' סמיטליין (צילום), א' בלשוב (שרטוט), ח' טחן (ציור חרסים) וד' שיאון (נומיסמטיקה).
החפירה התחילה כחפירת בדיקה (50 מ"ר) והורחבה לאחר מכן (90 מ"ר). נפתחו ריבועים בין עצי הזית שבמגרש ובאמצעות מחפרון הוסרה שכבת פני השטח (עומק כ-0.4 מ'). לסלע האם נחשף בעומק של כ-1.8 מ' תחת פני השטח. התגלה רצף של ארבע שכבות:
שכבות V ,VI התקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ).
שכבה IV התקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ).
שכבה III, התקופה הרומית התיכונה (המאות הא'–הג' לסה"נ).
שכבה I, התקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ).
עיבוד ממצא כלי החרס עשוי לשנות תמונה זו.
שכבות V ,VI
השרידים האדריכליים הקדומים הם שני קירות אבן ארוכים מקבילים (W548 W539/569; איורים 1, 2) שנבנו הישר על הסלע הטבעי. קיר 548 (יותר מ-7 מ' אורך) שמעליו קיר מאוחר (W525), עמד לגובה מרבי של שלושה נדבכים. קיר 539 (יותר מ-13 מ' אורך) נמשך במקביל ובמרחק 2.5 מ' מקיר 548, הוא נבנה מאבנים גדולות ומהוקצעות ומורכב מקטעים אחדים, כולל קטע (W569) שהוסט מהקו המקורי ונראה תוספת מאוחרת. קטע אחד של הקיר נבנה מבלוקים מסיביים מסותתים עם שוליים מודגשים (איור 3) והשתמר לגובה 1.2 מ' ואילו קטעים אחרים של קיר 539 ניזוקו קשה מפעילויות מאוחרות. קיר נוסף (W579) יצר פינה עם קיר 539, גם הוא נבנה מאבנים גדולות. המילוי בין קירות 539 ו-548 הכיל שברי צינורות חרס וכמות גדולה של חרסים הלניסטיים. לא נמצאה רצפה, אם כי המפלס העליון של המפולות ההלניסטיות היה ברור למדי. נראה כי קיר 539 היה הקיר הצפוני של מבנה גדול וקיר 548 – הקיר הדרומי של מבנה גדול אחר; הרצועה שבין שני הקירות הייתה דרך או מעבר. בחפירה מדרום לקיר 539 לא נמצאו שרידים מהמבנה ההלניסטי המשוער ונראה כי השרידים נהרסו לחלוטין בהתיישבות מהתקופה הרומית המאוחרת. הרצועה הקטנה מצפון לקיר 548 לא נחפרה עד למפלסים ההלניסטיים.
שכבות III ,IV
ישנה עדות לשימוש חוזר בקיר ההלניסטי 539 בבניין מהתקופה הרומית; קטע קיר 569 שהוסט מקיר 539 נבנה אולי בתקופה זו. מדרום ובניצב לקיר 539 נבנו כמה קירות אבן
(W578, W577 ,W576 ,W570 ,W565 ,W563 ו-W590) ויצרו סדרת חדרים קטנים שהיו מחוברים ביניהם בפתחים עם אבני סף (איור 4). רצפות החדרים היו בעיקר של אדמה מהודקת שהונחה הישר על סלע האם ונמצאו עליהן כמויות גדולות של חרסים מהתקופה הרומית הקדומה, כולל כמה כלים שלמים. על פי עדות כלשהי לשרפה ייתכן כי השכבה (IV) נהרסה בשרפה.
בחלק מהחדרים הובחנו סימני שינויים וכן רצפות נוספות שהונחו על גבי הקדומות. החרסים שנמצאו על הרצפות המאוחרות מתוארכים לתקופה הרומית התיכונה (שכבה III). נראה כי השביל או המעבר ההלניסטי מצפון לקיר 539 המשיך לשמש וכן המשיך לשמש קיר 548 המקביל. שכבה מרוצפת אבן (לוקוס551; שכבה IV) כוסתה בכמה שכבות טיח (לוקוסים 543, 531; שכבה III) שכיסו את המילוי ההלניסטי בין שני הקירות. נראה כי היה זה מעבר או שביל ששימש בד בבד עם המבנה הרומי.
שכבה I
במפולות שכבה III נמצאו כמה בדלי קירות הכוללים קטע קיר ארוך חדש (W525) שנבנה במפלס גבוה יותר, אך עוקב אחר הקו של קיר 548 הקדום. מרבית הדרך/מעבר מדרום לקיר 548 כוסתה בשכבת טיח קשה (לוקוס 520 ושימוש חוזר בלוקוס 531). בשכבת טיח זו נחפרה תעלת שוד ארוכה סמוך לקיר הקדום 539 וסביר כי אבני הקיר נשדדו במהלך התקופה. סמוך לקירות 525 ו-526 נמצאו כמה שטחי ריצוף אבן (לוקוס 521) שכיסו את שכבת הטיח (לוקוס 531); כן הובחנו שרידי מתקן עגול שנחפר לתוך קיר 539 והרס אותו. השכבה מתוארכת על פי חרסים ושברי זכוכית לתקופה הביזנטית.
בחפירות שטח U נחשפו שכבות אדריכליות מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. עניין מיוחד הם שרידי הבניין מהתקופה ההלניסטית הקדומה (שכבות IV, III) שנראה כי היה חלק ממבנה גדול, כנראה ציבורי, שאופיו טרם התברר. הדרך וצינורות החרס משקפים מידה של תכנון עירוני. היקף החפירה המצומצם לא אפשר מחקר נוסף של המבנה. בתקופה הרומית נעשה שימוש חוזר בקירות ההלניסטיים לצורכי מגורים. ייתכן מאוד כי בתקופה הרומית הקדומה הייתה שכבת חורבן ונראה שבין התקופות הרומית והביזנטית היה פער יישובי.