שטח A. התגלתה מחצבה (כ-6 × 25 מ'; איורים 2, 3) מכוסה בשתי שכבות מילוי אדמה, שהוסרו בכלי מכני. השכבה העליונה (L110; עובי 3.0–3.5 מ') כוללת אדמה אפורה ובה אבני שדה בינוניות וקטנות; האדמה והאבנים נסחפו לאתר ממעלה הר ציון. השכבה התחתונה (L101; עובי 0.3–0.5 מ') מונחת על סלע האם והיא כוללת ברובה אדמה בצבע חום בהיר, שמעורב בה חצץ לבן מפסולת המחצבה, וכן מעט אדמה אפורה. בשכבה זו התגלו חרסים המתוארכים לתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת, ושלושה מטבעות המתוארכים לימי אלכסנדר ינאי (104–80/79 לפסה"נ; ר"ע 111639), השני מתוארך למאה הו' לסה"נ (ר"ע 111640) והשלישי נטבע במטבעת קהיר ומתוארך לימי אל-אשרף אבו אל-נאצר קאיתבאי (1468–1469 לסה"נ; ר"ע 111641). סלע האם משתפל למזרח ולדרום-מזרח ועליו ניכרים סימני חציבה, חלקם רדודים, ותעלות לניתוק האבנים (7–10 ס"מ רוחב; איורים 4, 5). על סמך סימני החציבה נראה כי במחצבה נחצבו אבנים גדולות. חציבתן של חלק מהאבנים לא הושלמה. במילויי אדמה במחצבה (L105 ,L103 ,L102) לא התגלה ממצא מתארך.

 
שטח B. התגלה בור מים מלבני (כ-3 × 4 מ', 3 מ' עומק השתמרות; איורים 6–8), שנחצב בסלע, דופנותיו דופנו באבנים וטויחו. חלקו העליון של הבור נחפר באמצעות כלי מכני ואילו חלקו התחתון נחפר ידנית עד לקרקעית. הבור הכיל מילוי של אדמה בצבע אפור (L201 ,L200), שמעורבים בה לוחות ריצוף מאבן, שברי רעפים בני ימינו ואבני בנייה שחלקן התמוטט כנראה מתקרת הבור. בדופן המערבית של הבור, סמוך לפינה הצפונית-מערבית, נחצבה תעלת הזנה אנכית (0.5 מ' רוחב, 0.4 מ' עומק), המסתיימת בגובה של 0.6 מ' מעל קרקעית הבור. דפנות הבור דופנו בחלקן התחתון באבני שדה ובחלקן העליון — באבני קשת מסותתות שיצרו תקרת קמרון. דפנות האבן טויחו בשלוש שכבות טיח. השכבה התחתונה (כ-2 ס"מ עובי) עשויה מאפר, חצץ דק וגס ואבנים קטנות. השכבה האמצעית (כ-2 ס"מ עובי) עשויה מגיר שמעורבים בו חצץ דק וגריסי חרסים גסים. שכבת הטיח העליונה (כ-1 ס"מ עובי) עשויה מלט אפור בן זמננו. בחפירת בדיקה בקרקעית הבור (L202; מידות 0.5 × 0.5 מ', 0.3 מ' עומק עד סלע האם) נחשפו אבני שדה קטנות שהונחו על סלע האם (כ-0.2 מ' עובי) ושימשו תשתית לקרקעית; מעליהן הונחו שלוש שכבות טיח, בדומה לשכבות הטיח שכיסו את הדפנות אך בעובי שונה (השכבה התחתונה — כ-5 ס"מ עובי; השכבה האמצעית — כ-4 ס"מ עובי; השכבה העליונה — כ-1 ס"מ עובי).
 
הממצא הקרמי והמטבעות שהתגלו במחצבה אינם מתארכים אותה, מפני שהם נסחפו אליה. בחפירות בהר ציון נחשפו שרידים מאותן התקופות שזוהו במחצבה (ברושי תשל"א; ויטו תשל"א; ברושי תשל"ה [א]; ברושי תשל"ה [ב]; ח"א תשל"ט). האבנים שנחצבו במחצבה שימשו לבניית מבנים בסביבתה. בור המים מתוארך על סמך הטיח למאה הכ' לסה"נ.