בחודש מאי 2006 נערכה חפירת הצלה בח' ג'נבה (הרשאה מס' 4795-A; נ"צ — רי"ח 21375-400/58525; רי"י 16375-400/08525) בעקבות סקר לאורך גדר ההפרדה שנחשפו בו ריכוז של צור וחפצי אבן. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלה על ידי א' אלג'ם (צילום), בסיוע ק' גולן וש' גנדלר (ניהול שטח) וו' אסמן וו' פירסקי (מדידות ושרטוט).
האתר מדרום-מזרח לח' ג'נבה, על המדרון הדרומי של גבעה. הממצא שהתגלה מדרום-מזרח לכיפת הגבעה עם כיסי אדמה וספלולים אחדים, נשטף במורד פני הסלע הטבעיים. ממזרח ומדרום למדרון מישורים שטוחים שניזוקו על ידי כלים מכניים וכן ריכוז צפוף של חפצי צור.
נפתחו שלושה שטחים: שטח A במדרון הדרומי של הגבעה, שטח B במישור שטוח למרגלות הדרומיים של הגבעה ושטח C במישור שטוח בקצה העליון של הגבעה למזרח. האדמה שהוצאה מהחפירה סוננה וכל חפצי הצור נאספו. נמצאו נתזים, להבונים משובררים, גרעינים וסהרונים המתוארכים לתקופות הרמונית
(13,500 לפסה"נ) והנטופית (14,000–12,000 לפסה"נ).
שטח A
השטח מאופיין בשטחי סלע חשופים שביניהם כיסי אדמה (איור 1). מצפון לשטח, בחלק הגבוה של הגבעה נמצאה קבוצה גדולה של ספלולים (איור 2) ונראה לפיכך שחפצי הצור לא היו באתרם אלא נשטפו. העומק בשטח החפירה היה 0.5-0.1 מ' חוץ משני חתכים שבהם העומק המרבי היה 0.3 מ'. הכלים האופייניים למכלול כלי הצור המעידים על תעשיית מיקרוליתים, היו נתזים משובררים ולהבונים. נעשה שימוש בטכניקת נקר מיקרוליתי, בעיקר לצורך ייצור חודי רמוןוסהרונים ארוכים עם שברור גב זקוף.
שטח B
בשטח (12 מ"ר) נחשף המכלול הנמוך של חפצי צור המעיד כי השטח היה בשולי האתר. מיון ראשוני של המכלול העיד על מאפיינים דומים לאלה שנמצאו בשטח A ועל כך שגם מכלול זה נשטף מראש הגבעה.
שטח C
בשטח נמצא הריכוז הגבוה של כלי צור, כמו גם עליים אחדים מבזלת ואבן גיר. נראה שמפלס החיים הפרהיסטורי היה בגובה פני השטח המודרניים. נחפר בור הקשור למפלס החיים הפרהיסטורי שלא הופרע בפעילות מודרנית (איורים 3, 4) ונמצא בו רובד אפר
(0.5 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק) שהכיל שבבי צור שקופים ושלושה חודי רמון. כלי הצור מהשטח מעידים על תעשיית נתזים ולהבונים. טיפוסי הכלים הנפוצים היו להבונים, להבים, נקרים, נתזים משובררים וסהרונים ארוכים שעובדו בשברור זקוף.
כלי הצור הרבים מעידים על אתרים נטופיים ורמוניים-מושביים גדולים בסביבת ח' ג'נבה. הסהרונים הארוכים במכלול מצביעים על התקופה הנטופית. נוסףעל כך, חודי רמון משטח זה יכולים לרמוז על התיישבות שהיקפה אינו ידוע, מהתקופה הרמונית-מושבית.
מצפון לח' ג'נבה נסקרו בראשית שנות ה-70 של המאה הכ' אתרים נטופיים אחדים על ידי פ' וואלה, ע' בר-יוסף וי' גלעד. אתרים אלה (סנסנה 1, עירה 15 ולהבים 2) נשטפו ממיקומם המקורי והכילו ספלולים חצובים, דומים לאלה שנמצאו באתר הנדון. מבין האתרים הנטופיים הידועים בשטח זה ואולי גם הרמוניים, נראה שח' ג'נבה הוא האתר הדרומי מתקופה זו.