היחידה הדרומית

השלב הקדום. נחשף חלקית חדר מלבני (1) שקירותיו (W31 ,W29 ,W13; איור 3) בנויים מאבני גוויל מבזלת וחלוקי נחל, שהושתתו על שכבת טרוורטין. רצפת החדר עשויה טיט צהוב קרוב ללבן והושתתה על שכבת הטרוורטין. בחלקה הדרומי של הרצפה קטע של אבני גוויל קטנות, ששימש כנראה משטח עבודה. מעל הרצפה, בתוך שכבת התרבדות (L15), נמצאו חרסים רבים מהתקופה הרומית.

השלב המאוחר. נעשה שינוי בתכנית היחידה ונבנו שני קירות (W18 ,W14) שפיצלו את חדר 1 לשני חדרים (2, 3) שנחפרו חלקית. רצפת חדר 2 עשויה משכבת אדמה מהודקת (L28) ולא נמצאו בה ממצאים מתארכים. מעל הרצפה נחפרה שכבת אדמה חומה (L20), שהכילה חרסים רבים מהתקופה הרומית. רצפת חדר 3 דומה לרצפת חדר 2 ומעליה שכבת אדמה חומה, שהכילה מעט חרסים מהתקופה הרומית.

 

היחידה הצפונית

השלב הקדום. נחפרו חלקית שרידי ארבעה חדרים (4–7) שקירותיהם (W30 ,W22 ,W21 ,W19; איור 4) בנויים מאבני גוויל מבזלת וחלוקי נחל, שהושתתו על שכבת טרוורטין. רצפות החדרים עשויות מטיט צהוב קרוב ללבן והושתתו על שכבת טרוורטין. מעל הרצפות שכבת ריבוד מאדמה חומה (L27 ,L23 ,L16 ,L12), שהכילה חרסים מהתקופה הרומית.

השלב המאוחר. נבנתה תעלה פתוחה, בציר מזרח–מערב, מעל ראשי קירות היחידה. קירות התעלה (W26 ,W25; איור 5) בנויים מחלוקי נחל קטנים. התעלה הייתה חתומה בשכבת אדמה חומה (L24) והכילה חרסים מהתקופה הרומית.

 

שתי היחידות הושתתו על שכבת טרוורטין (L10), שנמצאו בה חרסים מהתקופות הכלקוליתית וההלניסטית. ממצא כלי החרס מהתקופה הכלקוליתית כלל קערה מחופה אדום דמוית האות V (איור 1:6), קנקן מזווה שמתחת לידיתו עיטור חרות (איור 2:6) וידית נקב של מחבצה (איור 3:6) האופייניים לתרבות הע'סולית. מהתקופה ההלניסטית נמצאו שבר קערה חצי כדורית מחופה באדום (איור 4:6), המתוארכת לסוף המאה הב'–ראשית המאה הא' לפסה"נ.

בשכבות הריבוד מעל רצפות היחידות בשני השלבים נמצאו חרסים מהתקופה הרומית, המתוארכים למאות הא' והב' לסה"נ, בהם קערות גליליות רבות עם בסיס שטוח ושפה מחורצת (איור 1:7–3), קדרות בישול גליליות עם שפת מדף וגוף זוויתי וידית המחוברת מהשפה אל הרכס שבגוף (איור 4:7–6), סיר בישול (איור 7: 7) וקנקנים גליליים עם שפה נוטה החוצה (איור 9:7–12); נוסף על אלה נמצאה קערה סגורה מקומית מעוגלת עם שפה נוטה החוצה וגוף מצולע המתוארכת למאות הב' והג' לסה"נ (איור 8:7).

מהחפירות בדלהמייה עולה שהאתר נושב במהלך התקופה הכלקוליתית והמשיך להתקיים עד לשלהי תקופת הברונזה הקדומה 2. לאחר פער ארוך נושב האתר בתקופה הרומית הקדומה ובא לקצו בתקופה הביזנטית. בחפירה נחשפו שרידי שתי יחידות ארכיטקטוניות מהתקופה הרומית, כנראה חלק ממבנה שניצב על השוליים המערביים של ח' דלהמייה. נראה כי ההתיישבות בתקופה הרומית בח' דלהמייה הייתה מצומצמת ולא התפרשה על כל שטחו.